השוק
בנק מזרחי טפחות מנתח: כיצד השוק יושפע מהחרפת החרם הטורקי?
יוני פנינג, האסטרטג הראשי בנק מזרחי טפחות, ערך סקירה כלכלית שבועית בה נגע בין היתר באינפלציה בארה"ב בעקבות מדד המחירים שפורסם, השפעת החרם של טורקיה וארדואן על הכלכלה הישראלית שהולך והמחריף עם צעדים דרמטיים במיוחד ומה קורה בכלכלת אירופה?
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך כמדי שבוע סקירה כלכלית שבועית בה נגד בנושאים הבוערים ביותר בכלכלת העולם.
"תמצית: בארה"ב מדד המחירים של ה-PCE ממשיך להצביע על אינפלציה אופיינית מאוד, לא רק מבחינת מדדי "הדגל" (כללי ו-Core) אלא גם ברמת הסעיפים. בצד החיובי, זה אומר שהמכסים, עדיין, לא באים לידי ביטוי באינפלציה. מצד שני, זה אומר גם שאינפלציית השירותים ממשיכה להיות חזקה מאוד.
אל מול זה, חששות המכסים בארה"ב ממשיכים לבלוט מאוד, ומותירים את הסנטימנט הצרכני האמריקאי ברמה נמוכה יחסית, לעיתים על רקע ציפיות אינפלציוניות גבוהות. נתוני ה-Census Bureau מנגד, מצביעים בינתיים על צד היצע יציב יחסית, אשר מסייע להסביר את היעדר אינפלציית מכסים משמעותית.
בישראל, התחזקות השקל של לאחר הודעת הריבית הניצית משיבה את ציפיות השוק במידה רבה לסורן. כאשר נותר כמובן לראות כיצד השוק יתמחר את החרפת החרם הטורקי.
המדד המשולב של בנק ישראל דווקא מצביע על התקררות חריגה בפעילות ביולי, באופן שקשה קצת להסביר על ידי "עם כלביא" לבדו. ועדיין, הרכב השינוי בסעיפי המדד מביא לאופטימיות לגבי ההתאוששות מכאן.
באירופה, חודשיים לאחר קיבוע המדיניות המוניטרית הנוכחית, ניכר כי האינפלציה ביבשת נותרת יציבה מאוד בסביבת יעד ה-2% של ה-ECB. ומסייעת לקבע את הציפיות להותרת המדיניות על כנה.
מאקרו: ארה"ב: הגענו, גם אנחנו וגם השוק, עם ציפיות נמוכות למדד ה-PCE של יולי. כזכור, מדד ה-CPI לחודש יולי היה מעורב ככלל. וגם אם הוא הביא לציפיות מעט חיוביות ואופטימיות בשוק, זו נוטרלה ברובה עם פרסום ה-PPI של החודש. וכולל התמתנות התשואות לאחר ה-Jackson Hall, היה לא סביר שנראה את הנתון הזה מביא להתמתנות נוספת בתשואות.
ואכן, המדד הצביע על אינפלציה שנתית של 2.6% במדד, כצפוי, ובליבה של 2.9%, אשר נתמכת על ידי תוספת חודשית אופיינית של 0.3%. למעשה, כל המספרים האלה הם מאוד אופייניים ל-3 השנים האחרונות.
גם פירוט הסעיפים ב-PCE ביטא עליית מחירים ברכיבים האופייניים של תקופת הפוסט קורונה המאוחרת, ובאופן בולט הוא עשה את זה על חשבון היעדרות השפעת המכסים של החודשים האחרונים. ובפרט, מחירי המוצרים איבדו, לא פחות מ-0.13% במהלך החודש. לא מעט מזה נרשם בסיוע של ירידה של 1.7% במחירי האנרגיה.
אבל גם במוצרים בני קיימא, שאמורים להיות מוטי השפעת מכסים כמובן, נרשמה ירידה של 0.11% במחיר, ובניגוד בולט למגמה ביוני. מנגד, בשירותים נרשמה עליית מחירים של 0.35% במהלך החודש. פה עליית מחירי השירותים הפיננסים קצת בלטה כלפי מעלה (1.2%+), על רקע התאוששות מחירי המניות של לאחר הלם המכסים של אפריל.
אבל זולת זה, רוב הסעיפים נטו לסביבת עלייה חודשית של 0.2%-0.3% - חם אבל לא רותח. מתוך זה, סעיפי הדיור המשיכו להתקדם בקצב שנתי של 4.0%, שבשורה התחתונה מורגלת בלמנוע מה-PCE/Core PCE מלהגיע ליעד הפד.
מדוכדך אולי (ר' למטה) אבל ממשיך לרכוש בלהט, נתוני ההכנסות וההוצאות של הצרכן האמריקאי המשיכו להסביר בצורה דיי נאה את דינמיקת המחירים. החודש, הצריכה הפרטית הוסיפה 0.5% (כ-109 מיליארד ד' במונחים שנתיים). הרוב פה (60 מיליארד), כנ"ל ,הגיע מענפי השירותים, ובפרט אותם שירותים פיננסיים, אינפלציוניים כאמור, (24 מיליארד, עלייה חודשית של 1.4%).
