מחקר חדש משרטט לראשונה תמונה מקיפה של הסיבות לכך שמעט מאוד חברות טכנולוגיה ישראליות מצליחות להקים עסקים רווחיים ובעלי השפעה חברתית באפריקה.

המחקר חושף כיצד למרות מורכבויות השוק והאתגרים באפריקה, חברות ישראליות מצליחות להתגבר על אתגרי השוק, ולקיים פעילות עסקית רווחית וגם לייצר השפעה חיובית על הכלכלה המקומית. המחקר, שנכתב בהובלתה של קיילי טלפרט, בשיתוף הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט (IFIE) ו־NURA – המעבדה לחדשנות גלובלית, SID ישראל ומכון ישראל-אפריקה.

המחקר חיבר בין סקירה של מעל מאה דוחות, מסמכים ומחקרים אקדמיים על המפתח להצלחה של חברות טכנולוגיות בשווקים מתפתחים לבין ניסיון מעשי של חברות ישראליות, לצד ראיונות עומק שנערכו בשנה האחרונה עם מנכ"לים ובכירים של שבע חברות טכנולוגיה ישראליות הפעילות באפריקה בתחומי פינטק, אנרגיה מתחדשת, חקלאות ובריאות דיגיטלית: Fido, Hazera, Lumos Global, MobileODT, Paretix, Pr ePex ו־HomeBiogas. ה

מתודולוגיה שילבה מחקר אקדמי עם תובנות מהשטח, במטרה להבין כיצד חברות ישראליות משלבות חדשנות טכנולוגית עם מציאות עסקית וחברתית מורכבת. חברות אלו נבחרו לאחר מיפוי של יותר ממאה חברות ישראליות שניסו לפעול באפריקה בעשור האחרון.

ממצאי המחקר יוצגו לראשונה ב־15 בספטמבר באירוע אי-כנס של קהילת אימפקט ניישן ושותפי המחקר - ויכלול תובנות מהשטח באפריקה, האירוע ייערך במשרדי גוגל ישראל, בהשתתפות 200 נציגים מהממשלה, המגזר העסקי, האקדמיה וארגוני חברה אזרחית.

על פי המחקר, ניתן לראות כי הצלחה באפריקה אינה נובעת מהטכנולוגיה לבדה, אלא מותנית בשורה של גורמים: שותפויות אסטרטגיות עם ממשלות, עמותות וחברות מקומיות; השקעה ביצירת אקוסיסטם שלם הכולל הכשרות, מימון ורגולציה; התאמות תרבותיות ותפעוליות עמוקות; חדשנות במודלים העסקיים כמו Pay-as-you-go ומיקרו־הלוואות; ומציאת מסגרות מימון מותאמות לשוק האפריקאי, הנשענות על משקיעים סבלניים ומענקים פילנתרופיים.

כך, למשל, חברת Fido העניקה מעל לחצי מיליארד דולר בהלוואות דיגיטליות בגאנה ואוגנדה בזכות פיתוח אלגוריתמים מותאמים לאשראי מקומי, בעוד Hazera ביססה שוק רחב של זרעים מותאמים לאפריקה עם עשרות מפיצים מקומיים; Lumos Global הצליחה להביא חשמל סולארי למעל למיליון אנשים בניגריה וחוף השנהב באמצעות שותפות עם חברות סלולר מקומיות; HomeBiogas התקינה אלפי מערכות ביו-גז באפריקה בזכות התאמות תפעוליות שאפשרו התקנה בתוך שעתיים בלבד.

לעומתן, המחקר מצביע גם על החברות שנאלצו לשנות כיוון או לסיים פעילות, ובכך לחשוף את האתגרים. חברת MobileOD T, שפיתחה כלי פורץ דרך לאבחון סרטן צוואר הרחם, התקשתה למצוא מודל עסקי בר־קיימא במדינות אפריקה שירצה את המשקיעים של החברה ונאלצה למקד את פעילותה בארה״ב.

PrePex שהכניסה מוצר רפואי שאומץ על ידי ממשלות וארגוני בריאות בינלאומיים, נמנעה מלהתרחב ונסגרה ב־2019 למרות אימפקט בריאותי משמעותי. מקרים אלו ממחישים כיצד טכנולוגיה מצוינת עלולה להיכשל כאשר היא פוגשת את המציאות בשטח, נתקלת במודלים פיננסיים אינם מותאמים,  או אתגרים נוספים.

חגית פרויד, מנכ"לית  Nura Global Innovation Lab: "השוק האפריקאי מציע לתעשייה הישראלית הזדמנות אדירה ומפוספסת, ולנו בנורה, חשוב לספר סיפור חדש ואחר על איך חברות טכנולוגיות ישראליות יכולות להצליח באפריקה. המחקר הזה, שאנחנו גאים להיות מהיוזמים והשותפים שלו, הוא ראשון מסוגו, ומנגיש לישראלים שרוצים לעבוד באפריקה כלים פרקטים ופריזמות לחשוב ולבנות יסודות נכונים בשווקים המורכבים אך החשובים הללו".

עוד הסבירה: "רצינו לא רק לספר על הפוטנציאל ולמה השווקים האלה צריכים לעניין את התעשייה הישראלית, אלא לעסוק באיך באמת עושים את זה, ולהביא את הקול המעשי של יזמים וחברות שהלכו והולכים בדרך הלא פשוטה ולא סלולה הזאת, ויש המון מה ללמוד מהם". 

אילת קארפ-לוין, מנכ"לית 'סיד ישראל': "הצלחת חברות ישראליות באפריקה אינה רק עניין של טכנולוגיה וחדשנות. היא נבנית על הבנה עמוקה של הצרכים המקומיים, שותפויות אסטרטגיות והשקעה ביצירת אקוסיסטם תומך. אנו גאים לקחת חלק במחקר חשוב זה, ומדגישים את הצורך בשילוב כוחות של כלל הסקטורים – ממשלתי, עסקי וחברתי - כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בפעילות זו. 

שירי פיין גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה: "חיזוק מעמדה של ישראל באפריקה הוא יעד אסטרטגי ראשון במעלה. רבים באפריקה רואים בישראל שותפה חיובית, אך התחרות על השפעה ביבשת גוברת מצד מעצמות כמו סין, רוסיה, טורקיה ואחרות".

עוד ב-

לגלות את אפריקה: הכנס שהתחיל בגינוי ונגמר בשינוי

לכתבה המלאה

לסיום סיפרה: "הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים של ישראל יכולים להשתלב בשווקים האפריקאיים המתפתחים – מחקלאות בשווי טריליון דולר (עד 2030) ועד בריאות, אנרגיה ירוקה ופינטק – אך כיום הייצוא הישראלי לאפריקה מהווה פחות מ־1.5% מהייצוא הכולל. אנו גאים לתמוך במחקר זה, המהווה אבן דרך במפת הדרכים של המכון לקידום יחסי ישראל–אפריקה".