דעות
היתרון של המחר נבנה היום: ביטחון לאומי מדעי-טכנולוגי לישראל
מהפכת הטכנולוגיה משנה גם את תפיסת הביטחון הלאומי ומחייבת היערכות מוקדמת לאתגרים ולהזדמנויות של המחר. במסגרת המהלכים שהובלתי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נבנים כלים לחיזוי מגמות, לחיזוק החוסן וליצירת יתרון לאומי ארוך טווח
באוגוסט 2026 פרסם המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של בית הלבן את "אסטרטגיית הביטחון הלאומי במדע ובטכנולוגיה של ארצות הברית". המסמך האמריקאי מציג שינוי תפיסתי משמעותי: המדע, הטכנולוגיה, המחקר, התעשייה וההון האנושי אינם עוד רק אמצעים לייצור עוצמה כלכלית או לפיתוח אמצעי לחימה, כי אם תשתית של הביטחון הלאומי עצמו. ארצות הברית מגדירה את ההובלה המדעית-טכנולוגית שלה כיעד ביטחוני לאומי, ומבקשת לבנות מערכת ממוקדת, חסינה, זריזה ומאובטחת.
עבור מדינת ישראל, חשיבותו של המסמך האמריקאי אינה רק במה שארצות הברית מבקשת לעשות מעתה ואילך. חשיבותו היא בכך שהוא מאשרר תפיסה שישראל כבר החלה ליישם בשנים האחרונות: הביטחון הלאומי תלוי לא רק בכוח הצבאי, אלא גם ביכולת לזהות מראש שינויים טכנולוגיים, לפתח יתרון מדעי, להגן על נכסים טכנולוגיים, לצמצם תלות בשרשראות אספקה ולבנות שותפויות מדעיות וטכנולוגיות עם מדינות מפתח. במובן זה, המדיניות שהובלתי עד כה כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תואמת את רוח הדברים והתפיסות שאותן ממסדת כעת ארצות הברית.
מה שארצות הברית מגדירה היום – ישראל כבר החלה לבנות
האסטרטגיה האמריקאית קובעת ארבעה עקרונות למערכת המדע והטכנולוגיה הלאומית:
זוהי למעשה תפיסה של "ביטחון מדעי-טכנולוגי" – כלומר לא רק כיצד הטכנולוגיה יכולה לשרת את הביטחון, אלא כיצד המדינה עצמה צריכה להגן על בסיס הידע, המחקר, התשתיות, כוח האדם, התעשייה ושרשראות האספקה המאפשרים לה להישאר מעצמה טכנולוגית.
האסטרטגיה האמריקאית קובעת ארבעה עקרונות למערכת המדע והטכנולוגיה הלאומית:
- מיקוד בתחומים שבהם ניתן להשיג יתרון אסטרטגי.
- בניית חוסן והפחתת תלות
- האצת קצב החדשנות והאימוץ
- הגנה על ידע, מחקר וטכנולוגיות מפני ניצול עוין.
זוהי למעשה תפיסה של "ביטחון מדעי-טכנולוגי" – כלומר לא רק כיצד הטכנולוגיה יכולה לשרת את הביטחון, אלא כיצד המדינה עצמה צריכה להגן על בסיס הידע, המחקר, התשתיות, כוח האדם, התעשייה ושרשראות האספקה המאפשרים לה להישאר מעצמה טכנולוגית.
זה בדיוק הכיוון שאני הובלתי במשרד בשנים האחרונות. כבר בתוכנית העבודה של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשנת 2025 הוגדרו החדשנות, המדע והטכנולוגיה כנדבך מרכזי בחוסן הלאומי, הביטחוני והכלכלי, ולצד קידום הבינה המלאכותית והמחקר הוגדר במפורש יעד של "הגדרה ותכנון של ביטחון טכנולוגי". באותה תוכנית נקבע עוד כי מנגנון סריקת האופק יזהה באמצעות בינה מלאכותית מגמות עולמיות עד 2035 ובכללן מגמות טכנולוגיות ויתרום להטמעתן בתכנון האסטרטגי הממשלתי.
