השוק

בית ההשקעות למשקיעים: "כדאי להקטין סיכון באפיקים המקומיים"

על פי סקירת בית ההשקעות מיטב, המדד החדש למצב המשק של בנק ישראל משקף צמיחה נמוכה גם ברבעון השלישי. המגבלות על סחר החוץ של ישראל עלולות להוביל לפגיעה חמור בצמיחה ובתעסוקה ולעליית מחירים

אלכס ז'בז'ינסקי | 22/9/2025 7:02

כלכלני בית ההשקעות מיטב פרסמו היום (ראשון) את הסקירה השבועית של הגוף הפיננסי, במסגרתה נטען כי ירידת התמ"ג בישראל ברבעון השני עודכנה למינוס 4% לעומת 3.5% בעדכון הראשון.

העדכון כלפי מטה עוד יותר מחדד את ההערכה שהירידה לא נובעת רק מהמלחמה עם איראן, אלא מעידה על היחלשות בפעילות שהייתה עוד לפניה. התמ"ג העסקי ירד ב-6.9%, שיעור זהה לרבעון הראשון של 2020 של תחילת הסגר הראשון של הקורונה. בשני הרבעונים השיבושים בפעילות המשק נמשכו 12 ימים, אך הסגר בבירור פגע בפעילות הרבה יותר מהמלחמה עם איראן. המסקנה היא שההיחלשות בצמיחה התרחשה עוד לפני המלחמה.

על פי המדד החודשי החדש לפעילות המשק של בנק ישראל, שהחליף את המדד המשולב, קצב הצמיחה הנמוך נמשך גם ברבעון השלישי. המדד עלה ב-0.16% ביולי וירד ב-0.14% באוגוסט.

היצוא והיבוא ירדו בחדות בחודש אוגוסט לאחר התאוששות ביולי. גירעון המסחר החודשי הממוצע עלה בחודשים יולי-אוגוסט בכ-7% לעומת הממוצע החודשי באפריל-יוני ומשקף השפעה נטו שלילית של סחר בסחורות על התמ"ג ברבעון השלישי.

השלכות המגבלות על סחר החוץ על כלכלת ישראל
ביטול הפטור מהמכסים על היצוא הישראלי לאירופה, שותף הסחר הגדול של ישראל, אמור לייקר את היצוא בכ-270 מיליון אירו בשנה על פי ההערכות שהציג האיחוד האירופאי. זה לא סכום גבוה במיוחד, אך קיים חשש שהצעד לא רק יגרום להתייקרות היצוא ופגיעה בתחרותיות אלא יוביל לביטול עסקאות. גם המסחר עם המדינות האחרות יכול להיפגע.

פוטנציאל הנזק הכולל עלול להיות גבוה בהרבה:
• סחר החוץ והצמיחה - ירידה בסחר החוץ תפגע בייצור ובתעסוקה באופן ישיר. בנוסף, ענפי היצוא הם בעלי פריון גבוה מבין הענפים במשק. ירידה ביצוא תקטין את הפריון ותפגע בפוטנציאל הצמיחה.

• התייקרות מחירי התפוקות והתשומות - ירידה בסחר החוץ תעלה מחירים בישראל גם ליצרנים וגם לצרכנים.

• תנועות הון – המגבלות עלולות להגביר יציאת הכספים מישראל ולהקטין השקעות זרות. עלות ההשקעות תתייקר וכדאיותן תרד.

• היחלשות השקל – הכוחות שתומכים בשקל צפויים להיחלש גם בעקבות הרעה במאזן הסחר וגם בגלל התנועות הפיננסיות.

לסיכום, המגבלות על סחר החוץ של ישראל עלולות להוביל לפגיעה חמורה בצמיחה ותעסוקה ולעליית מחירים.