ההכנסה הפרטית המשיכה להיות ההסבר המהותי לגידול בהוצאה, כאשר זו הוסיפה 0.4%, או 112 מיליארד ד'. כמעט הכל (97 מיליארד) נובע מסעיפי השכר. אז כן, אותה ספירלת אינפלציית שכר-שירותים של השנים האחרונות.
הסנטימנט הצרכני האמריקאי, לפחות על פי דיווחים עצמאיים, ממשיך להיות שלילי היסטורית. בכלל זה, מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד הוסיף 0.2 נ' באוגוסט, לרמת 97.4 נ'. לכאורה שיפור. אבל עדיין, בצד הנמוך של החודשים האחרונים, ונמוך בכ-7.5 נ' מהממוצע של 2024.
באופן דומה, ביום ו', הנתון הסופי למדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן הצביע על רמת 58.2 נ' בקריאה הסופית לאוגוסט, שפל של שלושה חודשים, והידרדרות קלה לעומת נתון ראשוני של 58.6 נ'.
בדומה להתייחסות הנרחבת של פאוול ב-Jackson Hall, ובניגוד בולט לרצון הממשל האמריקאי לעודד תעסוקה במדינה דרך המכסים, גם פה המשיבים לסקר הביעו חשש מוגבר ממצב שוק התעסוקה.
על פי סקר הקונפרנס בורד הערכת המשיבים לזמינות המשרות התמתנה זה החודש השמיני ברציפות. מנגד, ההערכה הוזו נוטרלה במידה רבה על ידי ראייה אופטימית יותר של התנאים העסקיים במדינה.
למרות היעדרותו מהמחירים בפועל, החששות מהמכסים בציפיות האינפלציה דווקא בלטו מאוד, כאשר הציפיות לשנה בקונפרנס בורד עלו ל-6.2%, לעומת 5.7% ביולי, וקרוב לשיא של 7.0% באפריל. הציפיות הקצרות אצל הקונפרנס בורד התמתנו מעט מ-4.9% ל-4.8%. ועדיין, גם פה מדובר בעלייה לעומת 4.5% ביולי. ובאופן כללי, ציפיות דומות לגל האינפלציה של 2022.
עוד על הטרמת המכסים, נתוני ה-Census Bureau הצביעו על גידול משמעותי מאוד של 22.1% בגירעון סחר הסחורות ביולי, ל-103.6 מיליארד ד' – נתון הגירעון החריף מזה ארבעה חודשים. על רקע הצריכה המוגברת, זה הביא לגידול זניח יחסית של 0.2% בלבד במלאים הסיטונאיים, ל-904 מיליארד ד', ועלייה דומה במלאים הקמעונאיים, ל-809 מיליארד ד'. נעיר כי קצב הגידול של המלאים עקבי עם אינפלציה נמוכה בכאחוז וכמה עשיריות מהרמה הנוכחית. קרי, זה שוב לא המכסים.
ישראל: התחזקות השקל במהלך השבוע גוררת משמעויות בולטות מבחינת הציפיות האינפלציוניות. על פי האומדנים שלנו, רמת שער החליפין הנוכחית צפויה לגרוע סדר גודל של 7 נ"ב ממדד ספטמבר, לעומת קרוב לאפס שנגזר מהרמה בשבוע שעבר.
אולם, התמחור הזה היה קשה לאיתור בשווקים. בשוק האג"ח, צריך קודם כל להתווכח קצת איפה התשואות הקצרות. לדוג' תשואת הממק"צ ל-9 חודשים סיימה את שבוע שעבר בתשואה של כ-4.08%, לעומת לא פחות מ-4.22% במק"מ המקביל. ועדיין, על פי הערכותינו, הפער בין אלה לבין מה שנגזר מהשוק הצמוד אמור להמשיך ולהצביע על סדר גודל של 1.8%-1.9% ציפיות אינפלציוניות לשנה.
למרות ההימנעות מאיסור טיסות מסחריות, תוצאות מהלך החרפת החרם הטורקי על ישראל עודנה להתברר. עם זאת, בשוק ה-OTC, ראינו כבר ביום חמישי את חוזי האינפלציה עולים מסביבת 1.93%, לכיוון ה-2.0%.
בכל מקרה, מדובר בציפיות שנמוכות עדיין, ככלל, מקונצנזוס האנליסטים, ואולי גם זה תרם לפוטנציאל העליות. אבל גם לפני זה, לא ניכרה התמתנות בציפיות האינפלציה. התמתנות כזו היא לא מה שאמור להביא לכשעצמו להורדת ריבית בהחלטה הקרובה. ובאמת שראינו את השקל מתחזק כבר הרבה פעמים, מבלי שזה החזיק לאורך זמן.
התנועה בשקל הצליחה בינתיים לאיין את עליית הציפיות כתוצאה מהודעת הריבית הניצית של בנק ישראל, כאשר IRS SHIR לשנה סיים אם יום המסחר בשישי בסביבות 4.12%, לעומת שיא של 4.20% בסוף השבוע הקודם.
