השוק

1.6 מיליארד דולר בחודשיים: הקרנות הישראליות בגיוסי ענק

קרנות ההון סיכון חוזרות לגייס בענק - כמה חדה העלייה בגיוסים לעומת תחילת השנה ואילו קרנות מובילות?
רוי שיינמן | 
מניות-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
אחרי חודשים של דשדוש, נראה שקרנות ההון סיכון הישראליות חוזרות לפעולה מלאה. לפי העדכון חדש לדו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG, בחודשים האחרונים חלה קפיצה דרמטית בהיקף הגיוסים: מ-350 מיליון דולר בלבד במחצית הראשונה של 2025, ל-1.61 מיליארד דולר עד סוף אוקטובר - עלייה של פי 4.5 תוך מספר חודשים בלבד.
השינוי המרשים התרחש בעיקר בחודשים ספטמבר-אוקטובר, כאשר שמונה קרנות נוספות השלימו סבבי גיוס משמעותיים שהוסיפו יחד מעל ל-1.3 מיליארד דולר לשוק. בראש הרשימה: CyberStarts Opportunity Fund II עם 380 מיליון דולר.
בין חברות הפורטפוליו הבולטות של הקרן ניתן למצוא את חברת הסייבר איילנד, חברת הסייבר סייארה, כשהקרן גם השקיעה במספר חברות שביצעו אקזיטים מרשימים: קמו למשל אוולור שנרכשה על ידי זיסקיילר ב-350 מיליון דולר, אקסיס שנרכשה על ידי HPE ב-500 מיליון דולר ודאז שנרכשה על ידי וויז ב-450 מיליון דולר.
במקום השני - Glilot Capital Partners V עם 290 מיליון דולר ואחריה קרן המשך של JVP בהיקף של 270 מיליון דולר. גם קרנות בינוניות וקטנות יותר השלימו גיוסים מוצלחים: Pitango Venture Capital Fund IX גייסה 150 מיליון דולר, Cerca Partners Fund IV הגיעה ל-90 מיליון דולר, ושלוש קרנות נוספות - Aurelius Capital, Maple Capital II ו-Square One Labs - גייסו בין 30 ל-50 מיליון דולר כל אחת.
סך הכל, 29 קרנות חדשות גייסו הון בשנה זו, לעומת 12 קרנות בלבד במחצית הראשונה - כמעט הכפלה במספר הקרנות הפעילות. המשמעות היא שהאקוסיסטם חוזר לתפקד במלוא העוצמה, עם יותר שחקנים, יותר תחרות, ובעיקר - יותר הון זמין לחברות הייטק ישראליות.
המספרים מעלים שאלה מרכזית: האם משקיעים זרים חוזרים להשקיע בהייטק הישראלי, ואם כן - האם הם עושים זאת דרך קרנות ישראליות? יש כמה אינדיקציות מעניינות בנתונים.
הדו"ח הקודם של KPMG-GNY-IVC שפורסם בתחילת ספטמבר הצביע על ירידה בפעילות המשקיעים הזרים בהשקעות ראשונות - חלקם ירד ל-49% בלבד מסך ההשקעות, מתחת לממוצע הרב-שנתי של 60%.
עם זאת, ייתכן שהמשקיעים הזרים לא נעלמו - הם פשוט שינו אסטרטגיה. במקום להשקיע ישירות בחברות בשלב מוקדם, הם מפנים הון לקרנות ישראליות. גישה זו מאפשרת להם פיזור סיכונים טוב יותר ומינוף המומחיות המקומית, תוך שמירה על חשיפה לאקוסיסטם הישראלי.
למרות האופטימיות, התמונה לא אחידה. כפי שציינה פסקא-רז בדו"ח מספטמבר, השוק הפך "דו-קוטבי": חברות AI וסייבר מצליחות לגייס סכומי עתק, בעוד סקטורים שדורשים פיתוח ארוך טווח כמו CleanTech ומדעי החיים נדחקים לשוליים.
הנתונים מהמחצית הראשונה של השנה מעידים על המגמה הזו: במחצית הראשונה של 2025, חברות ההייטק הישראליות גייסו כ-87 מיליון דולר ב-19 סבבים בהם השתתפו מוסדיים ישראלים - קצב שנתי של כ-174 מיליון דולר ו-38 עסקאות, בהשוואה ל-118 מיליון דולר ב-37 עסקאות ב-2024. זו עלייה של כמעט 50%, אבל היא מרוכזת בעיקר בסקטורים החמים.
המוסדיים הישראלים עצמם הראו תיאבון גובר: הם ביצעו 12 השקעות בחברות הייטק ישראליות בסך של כ-724 מיליון דולר במחצית הראשונה - קצב שנתי של 1.45 מיליארד דולר, גידול של כמעט 50% לעומת 972 מיליון דולר ב-2024. הראל, מור והפניקס תפסו 69% מההון המוסדי שהושקע, בעוד שכלל הובילה במספר העסקאות.
הנתונים החדשים מצביעים על כך שאחרי שנים של התכווצות (2021-2024), שנת 2025 עשויה לסמן תחילתה של תקופת צמיחה מחודשת. אם המגמה תימשך ברבעון הרاביעי, אנחנו עשויים לראות את השנה הטובה ביותר לגיוסי קרנות מאז 2021.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה