השוק

גל של 7.3 מיליארד שקל: המשקיעים הישראלים מסתערים

תעשיית הקרנות בישראל התחילה את 2026 בסערה עם מיליארדי שקלים שזרמו למנהלי הכספים בחודש אחד. האם זה אופוריה מוקדמת או שהמשקיעים יודעים משהו שאתם לא?

רוי שיינמן | 2/2/2026 12:33

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום shutterstock)

תעשיית הקרנות בישראל פתחה את שנת 2026 בעוצמה: בחודש ינואר בלבד זרמו לקרנות סכום של כ-7.3 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפרסם נאור כהן ממיטב.

המספר הזה מסמן תיאבון ענק של משקיעים פרטיים וגופים מוסדיים להכניס כסף למוצרי השקעה, ולא במקרה: שוק המניות הישראלי עלה בכמעט 10% בחודש ינואר, ואיגרות החוב השיגו תשואות חיוביות. אבל מה באמת עומד מאחורי הגל הזה, ואיך זה קשור לכיס של המשקיע הפרטי?

הבשורה הגדולה היא שהקרנות האקטיביות המסורתיות - אלו שבהן מנהלים מקצועיים מנסים להכות את השוק - גייסו בינואר כ-5.25 מיליארד שקל. זהו השיא החודשי מאז ינואר 2018, לפני שמונה שנים בדיוק, כשהן גייסו 4.8 מיליארד שקל.

הנתון הזה מספר סיפור מעניין: אחרי שנים שבהן משקיעים נטו לטובת קרנות סל זולות ופסיביות, נראה שהציבור חוזר להעריך ניהול אקטיבי - כנראה בגלל התנודתיות הגבוהה והצורך בידיים מנוסות על ההגה.

לאן בדיוק הכסף הזה זרם? קטגוריית איגרות החוב הכלליות היא המובילה הברורה עם גיוס של כ-2.5 מיליארד שקל, ואחריה אג"ח ממשלתיות שגייסו כ-1.3 מיליארד שקל.

משמעות הדבר: משקיעים מחפשים יציבות. הם רוצים תשואות, אבל לא מוכנים לקחת סיכון מופרז. מנגד, קרנות מניות בישראל גייסו כ-1 מיליארד שקל - מעט יותר צנוע, אבל עדיין משמעותי בהתחשב בעלייה החדה במדדים הישראליים.

התעשייה הפסיבית גייסה כ-1 מיליארד שקל, אבל המספר הזה מסתיר פער גדול: הקרנות המחקות - שמשכפלות מדדים ללא מסחר פעיל - גייסו כ-2.2 מיליארד שקל, בעוד שקרנות הסל דווקא פדו כ-1.2 מיליארד שקל. מה זה אומר? משקיעים עדיין רוצים חשיפה פסיבית, אבל דרך מוצרים ספציפיים שנותנים להם שליטה ונזילות גבוהה יותר.

גם כאן, הכוכב המוביל הוא מניות ישראליות: הקטגוריה גייסה כ-2 מיליארד שקל - כמעט כפול מכלל הגיוס הפסיבי. זו מגמה ברורה של העדפת ישראל על פני שווקים זרים, וסביר להניח שההקשר הביטחוני, התחזיות הכלכליות החיוביות והעלייה החדה במדדים הישראליים משחקים כאן תפקיד מרכזי.

נקודה מעניינת נוספת: הקרנות הכספיות, שפדו כספים בשלושת החודשים האחרונים של 2025, חזרו לגיוס ענק של כ-1 מיליארד שקל בינואר. הקרנות השקליות הובילו עם 750 מיליון שקל, והדולריות הוסיפו 250 מיליון. זו אולי אינדיקציה לכך שמשקיעים רוצים "כרית ביטחון" נזילה - כסף שאפשר להוציא מהר אם השוק ישתנה.

כדי להבין את גל ההשקעות, צריך להבין מה קרה בשווקים עצמם בינואר. מדד ת"א 35, מדד המניות המוביל בישראל, זינק ב-10.2% - עלייה חדה ומפתיעה. גם ת"א 125 וגם ת"א 90 רשמו עליות של 9% ו-4.8% בהתאמה. איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות עלו בכ-0.5%-0.6%, מה שנחשב טוב בשוק האג"ח.

בחו"ל, התמונה הייתה מעורבת: מדדי S&P 500 והנאסד"ק עלו בכ-1.8%-1.9%, בעוד שהדאקס הגרמני ירד ב-0.9%. היפן, לעומת זאת, זינקה עם עלייה של 5.7% במדד הניקיי. מה שברור: ינואר היה חודש תנודתי, אבל בסיכום - חיובי.

התמונה הכוללת מראה שהישראלים לא ישבו בחוסר מעש. הם הכניסו כסף לקרנות בקצב שלא ראינו שנים, בעיקר לאג"ח ומניות ישראליות, ופחות למניות זרות. זו החלטה שנראית הגיונית לאור העלייה החדה במדדים המקומיים והחשש מתנודתיות בשווקים הגלובליים.