השוק
טראמפ פלש לוונצואלה: וכך אתם יכולים להרוויח
ארה"ב פלשה לוונצואלה, תפסה את הנשיא מדורו ומבטיחה למשקיעים גישה לעתודות הנפט הגדולות בעולם. האם זה באמת מכרה זהב למשקיעים או מלכודת שיכולה להסתיים רע? האנליסטים מזהים כבר עכשיו מניות שעשויות להרוויח - אבל גם מזהירים מהסיכונים
טראמפ הודיע בסוף השבוע על מבצע צבאי מפתיע שהביא ללכידת נשיא וונצואלה ניקולס מדורו ולהשתלטות אמריקאית זמנית על המדינה. מעבר לזירה הפוליטית, שוק ההון כבר מנסה לפענח שאלה אחת: איפה כאן הכסף?
וונצואלה מחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם - יותר מסעודיה ורוסיה. אבל במשך שנים, בעקבות סנקציות ושחיתות, היא הפיקה פחות ממיליון חביות ביום - פחות מאחוז אחד מהייצור העולמי. כעת, כשארה"ב מבטיחה להשקיע מיליארדים "לתקן את מה שנשבר", עולות השאלות: מי ירוויח מזה, ומתי?
הזוכים הכמעט ודאיים הם בתי הזיקוק בחוף המפרץ של ארה"ב. חברות כמו Valero Energy ו-Phillips 66 בנו את המתקנים שלהן בדיוק עבור נפט כבד ועתיר גופרית - בדיוק הסוג שוונצואלה מייצרת.
בעשור האחרון הן נאלצו להחליף את הנפט הוונצואלי בחלופות יקרות יותר ממקסיקו, קנדה וגיאנה. חזרה של אספקה מהימנה ממרחק קצר יכולה לשפר את הרווחיות שלהן באופן ניכר.
בחודש אוקטובר האחרון, עוד לפני הפלישה, Valero יבאה כ-1.6 מיליון חביות מוונצואלה, PBF Energy כ-1.2 מיליון, ושברון כמיליון. אם האספקה תהפוך ליציבה, אפילו ברמה צנועה, זה כבר שינוי מהותי.
אחד המקומות המעניינים הוא מפיקי הנפט בקנדה. חברות כמו Suncor, Cenovus Energy ו-Canadian Natural Resources נהנו משנים של העדר תחרות. כשוונצואלה, איראן ולפרקים גם רוסיה היו מחוץ לשוק, קנדה הפכה לספקית הדומיננטית של נפט כבד לארה"ב - כ-3.3 מיליון חביות ביום.
עכשיו, אם וונצואלה תחזור לשוק תחת השפעה אמריקאית, הנפט שלה מתחרה ישירות בנפט הקנדי. זה לא איום מיידי, אבל האנליסטים מזהים כאן "סיכון ארוך טווח": אם וונצואלה תצליח להגדיל ייצוא אפילו בחצי מיליון חביות ביום, זה מספיק כדי להקטין את הפרמיה שהנפט הקנדי נהנה ממנה.
מפיקי הנפט האמריקאים כמו ExxonMobil או ConocoPhillips לא באמת בסיכון. הנפט שלהם קל, לא כבד. הם לא מתחרים בוונצואלה, והרווחיות שלהם תלויה במחיר הנפט הגלובלי ובעלויות הפקה.
עם זאת, האנליסטים בשוק מעריכים שמחירי הנפט יעלו בין דולר לשניים לחבית, ואז ירדו. למה? כי השוק עדיין שופע בנפט. OPEC+ מגדיל ייצור, ארה"ב בשיא ההפקה, והביקוש עולמי לא מספיק חזק.
טראמפ הבטיח שחברות נפט אמריקאיות ישקיעו מיליארדים כדי "לתקן" את תשתיות הנפט. אבל עד כה, אף חברה לא הודיעה על תוכניות קונקרטיות. למה? כי זה מסובך.
ראשית, לוונצואלה יש עבר של הלאמת נכסים זרים בשנות ה-2000, מה שמרתיע משקיעים. שנית, השקעה בוונצואלה דורשת 15 עד 20 מיליארד דולר רק כדי להוסיף חצי מיליון חביות ביום - וזה לוקח שנים.
דיוויד גולדווין, יועץ בכיר לאנרגיה לשעבר בממשל, אמר שזה מזכיר את עיראק ואפגניסטן: "אף חברה לא תרצה להתחייב במיליארדים עד שהיא יודעת מה התנאים".
עבור המשקיעים כרגע, הרעיון לקנות מניות של בתי זיקוק אמריקאים כמו Valero או Phillips 66 נראה הכי הגיוני - אם מאמינים שאספקה וונצואלית תתאושש בטווח הקצר עד הבינוני. לגבי מפיקי נפט או חברות קנדיות - זה משחק של ציפיות ארוכות טווח שקשה לכמת.
עוד ב-
הפלישה לוונצואלה יכולה לשנות את שוק הנפט הכבד - אבל זה לא יקרה מחר בבוקר. יש מי שיכול לרוויח, יש מי שיכול להפסיד, אבל זה תלוי באלפי משתנים. למשקיעים שרוצים להתייחס לזה ברצינית, כדאי להמתין לאותות ברורים יותר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
