מדד הזכויות
"התרגלתם לכאב? יכול להיות שאתם מפספסים זכויות שמגיעות לכם"
כאבי גב, כאבי ברכיים, מיגרנות, מחלה כרונית או מגבלות בתנועה הם חלק מהחיים של מיליוני ישראלים. בהתחלה מנסים לטפל, אחר כך לומדים להסתדר – ובשלב מסוים הכאב כבר הופך לשגרה. אלא שדווקא ההתרגלות לכאב עלולה לגרום לרבים לפספס זכויות שמגיעות להם
"אני חי עם הכאב כבר שנים", "התרגלתי", "זה חלק בלתי נפרד מהגיל" – אלו משפטים שרופאים ואנשי מקצוע בתחום הזכויות הרפואיות שומעים שוב ושוב. אלא שדווקא אותה השלמה עם המצב עלולה לגרום לאנשים לפספס דבר חשוב: ייתכן שהמצב הרפואי שלהם כבר מזמן משפיע על חייהם יותר ממה שהם חושבים, ובמקרים מסוימים גם על הזכויות שמגיעות להם.
כשמתרגלים, מפסיקים לשים לב
הגוף שלנו יודע להסתגל. אדם שסובל מכאבי גב במשך עשר שנים כבר לא זוכר איך הרגיש לפני. מי שמתמודד עם פיברומיאלגיה לומד לתכנן את היום סביב רמות האנרגיה שלו. מי שסובל ממיגרנות כרוניות מבטל פגישות או משנה תוכניות בלי לחשוב פעמיים.
הגוף שלנו יודע להסתגל. אדם שסובל מכאבי גב במשך עשר שנים כבר לא זוכר איך הרגיש לפני. מי שמתמודד עם פיברומיאלגיה לומד לתכנן את היום סביב רמות האנרגיה שלו. מי שסובל ממיגרנות כרוניות מבטל פגישות או משנה תוכניות בלי לחשוב פעמיים.
הבעיה היא שכאשר מצב רפואי הופך לחלק מהשגרה, יותר ויותר אנשים מפסיקים לראות בו משהו חריג. בינתיים הם ממשיכים לעבוד, לתפקד ולנהל חיים רגילים ככל האפשר – תוך הנחת עבודה שגם מבחינת זכויות אין להם מה לבדוק.
לא המחלה היא הסיפור, אלא ההשפעה שלה
אחת הטעויות הנפוצות היא להתמקד רק בשם המחלה. בפועל, במקרים רבים מה שנבחן הוא לא רק מה יש לאדם, אלא איך המצב הרפואי משפיע על החיים שלו:
אלו שאלות שאנשים רבים כלל לא שואלים את עצמם – וזאת על אף שהן עשויות להיות משמעותיות.
אחת הטעויות הנפוצות היא להתמקד רק בשם המחלה. בפועל, במקרים רבים מה שנבחן הוא לא רק מה יש לאדם, אלא איך המצב הרפואי משפיע על החיים שלו:
- האם הוא עובד פחות שעות ביחס לעבר?
- האם הוא נזקק לעזרה בפעולות שפעם ביצע לבד?
- האם הוא מתקשה לעמוד לאורך זמן, ללכת מרחקים, להתרכז או לנהוג?
- האם הוא ויתר על תחביבים או פעילויות שהיו חלק בלתי נפרד מחייו?
אלו שאלות שאנשים רבים כלל לא שואלים את עצמם – וזאת על אף שהן עשויות להיות משמעותיות.
5 סימנים שהתרגלתם למצב – אבל אולי הגיע הזמן לבדוק זכויות:
סימן ראשון: אתם אומרים "אני מסתדר"
מדובר באחד המשפטים הנפוצים ביותר. כאשר מעמיקים, מתברר שהאדם עובד פחות שעות, נעזר בבני משפחה, לוקח יותר ימי מחלה או נמנע מפעילויות מסוימות. המשמעות: הוא אמנם מסתדר, אבל במחיר לא פשוט.
