השוק

לקראת מדד המחירים לצרכן: הכלכלנים חושפים מה יקרה לאינפלציה

הלמ"ס תפרסם היום את מדד פברואר, והאנליסטים צופים מדד מתון - אך כולם מסתכלים כבר קדימה: המלחמה עם איראן טרם מגולמת במספרים, ומה שיגיע במדד מרץ ואפריל עשוי להיות כבר סיפור אחר לגמרי. מה כל זה אומר על ריבית בנק ישראל?

רוי שיינמן | 15/3/2026 8:17

מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר יתפרסם היום על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל אל תצפו להפתעות. הקונצנזוס בשוק מצביע על עלייה צנועה בין אפס ל-0.2% - ומאחורי הנתון המתון הזה מסתתרת סיבה פשוטה: המלחמה עם איראן פרצה רק בסוף פברואר, כך שהשפעותיה על המחירים עדיין לא מגולמות בדיווח של היום.

את ההשלכות הממשיות נראה רק בחודשים הקרובים - ושם כבר יהיה הרבה יותר מעניין, ולא בהכרח לטובת הכיס של הצרכנים במשק.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, צופה שמדד פברואר יעלה ב-0.1% בלבד, ומדגיש שזה כבר לא הנתון הרלוונטי לשוק. לדבריו, בחודש מרץ צפויה עלייה של 0.5%, ובאפריל - כ-1.1%. הסיבה המרכזית: מחיר הנפט. לפי ההערכות, אם הברנט יישאר סביב 92 דולר לחבית, מחירי הדלק בישראל צפויים לטפס בכ-12% בתחילת אפריל - מה שלבדו יתרום כמעט 0.3% למדד.

חשוב להבין מדוע ההשפעה בישראל שונה מאשר בארה"ב. בניגוד לאמריקה, שם עלייה במחירי הנפט מתגלגלת מיידית לתחנות הדלק, בישראל הסיפור מורכב יותר: מחיר הדלק מתומחר בשקלים, מה שמקזז חלקית את עליית מחיר הנפט הדולרי - בייחוד כשהשקל מתחזק, כפי שקורה בתקופה האחרונה.

בנוסף, כשליש בלבד ממחיר הדלק בפועל נגזר ממחיר הנפט הגולמי, בעוד ששאר הרכיבים - בלו, מחירי שיווק והחלטות ממשלה - נותרים קבועים. אבל בטווח הבינוני, אם מחירי האנרגיה לא יחזרו לרמתם הקודמת, ההשפעה תתגלגל בהדרגה לסעיפים אחרים במדד.

גם יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, צופה מדד פברואר שיישאר ללא שינוי. עם זאת הוא מעדכן כלפי מעלה את תחזיות מרץ ואפריל - ל-0.5% ו-1% בהתאמה - ומציין שאם המצב הביטחוני יימשך, יש לצפות גם להתייקרות טיסות ולחצים נוספים על שוק השכירות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מעלה את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-1.7%, ומדגיש שהמלחמה הנוכחית אינטנסיבית יותר מ"עם כלביא" - עם עלויות ישירות של כ-1.5-2 מיליארד שקל ביום. לדבריו, הגירעון התקציבי צפוי לטפס השנה לטווח של 4.5%-5% מהתוצר, וייתכן שאף מעבר לכך אם המלחמה תימשך.

בית ההשקעות פסגות מוסיף ממד נוסף שפחות מדברים עליו: מלבד הנפט, המלחמה יוצרת לחץ מחודש על מחירי השכירות. מטחי הטילים התכופים הפכו דירות עם ממ"ד למצרך מבוקש במיוחד.

הביקוש לדירות ממוגנות מזנק, ההיצע הפנוי מצטמצם, והמפונים מדירות שניזוקו מוסיפים לחץ ביקושים נוסף. בפסגות מציינים שתופעה דומה כבר נצפתה בעקבות "עם כלביא" ביוני האחרון, ואין סיבה להניח שהפעם יהיה אחרת.

השאלה הגדולה היא איך הנתונים ישפיעו על הריבית, והיא נוגעת לכל מי שיש לו משכנתא, חיסכון בבנק או חשיפה לאג"ח. כץ ופנינג מסכימים: בנק ישראל לא יזוז. הורדת ריבית - שהייתה על השולחן לפני המלחמה - תידחה ככל הנראה לפחות עד סוף מאי, ורק אם תחזור רגיעה ביטחונית ברורה.

בלידר מעריכים שהריבית תעמוד על 4% ב-3 החודשים הקרובים, ותרד לטווח של 3.5%-3.75% רק בהמשך השנה. פנינג ממזרחי טפחות סבור שהחלטת הריבית הקרובה ב-30 במרץ תהיה ללא שינוי - פשוט בגלל שהבנק המרכזי לא יוכל להצדיק הורדה בתוך סביבה של אינפלציה עולה.

בפסגות מוסיפים שציפיות האינפלציה לשנה כבר קפצו ל-2.2% - ואם מחירי הנפט יישארו גבוהים לאורך מספר חודשים, האינפלציה עשויה לגעת ב-2.5%. מבחינת תיקי ההשקעות, הם ממליצים לקצר מח"מ - כלומר, לצמצם חשיפה לאגרות חוב ארוכות שעלולות להיפגע אם התשואות יעלו - ולהעדיף אפיקים צמודים בטווח הקצר-בינוני.