אגף "קו האופק": להפוך את העתיד ליכולת לאומית
אחד המהלכים המרכזיים שהובלתי היה העברת ומיסוד אגף "קו האופק" במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הממשלה הגדירה את האגף כמנגנון סריקת האופק הלאומי של ישראל, שתפקידו לזהות מוקדם מגמות עולמיות העלולות להציב אתגרים לחוסן הלאומי ולחייב היערכות מדינתית. פעילותו אינה מוגבלת לטכנולוגיה בלבד, אלא משלבת טכנולוגיה יחד עם כלכלה, מסחר ושרשראות אספקה, חברה, גאופוליטיקה, דמוגרפיה, אקלים ואידיאולוגיה – ובוחנת את הממשקים ביניהם. המשמעות היא מעבר מתפיסה של "תגובה לאיום" לתפיסה של זיהוי מוקדם, הכנה ובניית יתרון.
אחד המהלכים המרכזיים שהובלתי היה העברת ומיסוד אגף "קו האופק" במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הממשלה הגדירה את האגף כמנגנון סריקת האופק הלאומי של ישראל, שתפקידו לזהות מוקדם מגמות עולמיות העלולות להציב אתגרים לחוסן הלאומי ולחייב היערכות מדינתית. פעילותו אינה מוגבלת לטכנולוגיה בלבד, אלא משלבת טכנולוגיה יחד עם כלכלה, מסחר ושרשראות אספקה, חברה, גאופוליטיקה, דמוגרפיה, אקלים ואידיאולוגיה – ובוחנת את הממשקים ביניהם. המשמעות היא מעבר מתפיסה של "תגובה לאיום" לתפיסה של זיהוי מוקדם, הכנה ובניית יתרון.
האגף עוסק גם בזיהוי טכנולוגיות מפציעות, בהערכת השלכותיהן על מדינת ישראל ובפיתוח ידע הנוגע לביטחון המדעי-טכנולוגי הלאומי ולשרשראות האספקה של טכנולוגיות חיוניות. חשוב להדגיש: העשייה כבר אינה תיאורטית. במסגרת הפעילות פותח כלי TECH SCOUT המבוסס על בינה מלאכותית, הסורק באופן רציף אלפי טכנולוגיות ממקורות גלובליים ומסייע בזיהוי טכנולוגיות מפציעות ובקביעת סדרי עדיפויות למחקר ולפיתוח. כך, הוקמה ב-2025 ועדה ייעודית במועצה הלאומית למחקר ופיתוח לקביעת עדיפויות בטכנולוגיות מפציעות לטווח ארוך, בשותפות עם אגף קו האופק.
שותפויות בינלאומיות כחלק מהביטחון הטכנולוגי
המרכיב השלישי בתפיסת שלי הוא ההבנה שישראל אינה יכולה לבנות ביטחון מדעי-טכנולוגי לבדה. מדינת ישראל אמנם מחזיקה ביתרונות טכנולוגיים יוצאי דופן, אך היא תלויה בשווקים, מינרלים קריטיים, בחומרי גלם, בתשתיות, בטכנולוגיות ובשרשראות ערך גלובליות. לכן שותפויות בינלאומיות הן לא רק כלי לקידום מחקר וטכנולוגיה – הן נכס אסטרטגי.
המרכיב השלישי בתפיסת שלי הוא ההבנה שישראל אינה יכולה לבנות ביטחון מדעי-טכנולוגי לבדה. מדינת ישראל אמנם מחזיקה ביתרונות טכנולוגיים יוצאי דופן, אך היא תלויה בשווקים, מינרלים קריטיים, בחומרי גלם, בתשתיות, בטכנולוגיות ובשרשראות ערך גלובליות. לכן שותפויות בינלאומיות הן לא רק כלי לקידום מחקר וטכנולוגיה – הן נכס אסטרטגי.
בפברואר 2026 הוצג הכלי לראשי ממשלות ישראל והודו, ובאותו מעמד חתמתי עם שר החוץ ההודי על הצהרת כוונות לקידום שיתוף פעולה בתחום סריקת האופק. עוד השנה מתוכננת ועידה ייעודית ישראלית-הודית עם ראשי המערכת המדעית-טכנולוגית של שני הצדדים לתרגום ההבנות לפעילות משותפת. כך הפכה סריקת האופק לא רק לכלי מחקרי אלא למרכיב בתשתית קבלת ההחלטות הלאומית ולכלי של דיפלומטיה טכנולוגית וחלק ממערך החוסן והעוצמה הלאומיים. מדיניות זו משתלבת במאמץ רחב יותר להעמקת קשרי המדע והטכנולוגיה עם מדינות מפתח ולמיצוב ישראל כשותפה מדעית וטכנולוגית מובילה בזירה הבינלאומית.