סימן ראשון: אתם אומרים "אני מסתדר"
מדובר באחד המשפטים הנפוצים ביותר. כאשר מעמיקים, מתברר שהאדם עובד פחות שעות, נעזר בבני משפחה, לוקח יותר ימי מחלה או נמנע מפעילויות מסוימות. המשמעות: הוא אמנם מסתדר, אבל במחיר לא פשוט.
סימן שני: אתם מתכננים את היום סביב הכאב
במידה ואתם בודקים מראש איזה מרחק תצטרכו ללכת, כמה מדרגות בדיוק יש במקום מסוים או אם תוכלו לעמוד לאורך זמן – בהחלט ייתכן שהמצב כבר משפיע על התפקוד יותר ממה שנדמה לכם.
במידה ואתם בודקים מראש איזה מרחק תצטרכו ללכת, כמה מדרגות בדיוק יש במקום מסוים או אם תוכלו לעמוד לאורך זמן – בהחלט ייתכן שהמצב כבר משפיע על התפקוד יותר ממה שנדמה לכם.
סימן שלישי: אתם מתעייפים מהר יותר מבעבר
לא מעט אנשים מתייחסים לעייפות כאל חלק בלתי נפרד מהחיים. אך כאשר העייפות משפיעה באופן ישיר על העבודה, על היכולת להתרכז או על ההתנהלות היומיומית, מדובר בשינוי שכדאי לשים אליו לב ולא לקבל אותו כמובן מאליו.
לא מעט אנשים מתייחסים לעייפות כאל חלק בלתי נפרד מהחיים. אך כאשר העייפות משפיעה באופן ישיר על העבודה, על היכולת להתרכז או על ההתנהלות היומיומית, מדובר בשינוי שכדאי לשים אליו לב ולא לקבל אותו כמובן מאליו.
סימן רביעי: ויתרתם על דברים שפעם אהבתם לעשות
הליכות, ספורט, טיולים, נהיגה למרחקים, מפגשים חברתיים – יותר ויותר אנשים מוותרים בהדרגה על פעילויות מסוימות שנהגו לבצע, מבלי לעצור ולהבין עד כמה המצב השתנה.
הליכות, ספורט, טיולים, נהיגה למרחקים, מפגשים חברתיים – יותר ויותר אנשים מוותרים בהדרגה על פעילויות מסוימות שנהגו לבצע, מבלי לעצור ולהבין עד כמה המצב השתנה.
סימן חמישי: אתם ממשיכים לעבוד – אבל בקושי
רבים בטוחים שעצם העובדה שהם עדיין עובדים מוכיחה שאין להם זכאות כלשהי. ביומיום, אותם אנשים ממשיכים לעבוד למרות כאבים, מגבלות ועומס פיזי או נפשי משמעותי. לפעמים הם עברו לתפקיד אחר, צמצמו שעות או ויתרו על הזדמנויות מקצועיות בגלל מצבם הרפואי.
רבים בטוחים שעצם העובדה שהם עדיין עובדים מוכיחה שאין להם זכאות כלשהי. ביומיום, אותם אנשים ממשיכים לעבוד למרות כאבים, מגבלות ועומס פיזי או נפשי משמעותי. לפעמים הם עברו לתפקיד אחר, צמצמו שעות או ויתרו על הזדמנויות מקצועיות בגלל מצבם הרפואי.
"זה רק הגיל" או שאולי לא?
ככל שאנחנו מתבגרים, קל מאוד לייחס כל קושי לגיל. ועדיין, לא כל כאב, מגבלה או ירידה בתפקוד הם גזירת גורל שצריך פשוט להשלים איתה. במקרים רבים מדובר במצבים רפואיים מוכרים, מתועדים ובעלי השפעה ממשית על איכות החיים. לכן מומחים בתחום הזכויות הרפואיות ממליצים שלא להסתפק בהנחה ש"ככה זה בגיל הזה", אלא לעצור מדי פעם ולבחון אם חל שינוי משמעותי בתפקוד או ביכולת לעבוד ולהתנהל כבעבר.
