עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות סיגמא קלאריטי, ערך סקירה כלכלית שבועית במרכזה נגע במבצע "שאגת הארי" וההשפעות מרחיקות הלכת שלו על הכלכלה העולמית.

"ככל שהמערכה בין ישראל וארה״ב לבין איראן נמשכת, כך עולה השפעתה על הסביבה הכלכלית העולמית כולה. השאלה שעולה כעת היא איננה איזה צבא חזק יותר. התשובה לכך היתה ידועה עוד לפני המלחמה. אירן מבינה שאין לה יכולת להתמודד צבאית עם הכוח המשולב של ישראל וארה"ב (למרות שברור שהיא לעולם לא תודה בזה)  ולכן ככל שחולף הזמן, כך היא המלחמה הופכת להיות מלחמת התשה.

למרות נחיתותה הצבאית של אירן והמכות הקשות שהיא ספגה, היא עדיין מחזיקה ביכולת ממשית לייצר נזק רחב דרך איום על נתיבי השיט, על מתקני אנרגיה ועל תחושת היציבות של השווקים. איראן אינה חייבת לנצח במובן הצבאי הקלאסי, די לה להפוך את המלחמה ליקרה, ממושכת ומלחיצה מספיק כדי לדחוף את הצד השני לסיום מהיר.

מנוף הלחץ המרכזי של טהראן הוא מצר הורמוז. גם בלי סגירה מלאה של המצר, די באיום אמין בפגיעות נקודתיות, בהאטת תנועה או בעלייה חדה בפרמיות הביטוח כדי לייקר את עלויות השילוח, לשבש את השווקים ולהעלות את מחירי האנרגיה.

כאשר חברות הספנות, חברות הביטוח הימי והסוחרים נאלצים לפעול מתוך חשש, העלויות מטפסות וההשפעה של התופעה הו ניכרת לאורך כל שרשרת האספקה. בשבוע שעבר אמר מנכ"ל יונייטד איירליינס כי החברה תקצץ טיסות בקווים פחות רווחיים, ומעריכה כעת כי הנפט יהיה מעל רף 100 דולר לחבית עד סוף 2027. ברמות מחיר אלה, חשבון הדלק השנתי של יונייטד עולה ב-400 מיליון דולר ויעמוד להערכתה על כ-11 מיליארד דולר, מה שיגרום לחברה לסיים את השנה בהפסד.

האמירה הזו ממחישה את העלייה בסיכון הכלכלי שממנו כבר חשבנו שנפטרנו, אינפלציה. כאשר מחירי האנרגיה, ההובלה והביטוח הימי עולים, ההתייקרות מחלחלת בהדרגה לחשמל, לתעשייה, לשינוע סחורות, לדשנים ובשלב הבא גם למחירי המזון. לכן אנחנו עלולים לגלות שהמלחמה הזו איננה מייצרת רק אינפלציה של דלק, אלא אינפלציה רחבה יותר, שמתפשטת מהמכלית אל המפעל ומשם אל המדף.

מבחינת הציבור זה מתבטא ביוקר מחיה. מבחינת הבנקים המרכזיים זו בעיה מורכבת יותר, משום שזו אינפלציה שמגיעה מצד ההיצע ומשיבוש בשרשראות אספקה, ולכן קשה יותר לרסן אותה. המלחמה עם איראן לא בהכרח מחזירה את העולם מיד לסבב אגרסיבי של העלאות ריבית, אבל היא בהחלט מרחיקה את התקווה להקלה מהירה ורחבה כפי שנחזתה עד כה. לפתע עולה ההסתברות להתממשותו של תרחיש של צמיחה מתונה  לצד אינפלציה עיקשת יותר. מי אמר סטגפלציה?

כל זה יוצר סיטואציה מורכבת ביותר עבור טראמפ. התמודדות צבאית הרחק מהבית אינה דומה לשליפה חלקה של נשיא ונצואלה ממיטתו. זה כבר מסובך בהרבה. מבחינה אסטרטגית, יש לו אינטרס ברור להצטייר כמנהיג תקיף, כמי שהחזיר הרתעה אמריקאית למזרח התיכון ואינו משלים עם איראן חזקה ומאיימת.

אבל מבחינה פוליטית וכלכלית פנימית, יש לו אינטרס כמעט הפוך לסיים את המערכה מהר ככל האפשר לפני שהיא תתורגם לגל עליות מחירים שיגיע ישירות לכיס של הצרכן האמריקאי. בסופו של דבר, עבור הבית הלבן, המלחמה נבחנת לא רק לפי מספר המטרות שהושמדו, אלא גם לפי המחירים בתחנות הדלק, במחירי ההובלה ובתחושת יוקר המחיה.

לכן טראמפ רוצה ניצחון, אבל הוא רוצה ניצחון מהיר, כזה שלא יהפוך לנטל פוליטי וכלכלי מתמשך. טראמפ ויועציו מודעים בוודאי להשלכות של מערכה ארוכה שבה הצבא החזק מתחיל להתבוסס בבוץ במדינה זרה. פעמים רבות מדינות חזקות פותחות מלחמה מתוך יתרון צבאי ברור, אך מסכנות את ההישג דווקא משום שהמערכה נמשכת מעבר למה שתוכנן.

ישראל חוותה זאת בלבנון, ארה״ב חוותה דפוס דומה בעיראק, באפגניסטן וקודם לכן בווייטנאם. שלב הפתיחה שידר עוצמה, אך עם הזמן העלויות, השחיקה, העייפות הציבורית והפער בין הצלחה טקטית לבין הכרעה אסטרטגית עלולים להתחיל ולפעול נגד המעצמה עצמה. הסיכון הזה קיים גם כעת.

דווקא משום שישראל וארה״ב פועלות מעמדת כוח, יש להן אינטרס מובהק שלא להיגרר למלחמת התשה ארוכה שבה עצם ההתמשכות מתחילה לכרסם בהישגים הצבאיים. אלא שטראמפ עדיין לא החליט. זאת אומרת, החליט אבל שינה את החלטתו כמה פעמים. ביום שישי בשעה שמונה וחצי בערב שעון ישראל, טראמפ אמר שהוא שוקל שליחה של כוחות קרקעיים ("boots on the ground"). בתגובה לכך השווקים ירדו בחוזקה.

עוד ב-

"הנפט מזנק, האינפלציה בשיא": תחזית המומחה לשנת 2026

לכתבה המלאה

הירידות התעצמו כאשר כשעה ורבע לאחר מכן הוא הצהיר שהוא אינו מעוניין בהפסקת אש. זמן קצר לאחר תום המסחר, טראמפ הודיע שהוא שוקל לסיים את המערכה, במה שנתון את האות לעליות של כאחוז בחוזים על מדדי המניות. בראשון בבוקר טראמפ פרסם אולטימטום לאירן לפיו הם נדרשים לפתוח את מיצר הורמוז תוך 48 שעות שאם לא כן ארה"ב תפציץ את תחנות הכוח באי. האירנים הגיבו באיום דומה כלפי תשתיות האנרגיה באיזור. אסקלציה מובילה לאסקלציה. אויב שנלחם על הישרדותו הוא האויב המסוכן ביותר מפני שאין לו מה להפסיד.