השוק

מזרחי טפחות: המדד של בנק ישראל שמצביע על פסימיות במשק הישראלי

יוני פנינג, המנהל הראשי של חדר העסקאות בבנק מזרחי טפחות, ערך סקירה שבועית בה נגע במצב הכלכלה בארצות הברית ובשוק התעסוקה המקומי, בהשפעות של מדד הפעילות החודשי של בנק ישראל על המשק והסיבות להיחלשות של השקל וההתמתנות של האינפלציה בבריטניה
דסק עסקים | 
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום פלאש 90/ אורן בן חקון, shutterstock)
יוני פנינג, המנהל הראשי של חדר העסקאות בבנק מזרחי טפחות, ערך סקירה שבועית בה נגע במצב הכלכלה בארצות הברית ובשוק התעסוקה המקומי, בהשפעות של מדד הפעילות החודשי של בנק ישראל על המשק והסיבות להיחלשות של השקל וההתמתנות של האינפלציה בבריטניה.
"מיקרו: חזרת הממשל בארה"ב לנוהל הפרסומים הרגיל לאחר ה-Shutdown מציעה היסטוריה רחוקה יחסית אבל חשובה במידה ראויה. זה כולל נתון שוק תעסוקה פעיל משציפינו, מחד. אבל גם כזה המצביע על עלייה בשיעור ההשתתפות והאבטלה, מאידך.  בעיקר, היינו מתארים את המהלך בתור צעד חשוב לנורמליזציה שהשתהתה באופן ראוי לציון אחרי הקורונה. 
אינדיקציות הקצה, מאידך, ממשיכות להצביע על היעדר נורמליזציה בולטת, עם סקרי מגמות בעסקים שמעידים בעיקר על שוק חם, וכנראה גם אינפלציוני מהרצוי, בענפי השירותים. מצד שני, בצד הביקוש, הסנטימנט ממשיך להיות שלילי, אבל עם התמתנות בציפיות האינפלציוניות. שוק הדיור, בינתיים, מוכיח שהוא כן רגיש לריביות המשכנתא. אבל גם כאן, המצב הנוכחי כנראה מצמצם מאוד מבחינה מוניטרית לעומת שיווי משקל.
בישראל, לאחר פרסום נתוני התוצר החזקים מאוד, מדד הפעילות החודשי של בנק ישראל מצביע על פסימיות יחסית באוק'. חלק מהרכיבים הפסימיים במדד הזה עתיקים יותר מאחרים. ובכל זאת, עולה השאלה אם נשאר למשק המקומי מקום להמשיך ולהתאושש אחרי כניסת הפסקת האש, רשמית, לתוקף. 
מבחינת השוק, המכירות במדדי המניות בארה"ב מתבררות כמשפיעות באופן בולט על השקל, גם על שער החליפין ישירות וגם מבחינת הנזילות הדולרית, כפי שזו באה לידי ביטוי ב-FX-Swap. העליות במדדים ביום ו' כנראה בעלות משמעות חשובה לגבי שער השקל היום באופציות ומחר בבוקר בשוק הבין-בנקאי. 
בבריטניה, האינפלציה השנתית מתמתנת קלות לאחר פרסום מדד אוק', עם מחירי אנרגיה שלא מזנקים השנה כמו שהם עשו בשנה שעברה. עם זאת, המדינה ממשיכה לתפקד כסמן ימני לקשיים שאחיותיה במערב מתמודדות עימם, ובכלל זה גירעון פיסקאלי ניכר, יחד עם מגבלות מקומיות בצד ההיצע, שתומכות באינפלציית שירותים מוגברת. מנגד, פה זה לא מונע ציפיות של "ריבית ריאלית" קרובה ל-0.
