השוק
35 אלף שקל בחודש מלמכור עוגות: הטירוף בעולם המסעדנות
עולם המסעדנות נחשב במשך שנים לטריטוריה מסוכנת שאף משקיע לא רצה להתקרב אליה - אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה. מסע הרכישות האגרסיבי של לאומי פרטנרס חושף עולם חדש שמושך את המשקיעים - וגם את המספרים שמאחוריו
כשד"ר שלי אביב ייני, אשתו של שחקן הכדורגל לשעבר שרן ייני, מכרה 80% מקונדיטוריית Dr. Frosting שלה תמורת 2 מיליון שקל, רבים תהו מה בדיוק קונה כאן קבוצת נונו מימי. אבל כשמפרקים את המספרים, מתגלה שהחשבון די פשוט - והתוצאות מפתיעות במיוחד.
העסקה הזאת, שהיא האחרונה בסדרה של רכישות סוערות של קבוצת נונו, מגלה משהו מעניין על תעשיית המסעדנות בישראל: יש כאן הרבה יותר כסף ממה שחשבתם.
אם מחשבים את השווי הכולל של הקונדיטוריה על 2.5 מיליון שקל (80% תמורת 2 מיליון), ועובדים לפי המכפילים המקובלים בשוק - בין 4 ל-7 על הרווח השנתי, תלוי בקצב הצמיחה - מתקבלת תמונה מעניינת במיוחד.
לפי מכפיל של 6, שנחשב סביר למותג קטן אך מוצלח עם פוטנציאל צמיחה, Dr. Frosting מרוויחה בערך 416 אלף שקל בשנה. זה אומר רווח נקי של בערך 35 אלף שקל בחודש - רק ממכירת עוגות מעוצבות, מתוקים וזרי יומולדת מחנות קטנה בשכונת המשתלה בצפון תל אביב.
ההיגיון הזה עובד גם על הרכישות הגדולות יותר. GDB, רשת ההמבורגרים שנרכשה לפי שווי של 65 מיליון שקל (50% נמכרו תמורת כ-32.5 מיליון), מייצרת לפי הערכה גסה רווח שנתי של כ-10.8 מיליון שקל אם מחשבים לפי מכפיל 6. זה כמעט מיליון שקל בחודש - משני סניפים בלבד בתל אביב. לא פלא שהעסקה עוררה ויכוחים בענף.
גם טאקריה, המסעדה המקסיקנית שנרכשה בשווי של 35 מיליון שקל, אמורה להרוויח כ-5.8 מיליון שקל בשנה לפי אותו מכפיל. ואם רשת לחמנינה, שנמצאת במו"מ לרכישה בשווי 10 מיליון שקל, עומדת באותם קריטריונים - היא מרוויחה כ-1.7 מיליון שקל בשנה.
המסר ברור: בעסקי המסעדנות בישראל, במיוחד כאלה עם מותג חזק בתל אביב, יש כסף אמיתי. וקבוצת נונו מימי יודעת בדיוק מה היא עושה.
אז למה לאומי פרטנרס ומור גמל ופנסיה השקיעו 130 מיליון שקל בקבוצה? למה קונים מסעדות בשוויים גדולים עם שיעורי כישלון גבוהים?
התשובה היא ככל הנראה הנפקה. לפי ההערכות בשוק התכנית של נונו מימי היא לאסוף תיק של מותגי מזון והסעדה מוצלחים, לייעל את הפעילות שלהם (רכש משותף, מערך משלוחים אחד, ניהול מרכזי), ולצאת להנפקה בבורסה בעוד שנתיים-שלוש. בדומה למה שעושות חברות כמו Yum Brands בארה"ב, שמאגדת תחתיה את KFC, טאקו בל ופיצה האט - ונסחרת בשווי של כ-43 מיליארד דולר.
הטריק הוא פשוט: קונים מסעדות במכפיל של 4-6 על הרווח. אבל כשמנפיקים חברת אחזקות בבורסה, השוק נותן מכפיל הרבה יותר גבוה - 10-12 ואפילו יותר. פתאום אותה מסעדה שהייתה שווה 65 מיליון שקל, שווה 100-130 מיליון במסגרת החברה הציבורית. כשמדובר בעשרות מסעדות, ההפרש יכול להגיע למאות מיליוני שקלים.
השאלה שנשאלת היא למה עכשיו, ולכך יש מספר סיבות: ראשית, הריביות יורדות והשוק מוכן לשלם יותר על נכסים מניבים. שנית, ענף המסעדנות בישראל מתבגר - יש יותר שחקנים מקצוענים שיודעים לנהל רשתות גדולות. שלישית, הישראלים אוהבים לאכול בחוץ, ובעלי ההכנסה הגבוהות מוכנים לשלם.
אבל זה לא שאין כאן סיכונים. מסעדות זה עדיין עסק מסוכן: שליש מהעלויות הוא חומרי גלם (שיכולים להתקלקל), ועוד שליש הוא כוח אדם (שקשה למצוא ויקר להחזיק). גם ההצלחה של מסעדת בוטיק תל אביבית לא מבטיחה הצלחה בפריפריה או בקניונים, וכדי באמת להציף ערך המסעדות יהיו חייבות להתרחב.
אם ההנפקה תתממש, יהיה לכם סיכוי להשקיע בקבוצת מסעדות ישראלית - ובעקיפין להרוויח מכל ההמבורגרים, הטאקו והעוגות שהישראלים קונים. אבל כמו בכל הנפקה, צריך לבדוק את המספרים בזהירות: האם הרווחים באמת צומחים? האם המכפילים שבהם קנו הגיוניים? והאם התכנית לפתוח עשרות סניפים נוספים ריאלית?
עוד ב-
בינתיים, נונו מימי מוכיחה שיש דרך להרוויח כסף גדול בתחום שנחשב מסוכן. השאלה היא אם גם אתם תרצו להיות חלק מהסיפור הזה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.נו העיקר המסעדות בוכות שאין עובדים ואין כסף לעובדיםגלינה 02/2026/03הגב לתגובה זו0 0כניראה שמסעדה יכולה להצליח רק אם היא מוכרת בענק, כמו אולם אירועים שמוציא 300 מנות כל יום.סגור