שוק העבודה הדוק מהסיבות הלא נכונות
שיעור האבטלה במשק ירד באוגוסט ל-2.9%. מספר המשרות הפנויות הגיע לשיא מאז שנת 2022. הסיבות למצב ההדוק של שוק העבודה קשורות בעיקר להשפעות המלחמה:
לפי העדכון השני לנתוני התמ"ג, מספר המועסקים במגזר העסקי ברבעון השני של 2025 היה נמוך בכ-157 אלף או בכ-5% לעומת הרבעון השני של 2023 לפני המלחמה.

לעומת זאת, מספר המועסקים במגזר השירותים הציבוריים גדל בתקופה זו ב-344 אלף או ב-30%. ההסבר קשור בעיקר למילואימניקים. בפרסום נתוני המועסקים במסגרת התמ"ג הרבעוניים משרתי מילואים, גם אלה שעבדו לפני שהתגייסו וגם אלה שלא (סטודנטים למשל), משויכים למועסקים במגזר השירותים הציבוריים. ברור ששאיבה כל כך מאסיבית של העובדים מהמגזר העסקי לשירותים הציבוריים מייצרת מחסור לעובדים, מורידה אבטלה ומגדילה מספר משרות פנויות.

• התשלום החודשי הממוצע הכולל עבור שירות המילואים ע"י ביטוח לאומי עלה בחודשים יולי-אוגוסט ל-2.25 מיליארד שקלים, גידול של 60% לעומת הממוצע החודשי ברבעון השני. לפי גובה ההוצאה, מדובר בכמות המגויסים הגבוהה ביותר מאז הרבעון השני של 2024. מספר כל כך גבוה של מגויסים מגדיל מחסור לעובדים ופוגע בצמיחה.

• התמורה לשכירים שמתפרסמת במסגרת נתוני התמ"ג וכוללת, מלבד תשלומי השכר במשק, גם תשלומי המילואים, מראה שקצב הגידול של סך התמורה לשכירים יורד בהתמדה ומשפיע להיחלשות בצריכה הפרטית שמסתמנת בחודשים האחרונים.

• נתון נוסף שיכול להסביר מחסור לעובדים קשור למאזן ההגירה של ישראל שמורכב מהעולים לישראל מהתושבים החוזרים בניכוי העוזבים את ישראל. בשנת 2024 מאזן ההגירה היה שלילי, לראשונה לפחות מאז 2018. כ-28 אלף עזבו את ישראל בנטו לעומת כניסה נטו של כ-30 אלף בממוצע ב-5 השנים הקודמות.

קצב הגידול של האוכלוסייה ירד ל-1.2% לעומת ממוצע של 1.8% ב-5 השנים הקודמות. הירידה בגידול באוכלוסייה מקטינה היצע העובדים, מחלישה גידול בביקושים ומורידה בצמיחה. לסיכום, שוק העבודה ההדוק בישראל משקף מחסור לעובדים בגלל גיוס מילואים, השפעות מלחמה אחרות ומאזן הגירה שלילי.

התחלות הבנייה בשיא, הביקוש לדירות בשפל והמחירים בכיוון מטה
התחלות בניית הדירות הגיעו ב-4 הרבעונים האחרונים לשיא של 76.5 אלף. הגידול בהתחלות הבנייה מתרחש למרות המשך הירידה במכירות הדירות החדשות ויד שנייה. בחודשים יוני-יולי ירדו מכירות הדירות החדשות לעומת אפריל-מאי בכ-15% והדירות יד שנייה בכ-11%.

כפי שניתן לראות בתרשים 13, בשלוש השנים האחרונות התחלות הבנייה של הדירות שמיועדות למכירה היו הרבה יותר גבוהות ממכירות הדירות החדשות בפועל. ברבעון השני הפער הגיע לשיא של 6.4 אלף דירות. עובדה זו יכולה להסביר הצטברות מלאי הדירות החדשות העומדות למכירה שעלה בחודש יולי ל-82.5 אלף (גידול של 20% בשנה) שמהווים ביקושים יותר משנתיים וחצי בקצב הנוכחי.