מאקרו: ארה"ב: לאחר עיכוב ממושך בשל השבתת הממשל (Shutdown), דוח שוק התעסוקה בארה"ב הצביע על תוספת של 119 אלף משרות, בספטמבר. תוספת המשרות הנוכחית היא הגבוהה מאז מאי, כאשר נתוני החודשים הקודמים עודכנו ככלל כלפי מטה. והתקופה מוטת המכסים של מאי-אוג' מצביעה כעת בממוצע על תוספת של 20 א' משרות בלבד. 
החלוקה הענפית הפעם נטתה לתוספות בענפי שירותים בשכר נמוך. בהקשר הזה, נזכיר כי מדובר בחודש ערב תחילת ה-Shutdown. ובמובן הזה, אפשר להסיק מפה על המשך ביקושים כלליים חזקים, מחד. בכלל זה, בענף הבריאות נרשמה תוספת ניכרת של כ-43 א' משרות, דומה לתוספת הממוצעת בחודשים הקודמים. בנוסף, בענפי שירותי המזון נוספו עוד 37 א' משרות, משמעותיות. כנ"ל, ענפי השירותים הסוציאליים הוסיפו 14 א' משרות. 
ענפי התחבורה והאחסנה, כנ"ל, הוסיפו 25 א' משרות, במה שמעיד על המשך ביקושים מקומיים משמעותיים. מנגד, השפעת ה-DOGE קיימת עדיין, גם אם במידה מתונה מאוד, עם התכווצות של 3,000 משרות ממשלתיות, במהלך החודש. נעריך כמובן שאוק' בסימן ה-Shutdown יבטא תגובה שלילית משמעותית, בין אם מספר העובדים הזה יתאושש בהמשך או שמדובר בשינוי שיתברר כקבוע.
למרות תוספת המשרות הנדיבה, בסיוע קל של עלייה בשיעור ההשתתפות, גם שיעור האבטלה דווקא הוסיף 0.1%, ל-4.4%. הרמה הנוכחית היא שיא של קרוב ל-4 שנים באבטלה. היא גבוהה גם לדוג' מממוצע של סביבות 3.7% לפני הקורונה, ב-2019. 
על זה יש להוסיף גידול של 3.8% בשכר השעתי הממוצע - אינפלציוני במידת מה. אבל צריך לקזז מזה את העלייה בפריון, שעומדת היסטורית על סביבות אחוז. בנוסף, מתוך אותה עלייה בהרכב השכר, הענפים הפיננסיים המשיכו לבלוט עם גידול של כ-4.5% בשכר השעתי – הקצב המהיר מזה למעלה משנה. בהקשר הזה צריך כמובן לציין שהחודש סימן את סופו של ראלי דיי רציני במדדי המניות – סדר גודל של 18%, שנתית ב-S&P לעומת ספט' של שנה שעברה. 
עוד בין הדוחפים מעלה את השכר השעתי הממוצע בלטו ענפי המסחר והתחבורה, עם עלייה לקצב שנתי של 3.6%, והייצור התעשייתי, עם עלייה ל-4.2%. באופן ראוי לציון, למרות תוספת המשרות המשמעותית האמורה בשירותי הבריאות, וההתמתנות במס' העובדים מחו"ל, ענפי החינוך הפרטי ושירותי הבריאות רשמו עליית שכר של 2.5% בלבד, במהלך השנה האחרונה – שפל מאז הגל הראשון של הקורונה, בתחילת 2020. 
גם בענפי הכרייה והחציבה ניכרה התמתנות בקצב עליית השכר השנתי ל-1.3%, בין היתר על רקע היציבות במחירי הנפט במהלך השנה העוקבת. מגמת ההידוק בביקוש בענפי השירותים נמשכת אל תוך נוב'. מדד מנהלי הרכש הראשוני של S&P לחודש עלה במהלך החודש לרמת 55.0 נ' – שיא של ארבעה חודשים. אל מול זה, מאזן ענפי התעשייה איבד 0.6 נ', לרמת 51.9 נ' אופייניות לשנה האחרונה עם ממשל טראמפּ. 
