סקר חדש של חברת עוקץ מערכות חושף מגמה מדאיגה בשוק העבודה הישראלי: כאשר עובדים מוזמנים לשימוע לפני פיטורים, רבים מהם מגלים פתאום שהם חולים. מתוך 567 שימועים שנבדקו בארבע השנים האחרונות אצל 148 חברות במגזרים שונים, 89 הליכים - כ-16% מהסך הכולל - לא התקיימו במועד שנקבע. הנתונים מעלים תמונה ברורה: ב-80 מקרים, המהווים 14.1% מכלל השימועים, העובד הציג אישור רפואי או דיווח על מחלת ילדים כסיבה לדחייה.

לעומת זאת, נציגי המעסיקים מפגינים "חסינות מפתיעה" - רק ב-1.1% מהמקרים השימוע נדחה בגלל מחלה של מי שמייצג את הנהלת החברה. עוד עולה מהבדיקה שבכ-15% מהמקרים, השימועים שנדחו התקיימו רק חודש לאחר המועד המקורי, בעקבות חופשות מחלה ממושכות. התופעה מעוררת שאלות לגבי הקשר בין הזמנה לשימוע לבין הופעה פתאומית של מצבים רפואיים.

על פי בדיקת YNET חוק דמי מחלה תוקן ב-2009 כך שנאסר לפטר עובד בתקופת מחלה, וב-2015 נקבע שאישור רפואי אינו חייב לכלול את סיבת ההיעדרות, כאשר כיום ניתן אף להוציא אישור מחלה ללא פניה ישירה לרופא. בניגוד לימי חופשה, ימי מחלה לא ניתנים לפדיון בסיום העסקה ופשוט הולכים לאיבוד אם לא מנוצלים - עובדה שיוצרת תמריץ כלכלי ברור. עובד שזומן לשימוע וצבר במהלך השנים עד 90 יום מחלה יכול להמשיך לקבל שכר מלא חודשים ארוכים תוך דחיית הליך הפיטורים, מה שהופך את יציאה למחלה ברגע ההזמנה לשימוע לאופציה רציונלית מבחינה כלכלית. 

עוד ב-

אלפי עובדים בישראל בסכנת פיטורים: מי יאבדו את עבודתם מה-1.1.2026?

לכתבה המלאה

כזכור, סקר שנערך על ידי מחלקת המחקר של AllJobs, במהלך מבצע 'עם כלביא', משקף תמונת מצב של שוק העבודה בזמן לחימה עצימה. הנתונים מעידים על רמת עמידות גבוהה של המשק - עם אחוז גבוה של עובדים שהמשיכו בשגרת עבודתם, פרודוקטיביות שנשמרה, וגמישות מצד המעסיקים. לצד זאת, הסקר חושף פערים: נשים ועובדים שאינם מוגדרים כחיוניים חוו פגיעה תעסוקתית, עומס רגשי ותחושת חוסר ביטחון בשיעורים גבוהים יותר.