ועדיין, בשני המקרים, גם באג"ח וגם ב-OTC אנחנו נותרים בתשואות ריאליות שגבוהות באופן בולט מ-2.0%. קרי, תפיסה שהמדיניות הנוכחית תשאף עוד לתיקון מוניטרי משמעותי מאוד לכלכלה המקומית.
לאחר נתונים חלשים יחסית בחודש שעבר, המדד המשולב של בנק ישראל עבר להצביע על פסימיות חריגה יחסית. נתון הקצה של יולי, בפרט, מורה כעת על ירידה של 0.64%. וזה מתווסף לעדכון כלפי מטה של יוני, לנפילה של 1.62%, ולירידות בולטות, כעת, גם בנתוני החודשים הקודמים.
אם מנתחים את רמות המדד המשולב הנוכחיות לפי הקשר ההיסטורי בינו לנתוני התוצר אז המגמה הנוכחית מצביעה על קיטון צפוי נוסף של 4.3%, במונחים שנתיים בתוצר במהלך הרבעון השלישי. זה משמעותי מאוד לכשעצמו, והרבה יותר כשנזכרים שנתון התוצר האחרון היה רחוק בכ-6.5% ניכרים מאוד מהמגמה ארוכת הטווח וגם לפני "עם כלביא" הפער מהמגמה היה קרוב ל-5%.
הפעם, התייחסות בנק ישראל למדד המשולב דומה מאוד לרוח שנשבה בהודעת הריבית האחרונה: "ירידה זו עודנה משקפת את השפעות מבצע 'עם כלביא' על רכיבי המדד מחודש יוני. מנגד, רכיבי המדד המשולב שדווחו עד כה ליולי עלו, כביטוי לשיפור בפעילות במשק לאחר תום המבצע".
כשמסתכלים על הסטטיסטיקה הקרה בולטת העובדה כי אכן, בבחינת רכיבי המדד, אלה של יולי עלו בחדות, ובפרט יבוא מוצרי הצריכה בהגדרת בנק ישראל זינק בכ-36% במהלך החודש, התשומות לייצור בכ-22% ויצוא הסחורות בכ-27%. מנגד, נתוני הייצור התעשייתי והפדיון בענף המסחר הקמעונאי זמינים רק עד יוני ומצביעים על ירידה של 11% ו-14%, בהתאמה.
אז בפועל, יש פה, להערכתנו, התגבשות של כמה תופעות חד פעמיות שבהתבוננות ישירה מצביעות על האטה מאוד משמעותית בפעילות המקומית. בנק ישראל ציין שבחודש הבא הוא יפסיק לפרסם את המדד המשולב לטובת "מדד חודשי לפעילות במשק." ונצפה שכבר עם פרסומו הראשון המדד הזה יצביע על התאוששות מהותית מאוד ברמת הפעילות המקומית.
וכנ"ל, כבר בשלב הנוכחי אפשר להעריך בביטחון גבוה שנראה גם התאוששות מהותית מאוד בתוצר של הרבעון השלישי כולו, לכשזה יפורסם. ועדיין, על רקע הפער המאוד מהותי שנוצר בין התוצר הנוכחי למגמה לפני, אנחנו מעריכים שגם אם "עם כלביא" בא פה לידי ביטוי בנתונים, והוא בא, גם בהמשך נראה תוצר נמוך באופן בולט מהמגמה.
אירופה: חודשיים אל תוך החלטת ה-ECB לקבע את הריבית ברמת 2.0%, ובינתיים נראה שאכן מדובר בשיווי משקל יציב. לקראת פרסום נתון מדד המחירים הראשוני לאוגוסט לכלל ה-Eurozone, מדדים ראשוניים מחברות האיחוד המוניטרי מצביעים על יציבות אינפלציונית יחסית. בצד השמאלי, בפרט, האינפלציה השנתית בצרפת התמתנה מ-1.0% ל-0.9%, ובניגוד בולט לארה"ב, זה נרשם על רקע התקררות מהותית באינפלצית השירותים, מ-3.0% באוגוסט אשתקד, ל-2.5% ביולי, וכעת ל-2.1%.
עוד במערב היבשת, ספרד נותרה יציבה על 2.7%, בדומה לפורטוגל, על 2.5%. וגם בפולין נרשמה התמתנות של 0.3% באינפלציה, ל-2.8%. מנגד, בגרמניה, האינפלציה טיפסה ב-0.2%, ל-2.2%. אבל פה זה דווקא הרבה בסיוע התמתנות בדפלציה האנרגטית, מ-3.4%-, ל-2.4%-. ועלייה של 0.3% באינפלציית המזון, ל-2.5%.
עוד ב-
קונצנזוס האנליסטים בבלומברג הוא לאינפלציה של 2.0% בנתון הכללי ל-Eurozone, שיפורסם ביום ג', כאשר הרבה אנליסטים צופים נתון של 2.1%. על הרקע הזה, הציפיות להורדה נוספת של ה-ECB נותרות נמוכות מאוד עבור ההחלטות הקרובות, ומתגבשות לכדי הורדה אחת, בהסתברות של כ-80%, איפה שהוא, במהלך השנה הקרובה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