בין הסיבות לאופטימיות, S&P ציינו עלייה בהערכת העסקים לגבי ציפיות לפעילות בשנה הקרובה, ובכלל זה ציפיות הורדות ריבית נוספות, וסוף ה-Shutdown הממשלתי. מצד שני, ניכר כי למרות ירידת הנושא מהכותרות, לפחות ביחס ללפני כמה חודשים, החששות מהמכסים נותרו כגורם שלילי אשר צוין על ידי העסקים.
הסנטימנט בנתון הסופי של סקר אונ' מישיגן לנוב' עמד על רמת 51.0 נק'. מדובר בשיפור ראוי לציון לעומת קריאה ראשונית של 50.3 נק', מחד, אבל הידרדרות לעומת 53.6 נק' באוק'. ובאופן כללי, נתון פסימי ביחס לחצי השנה האחרונה בפרט, ובנוסף, אחד הנתונים השליליים של המדד הזה בשנים האחרונות. 
הסנטימנט במהלך החודש נהנה במידה רבה מסעיפי הציפיות, אשר התאוששו ב-2 נק' משמעותיות מהקריאה הראשונה לנוב', ל-51.0 נק'. עוד צוין בהודעת המדד כי השיפור בסנטימנט נרשם במקביל לסיום ה-Shutdown. עם זאת, הצרכנים נותרו מתוסכלים לאור התמשכות המחירים הגבוהים וההיחלשות בהכנסות. עוד צוינה היחלשות בסנטימנט הצרכנים בעלי תיק מניות  גדול, לעומת הנתון הראשוני של החודש, לאור החולשה בשוק.
מחירי הדלק בתחנה לא היו נוחים יותר אל תוך חלקו השני של נוב'. ועדיין, ציפיות האינפלציה בסקר התמתנו באופן ראוי לציון. ונעריך כי מדובר במידה רבה בתגובה להתמתנות השיח בנוגע למכסים. ועליית דיווחים בתקשורת הכלכלית בארה"ב לפיהן חברי קונגרס רפובליקנים מסתייגים לאחרונה ממדיניות המכסים של הנשיא לקראת בחירות ה-Midterm בנוב' 26. בכלל זה, ציפיות האינפלציה הקצרות התמתנו לרמת 4.5%, לעומת 4.7% בנתון המקורי לנוב', ו-4.6% באוק'. 
הציפיות הארוכות עמדו על רמת 3.4%, התמתנות קלה של 0.2% לעומת הנתון הראשוני לנוב', ושל 0.5% ניכרים לעומת הנתון של אוק'. במקרה של הציפיות הארוכות, נוסיף, ירידה חודשית של 0.5% היא דיי חריגה. וכנ"ל, באופן כללי ציפיות של 3.4%. 
מכון המחקר של האונ' ציין בנוסף זינוק, במהלך שלושת החודשים האחרונים, בחששות של צרכנים מאובדן משרתם בחמש השנים הקרובות, בעיקר כאלה בקבוצת הגיל הצעירה של 18-34. נעריך כי מעבר לפעילות הכלכלית, שנראית יציבה יחסית בשלב הזה, להמשך ההתקדמות ב-AI יש חלק בחששות האלה. ויהיה כמובן מעניין לראות כיצד זה ישפיע על השכר בענפים בעלי פוטנציאל השפעה מהותי יותר מהטכנולוגיה.
נתוני מכירת בתים קיימים בארה"ב הצביעו על עלייה ראויה לציון של 1.2% במהלך אוק', ל-4.1 מיליון בתים. הנתון הנוכחי מסמן שיא של שמונה חודשים במכירות הבתים הקיימים, מחד. אבל מצד שני, הוא נמוך עדיין בסדר גודל של כ-25% לעומת הממוצע ב-2019, לפני הקורונה. 
נוסיף כי מכירות הבתים נהנו מהתמתנות בריביות המשכנתא, במהלך אוק', לסביבת 6.36% למשכנתא ל-30 שנה,  לעומת אזור 6.45% באוק', וכ-6.9% בממוצע בשנה האחרונה. 
