ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה לדון היום (חמישי) בהצעת חוק התקציב לשנת התקציב 2026, במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. הצעת התקציב נטו, כולל תשלום חובות, לשנת 2026 היא 811.7 מיליארד שקלים, וההוצאה המותנית בהכנסה היא 77.2 מיליארד שקלים, חיבור שניהם מביא לגובה התקציב ברוטו, העומד על 889 מיליארד שקלים. הצעת התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה, קרי התקציב בלי סעיף חובות פרט לחובות המדינה למוסד לביטוח לאומי, היא 659.9 מיליארד שקלים.

מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי סך מגבלת ההוצאה מהווה גידול של 11.3% לעומת 2025. כן עולה מהניתוח כי בשנים 2022–2026 גדל התקציב ברוטו ב-47.1% והתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה ב-45.8%, שיעור גבוה משמעותית מגידול האוכלוסייה ומהצמיחה המצטברת בתקופה זו. עוד עולה מהניתוח, כי סעיף משרד הביטחון הוא הסעיף הגדול ביותר בתקציב הרגיל ומהווה 19.3%, אחריו משרד החינוך המהווה 16.7%, ותשלומי ריבית ועמלות המהווים 11.1%. 

חברי הכנסת נעמה לזימי, אורית פרקש הכהן, ולדימיר בליאק ונאור שירי, העלו שאלות שהציפו במכתב ששלחו אתמול לשר האוצר ולממונה על התקציבים באוצר, ובאוצר השיבו לדברים.

לעניין בקשה לעדכון דפי החלפה המובאים בד"כ בערב אישור התקציב בוועדה לאלתר, ציינו באוצר כי העדכון האחרון במספרים מובא נוכח התפתחויות לאחר הגשת התקציב, דוגמת הוצאות תקציב הביטחון לאור המלחמה, אישור תקציב ועדת בחירת שונה משהוערך וכדומה, וכי ברגע שהעדכונים יתייצבו הם יוגשו לעיון חברי הכנסת.

לעניין שאלה בדבר תקצוב רשתות החינוך החרדיות ציינו נציגי האוצר כי ירחיבו לגבי תוכניות אלה בסעיף משרד החינוך. בהמשך לכך ולשאלות על כספים קואליציוניים, ציינו באוצר כי השנה הממשלה אישרה תקציבים שבד"כ הוגדרו כקואליציוניים, והשנה הוטמעו בתוך התקציב עצמו, זאת לאחר בחינה משפטית שהתירה לתקצבם בבסיס התקציב. צוין כי מדובר ב-300 מיליון שקלים, מתוך 4 עד 5 מיליארד שקלים קואליציוני בד"כ בשנה בממוצע, וכי מדובר בנושאים ספציפיים שנבחנו והתקבלה לגבם החלטת ממשלה ואינם מגזריים. 

עוד הוצג כי ככל שההוצאות בגין המבצע הנוכחי באיראן יהיו קרובות להוצאות בגין מבצע 'עם כלביא', הסכומים שיש בקרן מס רכוש וצפויים להיכנס אליה, צפויים להספיק. לעניין חקיקת חוק ההסדרים, ציינו באוצר לשאלות חברי הכנסת, כי גם בשנה שעברה לא כל הצעדים אושרו בכנסת והממשלה קבעה צעדי התאמה והפחיתה את תקציבי המשרדים בשל כך. כך גם לגבי חקיקת חוק מס רכוש, צעד ההתאמה שנקבע הוא ריווח מדרגות מס הכנסה. 

לגבי תוכניות הרזרבה במשרדי החינוך ומשרד רה"מ, ציינו באוצר כי רוב הרזרבה במשרדים השונים היא רוחבית בכל המשרדים ומשמשת לרזרבה רגילה, ואילו בשני משרדים אלה, הוקצו גם כספים שאמורים לשמש ככספים קואליציוניים או "שימושים אחרים שטרם הוגדר להם יעוד", לצד הרזרבה הרגילה. לשאלת חברי הכנסת ציינו באוצר כי לעניין כך מתוך הרזרבה של משרד רה"מ הוקצו 1.9 מיליארד שקלים ומתוך הרזרבה של משרד החינוך הוקצו 1.5 מיליארד שקלים. 

בהמשך ביקשו חברי הכנסת להבין מדוע באוצר טרם השיבו לפניית יועמ"ש הכנסת, בבקשה להעמיד בפני הכנסת את נתוני ההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים בדיעבד ולאחר שכבר הוקצו למשרדים ב-5 השנים האחרונות, בעקבות ההתנהלות שנחשפה בעתירה לבג"ץ בגין העברת הכספים הקואליציוניים למשרד החינוך בסוף שנת 2025.

באוצר השיבו כי הם עדיין בוחנים האם ניתן לנתח את הנתונים בהתאם לבקשה, זאת בשל הדרך בה הנתונים נשמרים במערכות המחשוב, וכי נבחנות הדרכים בהן ניתן לתת מענה לבקשה. כן ציינו באוצר כי מצב זה אינו מצב נפוץ ואף נדיר, וכי הוא נבע מהתנגשות בין חוקים. 

עוד ב-

העלאה ממוצעת של עד 1,000 שקלים: אלו העובדים שהרוויחו במלחמה

לכתבה המלאה

בהמשך דנה הוועדה בסעיף משרד הנשיא בתקציב המדינה וקיבלו פירוט על הסיבות לגידול בו, לאחר מכן עברה הוועדה לדון בסעיף משרד רה"מ, במסגרת כך נידון סעיף המשרד הראשי, וחברי הכנסת ביקשו לקבל את נתוני הפילוח של כל אחד מהמשרדים שתחת המשרד הראשי.