השוק

לקראת פתיחת המסחר: מה יהיה במדד המחירים לצרכן?

מי הורידו את הבורסה אתמול, איזה מדד הגיע לשווי שוק של טריליון שקל ולמה לצפות הערב עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר?

רוי שיינמן | 15/12/2025 7:36

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock, יחצ)

הבורסה בתל אביב פתחה את שבוע המסחר אתמול בירידות, כשמדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ות"א 90 נחלש ב-0.3%. הירידות הגיעו בעקבות נפילה חדה בוול סטריט, שם דוחות ברודקום ואורקל הציתו מחדש חששות מבועת AI.

מדד הטכנולוגיה המקומי נפגע קשה עם ירידה של 1.1%, בהובלת מניות השבבים הדואליות - קמטק צנחה ב-6.5%, נובה ב-4% וטאואר ב-4.6%.

אבל מעבר לתנודות היומיות, הבורסה המקומית מציגה תמונה מרשימה: שווי החברות במדד ת"א 35 חצה השבוע את רף הטריליון שקל ועומד כעת על כ-1.074 טריליון שקל. זה סימן לצמיחה חזקה, אבל גם לריכוזיות גוברת.

כשמפרקים את המדד, מתגלה שכמעט מחצית ממנו נשען על סקטור הפיננסים. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים כשליש מהשווי הכולל (כ-332.5 מיליארד שקל), וחברות הביטוח מוסיפות עוד 11.5% (כ-123.1 מיליארד שקל). זה אומר שכל מה שקורה בבנקים ובביטוח - שינויים בריבית, רגולציה, או דיון על מיסוי רווחים - משפיע ישירות על כיוון המדד כולו.

מעבר לפיננסים, טבע בולטת כמניה בודדת עם משקל של 10% מהמדד. זה דומה למשקל של כל סקטור הנדל"ן המניב במדד, ומסביר למה תנועות חדות בטבע יכולות להזיז את המדד גם כשהשוק יציב.

המסר ברור: ת"א 35 אינו מדד מפוזר. הוא נשען במידה רבה על פיננסים, נדל"ן ושם אחד דומיננטי, ופחות מייצג את כלל הכלכלה.

אבל האירוע המרכזי הוא הערב בשעה 18:30, עם פרסום מדד המחירים לצרכן לנובמבר. הציפייה היא לירידה חודשית של 0.4%-0.5% - ירידה משמעותית שתשפיע על האינפלציה השנתית ועל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל ב-5 בינואר.

מה יוריד את המחירים? ראשית, עונתיות חזקה - אחרי חגי תשרי, מחירי הטיסות והנופש צונחים באופן מסורתי. שנית, התחזקות השקל ב-0.9% בנובמבר מתורגמת להוזלות במוצרים מיובאים - מאלקטרוניקה ועד מזון. שלישית, מחירי הדלק ירדו בעקבות ירידה של 5% במחירי הברנט העולמיים.

אבל הגורם המרכזי הוא הסרת מגבלות היבוא לאחר הפסקת האש. השוק הישראלי מוצף מחדש במוצרי צריכה - גידול של 260 מיליון דולר ביבוא רק בנובמבר - מה שמביא תחרות מחודשת וירידה במחירים. במהלך המלחמה נוצרה "אינפלציה מלחמתית" של כ-2% בשנה, ועכשיו הפער הזה מתחיל להיסגר.

מעניין שגם אינפלציית הליבה - המדד שמוציא רכיבים תנודתיים כמו ירקות ואנרגיה - צפויה להמשיך להתמתן. זה אומר שהירידה באינפלציה לא רק "טכנית" אלא משקפת הקלה אמיתית בלחצי המחירים.

התמתנות האינפלציה בשילוב עם הורדת הריבית בארה"ב ל-3.5%-3.75% יוצר סביבה נוחה יותר לנגיד אמיר ירון להמשיך בהורדות. בהחלטה האחרונה, בנובמבר, בנק ישראל הוריד את הריבית רק ב-0.25% ל-4.25%, צעד שנתפס כשמרני מדי. עכשיו, עם האינפלציה יורדת והפד מוריד ריבית, הלחץ על ירון גדל.

יחד עם זאת, בנק ישראל עדיין חושש מלחצי שכר - קצב עליית השכר במגזר הפרטי הגיע ל-5%. אבל אם האינפלציה תמשיך לרדת, יהיה קשה להצדיק ריבית של 4.25% כשהאינפלציה במרכז היעד.