ישראל: לאחר הזינוק בנתוני התוצר, במהלך הרבעון השלישי, בנק ישראל דיווח בשבוע שעבר על ירידה מתונה של 0.04% במדד החודשי לפעילות המשק, במהלך אוק'. הנתון, יש לציין, גם נמוך באופן בולט אל מול ערכי הרבעון הקודם, ובפרט עלייה של קרוב ל-2.0%, במדד ספט'. 
בנק ישראל ציין בנוסף כי העלייה החדה בחודש אוק' "שיקפה את היציאה ממבצע 'עם כלביא'". בין הגורמים שמיתנו את המדד, בלטו נתוני הרכישות בכ. אשראי, מדדי הפדיון בענפי המסחר, ומדדי התשומות לבנייה, קרי, קצת נתוני קצה, קצת נתוני אוג'. 
הירידות במדדי המניות בארה"ב הביאו בשבוע האחרון לתגובה בולטת בשקל. מעבר לפיחות של מעל לאחוז בשבוע האחרון, אשר השלים לכ-2.6%, לעומת השקל המתוסף של תחילת החודש, ניכר גם מחסור בנזילות דולרית, ובכלל זה בטווחים הקצרים. עלות ה-FX-Swap לשבוע, בפרט, התמתנה לרמת 6- פיפס בשישי, אחרי הירידות בחמישי.
הטווחים הארוכים יותר מציגים התמתנות מסויימת. אבל גם כאן ראוי לציין את השילוב עם צרכי הדולרים הכלליים של סוף השנה. ובכלל זה 65.5 פיפס ב-3 חודשים, קרי עלות של 0.8% במונחים שנתיים, אשר מתמתנים לכ-0.68% ב-FX לשנה.
בריטניה: ה-ONS דיווחה בשבוע שעבר על תוספת משמעותית של 0.4% למדד המחירים לצרכן בבריטניה. העלייה האמורה דחקה את אוק' 25 מהמדד, עם עלייה של 0.6%. והביאה אגב כך להתמתנות באינפלציה השנתית מ-3.8% ל-3.6% - בחלק העליון של הציפיות לנתון הזה. 
הרבה מההתמתנות לעומת אוק' שנה שעברה נרשמה הפעם תודות לעלייה של כ-1.9% "בלבד" בסעיף מחירי החשמל, גז ושונות, לעומת זינוק של כ-9.1%, בשנה שעברה. הסעיף כולו עולה כעת בכ-2.5% מתונים, שנתית. לאור הדיווחים על התפתחויות בקידום הפסקת האש בין רוסיה לאוקראינה, בהקשר הזה, יהיה מעניין מאוד לראות איך ירידה פוטנציאלית במחירי הגז הטבעי ביבשת תשפיע על מדדי המחירים. נציין בהזדמנות הזו שגם קיבוע המחירים בישראל צפוי לדצמבר. ולא נופתע לראות גם כאן השפעה עקיפה.
בחזרה למדד המחירים הבריטי, נוסיף כי עליות נוספות ובולטות נרשמו במחירי שירותים, כמו חינוך, עם תוספת חודשית של 3.5%, או "שירותי הסעדה" עם עוד 0.6%. זה מגיע בניגוד דיי בולט להתמתנות בקצב עליית השכר, בחודשים האחרונים.
ביום רביעי הקרוב, הממשלה בבריטניה תציג את תקציב הסתיו, עם ציפיות להעלאת מיסים, אם כי זה מעלה את השאלה אם אלה יהיו בצד הביקוש, ויצדיקו מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, או בצד ההיצע, ויעלו את האינפלציה. בינתיים, הציפיות בשוק להודעת הריבית הבאה של ה-BoE, ב-18/12, עלו במהלך השבוע האחרון, לתמחור של כ-88% להורדה".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה