השוק

בנק דיסקונט בתחזית: מתי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית?

על פי סקירת בנק דיסקונט, בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית השבוע כתוצאה מרמה גבוהה של חוסר ודאות, נסיגה זמנית בתוצר והיחלשות השקל. להערכת הכלכלנים, בנק ישראל ימתין עם הורדת הריבית ויעשה זאת בהמשך השנה

מערכת ice | 19/8/2025 6:01

אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, יוסי אלוני, shutterstock)

על פי הסקירה הכלכלית של בנק דיסקונט, ברקע מלחמת "עם כלביא" התכווץ התוצר ברבעון השני של השנה בקצב שנתי של 3.5%, והתוצר העסקי בכ-6%, זאת לנוכח פגיעה בביקושים שפגעו בעיקר בצריכה הפרטית ובצד ההיצע, תוך פגיעה משמעותית בענף הבניה. מנגד, היבוא רשם גידול.

"להערכתנו, מדובר על נסיגה זמנית, כך שללא עליה מחודשת בעצימות המלחמה, נראה תיקון, ואפילו חד, בהמשך השנה. עם זאת, לנוכח נתוני הרבעון השני, תסתכם להערכתנו הצמיחה בשנת 2025 בשיעור ממוצע של סביב 2%, ולא ב-3.3%, כפי שהערכנו עד לאחרונה", מציינים כלכלני דיסקונט.

לטענתם, השבוע לא צפוי להיות שינוי בריבית בנק ישראל, זאת כתוצאה משילוב של מגוון סיבות, ובמרכזן: רמה גבוהה של חוסר וודאות שמשליכה גם על תקציב המדינה, הנסיגה בתוצר הינה זמנית, שוק העבודה התאושש במהירות ושב ביולי להיות הדוק, השכר הממוצע במשק עולה בקצב יחסית מהיר, האינפלציה עדיין מעל היעד, תוך האצה בסעיף הדיור וקיומם של סיכונים להאצה מחודשת באינפלציה, ומאז הודעת הריבית האחרונה, פרמיית הסיכון מעט עלתה והשקל נחלש. "להערכתנו, בנק ישראל ימתין עם הורדת הריבית, ויעשה זאת בהמשך השנה", מסרו הכלכלנים.

ירידה זמנית בתוצר על רקע מלחמת "עם כלביא"
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מושפעות המגמות בפעילות המשק מהתנודות בעצימות המלחמה, להן השלכות על צד הביקוש וההיצע כאחד. כך, ברבעון השני של 2025 רואים שילוב ברור בין הפגיעה המשמעותית של מלחמת "עם כלביא" בביקושים, כפי שמשתקף בעיקר בצריכה פרטית, ובצד ההיצע, כפי שרואים באופן חד בענף הבניה (השבתת חלק גדול מהפעילות בעת המלחמה).

מנגד, יבוא הסחורות רושם גידול, בין היתר, כתיקון לאחר הירידות החדות ברבעון הראשון (על רקע העלאת המע"מ והקדמת רכישות לסוף 2024). מגמות אלו הובילו לנסיגה בתוצר. להערכתנו מדובר על נסיגה זמנית, כך שללא עליה מחודשת בעצימות המלחמה, נראה תיקון, ואפילו חד, בהמשך השנה. עם זאת, לנוכח נתוני הרבעון השני, תסתכם להערכתנו הצמיחה בשנת 2025 בשיעור ממוצע של סביב 2%, ולא ב-3.3%, כפי שהערכנו עד לאחרונה (וכך גם העריכו כלכלני בנק ישראל).

כך, התכווץ התוצר ברבעון השני בשיעור שנתי של 3.5%, והתוצר העסקי בכ-6% (לאחר עליות של 3% ברבעון הראשון). יש לציין, כי ירידות חדות אלו הינן הרבה מעבר להערכות המוקדמות, כמו גם מעבר לירידה במדד המשולב של בנק ישראל (בקצב שנתי של 1.4%-), שאמור לשקף את השינוי בתוצר העסקי. בנוסף לפגיעה הניכרת בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים, נרשמה ירידה ביצוא ובצריכה הציבורית, כך שסך השימושים התכווצו ב-1.6%, ומנגד, היבוא שמר על יציבות.

ההשקעות בבניה למגורים ושלא למגורים רשמו נסיגה חדה בשיעור שנתי של 21%, והובילו לירידה של 13% בסך ההשקעות בנכסים קבועים. לעומת זאת, ההשקעות במכונות וציוד התרחבו, ובעיקר ההשקעות בציוד ICT (ציוד שיוצר בענפי ההייטק), שהמשיכו לגדול בקצב מהיר, והיקף רכישת רכבי ליסינג זינק (לאחר ירידה חדה ברבעון הראשון). להערכתנו, הנסיגה החדה בפעילות ענף הבניה מסבירה חלק משמעותי מהירידה בתוצר העסקי, הרבה מעבר למשקלו של הענף בפעילות המגזר העסקי, שהינו סביב 10%.

באותה עת התכווצה הצריכה הפרטית בכ-4%, בהמשך לירידה ברבעון הראשון, על רקע העלאת המע"מ בראשית השנה, שהוביל להקדמת רכישות לסוף 2024. ירידה חדה במיוחד נרשמה ברבעון השני בצריכה פרטית של שירותים, לרבות נסיעות לחו"ל. לעומת זאת, רואים גידול חד ברכישת מכוניות, לצד עליה ברכישת ציוד חשמלי, זאת לאחר ירידות חדות בראשית השנה.
היצוא (ללא יהלומים והזנק) ירד ב-3.5%, כתוצאה מירידה של כ-5%-4% ביצוא התעשייתי וביצוא השירותים למעט שירותי תיירות (בעיקר הייטק, וכן שירותי תחבורה), וירידה ביצוא שירותי תיירות.