גידול בהתחלות הבנייה וירידה בביקוש לקניית דירות ממשיכים ללחוץ על מחירי הדירות שירדו ברצף בחמישה החודשים האחרונים. על פי המגמה ההיסטורית, הירידה במכירות מקדימה בכחצי שנה ירידה במחירי הדירות. לפיכך, מחירי הדירות צפויים להמשיך ולרדת בחודשים הקרובים. לסיכום, הפער בין ההיצע לביקוש בשוק הדירות בבעלות מתרחב וצפוי להמשיך ללחוץ לירידה במחירי הדירות.

מחירי הדירות לא תמיד עולים
לאור הירידה במחיר הדירות בבעלות תוך עלייה במלאי הדירות הלא מכורות כדאי להזכיר שהטענה הנפוצה שגורסת שירידת מחירי הדירות בישראל כמעט בלתי אפשרית בגלל גידול באוכלוסייה לא תמיד מתיישבת עם השינויים במחירי הדירות שהיו בעבר:

• בין 1999 ל-2006 ירד מדד מחירי הדירות ב-13% (תרשים 13), למרות שכמות משקי בית גדלה ב-18%. קצב הגידול הממוצע השנתי של כמות משקי הבית עמד אז על כ-2.4% כפול מהקצב בשנה האחרונה.

• מדד מחירי הדירות החדשות התחיל להתפרסם רק בשנת 2017. מאז הוא הספיק לרשום שתי תקופות של ירידות מחירים, לא כולל הירידה שהתחילה בחודשים האחרונים. בשנים 2017-2019 המדד ירד בכ-8.6%. גם ב-2022-2023 נרשמה ירידה רציפה של כ-5%. בסה"כ, מ-2017 ועד היום מדד הדירות החדשות עלה בכ-32% (קצב שנתי של כ-3.5%) לעומת גידול של 45% במספר משקי בית.

• בחינת השינויים הריאליים (בניכוי האינפלציה) במחירי הדירות משקפת תמונה עוד יותר חדה. בין 1997 ל-2007 ירד מדד מחירי הדירות ב-24% במונחים ריאליים (תרשים 15). העלייה הריאלית במחירי הדירות החדשות מאז השקת המדד ב-2017 הייתה 11% בלבד (כ-1.4% בממוצע בשנה).

ברבעון השני הזרים המשיכו להשקיע בישראל
מנתוני מאזן התשלומים של השקעות תושבי חו"ל בישראל ותושבי ישראל בחו"ל ניתן ללמוד על כמה התפתחויות מעניינות ברבעון השני:

• ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל נותרו יחסית יציבות. הזרים השקיעו כ-17 מיליארד דולר בארבע הרבעונים האחרונים בדומה לממוצע של 5 השנים האחרונות.

• השקעות הזרים במניות בישראל הסתכמו ברבעון השני ב-2.4 מיליארד דולר, שיא רבעוני של כל הזמנים.

• התאוששות בהשקעות הזרים באג"ח הממשלתיות והמק"מ איטית הרבה יותר מאשר במניות. ברבעון השני הזרים רכשו נטו אג"ח ממשלתיות בסכום של כ-0.4 מיליארד דולר.

• תושבי ישראל הוציאו ברבעון השני להשקעות בחו"ל סכום של 19.5 מיליארד דולר, הסכום הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2021.

עוד ב-

הפדרל ריזרב עשוי להפחית את הריבית: זה המועד הצפוי

לכתבה המלאה

• נציין שמשקי הבית הישראלים מוציאים בשנים האחרונות בעצמם בין 2 ל-3 מיליארד דולר מדי רבעון להשקעות בחו"ל. מתחילת 2023 הם הוציאו לחו"ל כ-21.5 מיליארד דולר, כאשר ב-10 השנים שקדמו יצא רק 9 מיליארד דולר.