ישראל אינה צריכה להעתיק את ארצות הברית – אלא להמשיך את הדרך שכבר החלה
המסמך האמריקאי אינו מודל שניתן להעתיק לישראל. ארצות הברית היא מעצמת-על מדעית, כלכלית וצבאית, וסדרי העדיפויות שלה שונים מאלה של ישראל. אך התובנה הבסיסית שלו רלוונטית לישראל במידה רבה אף יותר: מדינה קטנה, עתירת טכנולוגיה ותלויה במידה רבה במערכות גלובליות חייבת לדעת מראש היכן יהיו מוקדי העוצמה והחולשה של העולם הטכנולוגי.
המסמך האמריקאי אינו מודל שניתן להעתיק לישראל. ארצות הברית היא מעצמת-על מדעית, כלכלית וצבאית, וסדרי העדיפויות שלה שונים מאלה של ישראל. אך התובנה הבסיסית שלו רלוונטית לישראל במידה רבה אף יותר: מדינה קטנה, עתירת טכנולוגיה ותלויה במידה רבה במערכות גלובליות חייבת לדעת מראש היכן יהיו מוקדי העוצמה והחולשה של העולם הטכנולוגי.
ישראל צריכה אפוא להמשיך ולפתח תפיסה לאומית של ביטחון מדעי-טכנולוגי: לחבר בין טכנולוגיות צבאיות וטכנולוגיות אזרחיות בראיית ביטחון לאומי משולבת, לזהות טכנולוגיות קריטיות ומפציעות, למפות תלות בשרשראות אספקה, להגן על ידע ותשתיות, לחזק את המחקר וההון האנושי, לחבר בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה ולבנות שותפויות עם מדינות בעלות יכולות משלימות.
זהו בדיוק הכיוון שבו פעלתי לאורך השנים האחרונות: זיהיתי מוקדם שהעולם משתנה, הבנתי שהטכנולוגיה הופכת למרכיב מרכזי בביטחון הלאומי, ובניתי בתוך משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כלים מוסדיים ומעשיים להתמודד עם המציאות הזו.
כאשר ארצות הברית ממסדת בשנת 2026 אסטרטגיית ביטחון לאומי מדעי-טכנולוגי, ישראל אינה מתחילה מאפס. היא כבר מחזיקה במנגנון סריקת אופק לאומי, ביכולת לזהות טכנולוגיות מפציעות, בתפיסה מתפתחת של ביטחון טכנולוגי וברשת של שותפויות בינלאומיות.
האתגר הבא הוא להרחיב את המהלך – להתייחס למדע וטכנולוגיה בישראל בצד האזרחי לא רק כמנוע צמיחה כלכלי וכתרומה לחברה, אלא כאל עמוד תווך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי.
ממדע וחדשנות – לנכס אסטרטגי ולמרכיב בביטחון הלאומי
במבט לעתיד המהלך הרחב יותר שנדרש הוא שינוי במעמדו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בתוך התפיסה הלאומית. המדע והטכנולוגיה אינם עוד תחומים העומדים בפני עצמם, אלא תשתית המחברת בין ביטחון, כלכלה, עצמאות לאומית, חוסן ויחסי חוץ. המשרד נדרש להוביל תפיסה כוללת של ביטחון מדעי-טכנולוגי שיחבר בראייה לאומית בין טכנולוגיות צבאיות לטכנולוגיה והמדע האזרחיים.
במבט לעתיד המהלך הרחב יותר שנדרש הוא שינוי במעמדו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בתוך התפיסה הלאומית. המדע והטכנולוגיה אינם עוד תחומים העומדים בפני עצמם, אלא תשתית המחברת בין ביטחון, כלכלה, עצמאות לאומית, חוסן ויחסי חוץ. המשרד נדרש להוביל תפיסה כוללת של ביטחון מדעי-טכנולוגי שיחבר בראייה לאומית בין טכנולוגיות צבאיות לטכנולוגיה והמדע האזרחיים.
עוד ב-
*הכותבת היא חברת הקבינט המדיני-ביטחוני, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת כנסת מטעם הליכוד.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
