השוק

המירוץ על בזק מתחמם: מי ישתלט על ענקית התקשורת?

אחרי שקרן סרצ'לייט ודוד פורר מימשו את ההשקעה בבזק, מספר שחקנים לוטשים את עינהם ומתכוונים לנסות להתשלט על החברה - מי בתמונה ומה יקרה למניה?

רוי שיינמן | 21/12/2025 8:58

חודש אחד בלבד לאחר שקרן סרצ'לייט מימשה השקעה מבריקה בבזק והפכה אותה לחברה ללא גרעין שליטה, השוק כבר מתחיל לרתוח. לפחות שלושה גורמים משמעותיים מגבשים קבוצות רכישה במטרה להשתלט על חברת התקשורת הגדולה בישראל.

מדובר בתמונה שמורכבת משחקנים ותיקים וחדשים, שכל אחד מהם רואה הזדמנות אסטרטגית במניה ששווי השוק שלה עומד על כ-18.4 מיליארד שקל.

תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר פועל בצורה אגרסיבית להרכבת קבוצת רכישה. כהן, שכבר שימש דירקטור בבזק לתקופה קצרה ב-2017, מלווה בידי דמות מפתיעה - דודו מזרחי, מנכ"ל בזק לשעבר.

כהן טוען שקבוצת אנשי עסקים פרטיים מתחומי הנדל"ן, התקשורת והאנרגיה עומדת מאחוריו, ומנסה להוביל גוף פיננסי גדול להצטרף. הוא נהנה גם מתמיכה של ועד העובדים בראשות איציק בסלו - יתרון משמעותי בניהול חברה במגזר זה.

גיל דויטש ורוני בירם, שהקימו את קרן קיסטון וצירפו אליהם את לירן אבישר, מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר, ניסו בשנתיים האחרונות לבצע עסקה בתחום התקשורת ללא הצלחה. הפעם הם חוזרים בכוחות מחודשים.

קיסטון ניסתה לנהל שיחות לרכישת השליטה עוד לפני שסרצ'לייט פיזרה את המניות, אך הקרן האמריקאית העדיפה את הדרך המהירה. עכשיו, כשהמניות בשוק, קיסטון מגבשת שוב קבוצת משקיעים לרכישה שתדרוש גיוס הון נרחב.

ירון קסטנבאום, שמנהל את קרן תש"י, התעניין בבזק כבר ב-2018 וניהל מגעים מול דורון תורג'מן. כעת הוא שומר על העניין בפרופיל נמוך, אך מנהל שיחות עם גופים שונים לגבי מימון והשתתפות ברכישה. התנהלות זהירה זו עשויה להתפוצץ בקרוב לפעילות אגרסיבית יותר.

מאבקי שליטה ידועים כגורם שמטיב עם מניות. כשמספר גורמים מתחרים על אותה חברה, המחירים נוטים לעלות, בדיוק כפי שאנחנו רואים בימים אלה גם במקרה של צים. לרכישת השליטה בבזק, שירדה לשיעור מינימלי של 15% מהמניות, נדרשים כ-2.7 מיליארד שקל, כשחלק ניכר יכול לבוא ממינוף. עבור 5% מהמניות בלבד נדרשים כ-900 מיליון שקל.

כל הסיפור הזה מגיע בעקבות אחת מההשקעות המבריקות בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את השליטה בבזק דרך בי-קום ב-2019, בעיצומו של הסדר החוב של שאול אלוביץ', תמורת כ-630 מיליון שקל.

המניה נסחרה אז בשליש מהמחיר הנוכחי, והשוק חשש מאפשרות להסדר חוב נוסף. אבל סרצ'לייט ראתה את מה שאחרים פחדו לראות - חברת תשתית יציבה עם פוטנציאל התאוששות עצום.

תוך שש שנים בלבד, לאחר שבזק חזרה למינוף סביר והגדילה את הרווחים באופן עקבי, מכרו סרצ'לייט ופורר את כלל אחזקותיהם תמורת כ-2.7 מיליארד שקל. זהו רווח של יותר מפי ארבעה על ההשקעה המקורית.

בי-קום עצמה כבר חולקה כדיבידנד ענק של 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות ונמחקה מהמסחר, כששותפי ההשקעה גורפים הביתה רווחים היסטוריים.

עוד ב-

דרמה בבזק: קרן סרצ'לייט יוצאת לגמרי במכירת חיסול, גרפה רווח אסטרונומי

לכתבה המלאה

עכשיו, כשהפרק של סרצ'לייט הסתיים, נפתח פרק חדש. השאלה היא מי יהיה השחקן הבא שיצליח להשיג מימון, לשכנע מוסדיים ולזכות באישורים הרגולטוריים המורכבים הנדרשים להחזקת חברת תשתית קריטית כמו בזק. מירוץ השליטה רק התחיל.