ירידה (כ-5%) נרשמה גם בצריכה הציבורית, על רקע מגמות סותרות בין הצריכה האזרחית שהתכווצה, לבין הצריכה הביטחונית שרשמה עליה חדה, בעיקר כתוצאה מגיוס מילואים רחב, לצד גידול בקניות מערכת הביטחון.

היבוא שמר, כאמור, על יציבות, תוך עליה של 7% ביבוא סחורות אזרחי (למעט דלק, אניות ומטוסים ויהלומים), בשל העלייה החדה ביבוא מכוניות לצריכה פרטית ורכבי ליסינג, כמו גם ביבוא מכונות וציוד לעסקים ויבוא מוצרי חשמל לצריכה פרטית. יבוא שירותים, לעומת זאת, רשם נסיגה, כתוצאה מירידה חדה ביציאת ישראלים לחו"ל.

ריבית בנק ישראל
"להערכתנו, לא צפוי השבוע (20/8) שינוי בריבית בנק ישראל", הדגישו הכלכלנים. עדיין קיימת רמה גבוהה של חוסר וודאות באשר למלחמה, כאשר בראשית יולי העריך בנק ישראל, כי בתקופה הקרובה יוסכם על הפסקת אש בעזה, וכי בהמשך השנה וב-2026 לא תהיה בעזה לחימה עצימה.

נתוני הצמיחה לרבעון השני (ראו הרחבה לעיל), אמנם, הפתיעו מטה והצביעו על התכווצות של התוצר. עם זאת, כאמור, להערכתנו, מדובר בנסיגה זמנית, שנובעת מהשלכות מלחמת "עם כלביא" על הביקושים וההיצע במשק, ובהמשך השנה צפוי תיקון (כתלות במצב הביטחוני).

נתוני שוק העבודה ליולי מצביעים על התאוששות מהירה לאחר מלחמת "עם כלביא", תוך ירידה בהיקף הנעדרים מסיבות כלכליות מכ-300 אלף ביוני ל-17 אלף, בדומה לרמה של חודש מאי. כתוצאה, שיעור האבטלה הרחבה (בלתי מועסקים + נעדרים זמנית מסיבות כלכליות) ירד מ-9.2% ל-3.5%. במקביל, חלה עליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-62.7% (בדומה חודש מאי), ומספר המועסקים עלה בכ-20 אלף לעומת יוני (גבוה אף ממאי).

השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות בקצב שנתי מהיר יחסית – כ-4%, בהשוואה לרבעון שקדם למלחמת חרבות ברזל, והשכר במגזר העסקי עולה בכ-4.5%. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בהתאם לצפי, ב-0.4%, וקצב האינפלציה השנתי התמתן מעט מ-3.3% ל-3.1%.

עם זאת, מדובר בקצב זהה לזה שנרשם ערב הודעת הריבית הקודמת. יתרה מכך, סעיף הדיור הפתיע מעלה, כאשר הקצב השנתי של הסעיף המרכזי - חוזים מתחדשים, האץ מ-3.6% ל-4.1%. בנוסף, נמשכת העליה המואצת במחירי השכירות עבור שוכרים חדשים – 5.4% (5.9% ביוני), פרמטר שבנק ישראל מייחס לו חשיבות גבוהה. מחירי השירותים (ללא דיור, חשמל ומים, תקשורת ונסיעות), שמשקפים אף הם במידה רבה את האינפלציה שנובעת מביקושים מקומיים, מוסיפים לעלות בקצב מהיר מאד – 3.9%, הרבה מעבר ליעד.

תחזית האינפלציה שלנו שנה קדימה עומדת כעת על 2.2% (2.4% בתחזית מתחילת יולי), כאשר זו המגולמת בשוק החוזים – 1.9%, בדומה לראשית יולי. עם זאת, בנק ישראל צפוי להמשיך ולציין את החשש שהסדר בעזה, יכול להוביל להתרחבות של הביקושים בקצב מהיר מזה של התמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה, עובדה שעשויה לגרור האצה מחודשת באינפלציה.

הרמה הגבוהה של חוסר הוודאות הגיאופוליטית משליכה גם על חוסר וודאות באשר לתקציב, כאשר בראשית יולי העריך בנק ישראל, כי הגירעון יעמוד השנה על 4.9% תוצר ו-4.2% ב-2026, ובשלב זה, המצב לגמרי לא ברור.

עוד ב-

ריבית בנק ישראל לא תשתנה? זו ההחלטה שעשויה להתקבל ב-20.8

לכתבה המלאה

פרמיית הסיכון של מדינת ישראל (המרווח הדולרי של אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים), שירדה בחדות בראשית יולי, לרמה של 103 נ"ב, על רקע אופטימיות לסיום המלחמה ולעסקה להשבת החטופים, שבה ועלתה ל-110 נ"ב. כמו כן, הפער בין האג"ח השקלי של ממשלת ישראל ל-10 שנים לבין האג"ח האמריקאי הצטמצם מפער שלילי של כ-20 נ"ב לכ-7 נ"ב. על פי הסקירה הכלכלית של דיסקונט, השקל נחלש ב-1.3% מול הדולר ומול האירו.