ככל שאנחנו מתבגרים, קל מאוד לייחס כל קושי לגיל. ועדיין, לא כל כאב, מגבלה או ירידה בתפקוד הם גזירת גורל שצריך פשוט להשלים איתה. במקרים רבים מדובר במצבים רפואיים מוכרים, מתועדים ובעלי השפעה ממשית על איכות החיים. לכן מומחים בתחום הזכויות הרפואיות ממליצים שלא להסתפק בהנחה ש"ככה זה בגיל הזה", אלא לעצור מדי פעם ולבחון אם חל שינוי משמעותי בתפקוד או ביכולת לעבוד ולהתנהל כבעבר.
למה כל כך הרבה אנשים מפספסים את הזכויות שלהם?
הסיבה פשוטה: רוב הזכויות אינן ניתנות באופן אוטומטי. אף אחד לא מתקשר לבשר לאדם שהוא עשוי להיות זכאי לקצבה, להטבה או להקלה מסוימת. בנוסף, רבים עסוקים בהתמודדות עם המחלה עצמה, עם הטיפולים והשגרה היומיומית, ופשוט לא עוצרים לבדוק. התוצאה: אנשים רבים חיים במשך שנים עם מגבלות משמעותיות, מבלי לדעת שקיימות זכויות אשר עשויות להיות רלוונטיות עבורם.
הסיבה פשוטה: רוב הזכויות אינן ניתנות באופן אוטומטי. אף אחד לא מתקשר לבשר לאדם שהוא עשוי להיות זכאי לקצבה, להטבה או להקלה מסוימת. בנוסף, רבים עסוקים בהתמודדות עם המחלה עצמה, עם הטיפולים והשגרה היומיומית, ופשוט לא עוצרים לבדוק. התוצאה: אנשים רבים חיים במשך שנים עם מגבלות משמעותיות, מבלי לדעת שקיימות זכויות אשר עשויות להיות רלוונטיות עבורם.
השורה התחתונה:
כאשר כאב, עייפות או מגבלה רפואית מלווים אותנו במשך שנים, קל להתרגל אליהם ולחשוב שהם פשוט חלק מהחיים. לא פעם דווקא ההתרגלות היא זו שמסתירה את השינוי האמיתי. אם אתם מוצאים את עצמכם מתאימים את החיים לכאב, מוותרים על פעילויות שפעם היו מובנות מאליהן, עובדים פחות או מתמודדים עם קושי מתמשך – ייתכן שכדאי לעצור לרגע ולבדוק, כי לפעמים מה שנראה כמו "סתם משהו שלמדתי לחיות איתו" הוא בדיוק הדבר שצריך לגרום לכם לשאול שאלה אחת פשוטה: האם יכול להיות שמגיעות לי זכויות שאני בכלל לא מודע להן?
כאשר כאב, עייפות או מגבלה רפואית מלווים אותנו במשך שנים, קל להתרגל אליהם ולחשוב שהם פשוט חלק מהחיים. לא פעם דווקא ההתרגלות היא זו שמסתירה את השינוי האמיתי. אם אתם מוצאים את עצמכם מתאימים את החיים לכאב, מוותרים על פעילויות שפעם היו מובנות מאליהן, עובדים פחות או מתמודדים עם קושי מתמשך – ייתכן שכדאי לעצור לרגע ולבדוק, כי לפעמים מה שנראה כמו "סתם משהו שלמדתי לחיות איתו" הוא בדיוק הדבר שצריך לגרום לכם לשאול שאלה אחת פשוטה: האם יכול להיות שמגיעות לי זכויות שאני בכלל לא מודע להן?
עוד ב-
(בשיתוף לבנת פורן)
הכתבות החמות
.jpeg "רפאלה טווינה, צילום: צילום מסך רשת 13")
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
