מייק ווירת', מנכ"ל שברון, אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, השמיע השבוע את אחת האזהרות החמורות שנשמעו מאז פרצה המלחמה באיראן: שוק הנפט העולמי פשוט לא מבין עדיין את גודל הבעיה.

"יש השלכות פיזיות אמיתיות מסגירת מיצרי הורמוז שמחלחלות עכשיו ברחבי העולם", אמר ווירת' בכנס האנרגיה הגלובלי של S&P ביוסטון, "ולדעתי הן עדיין לא מגולמות במחיר הנפט".

מיצרי הורמוז הם נקודת המעבר המרכזית של הנפט מהמזרח התיכון לשאר העולם. כ-20% מאספקת הנפט הגלובלית עוברת דרכם, וכ-80% מאותה כמות מיועדת לאסיה. כשהמיצרים סגורים - העולם מרגיש את זה ישירות.

נכון לעכשיו, כ-6.5 עד 7 מיליון חביות ביום יצאו מהמשחק, ולפי הערכות S&P Global, תוך ימים ספורים המספר עלול לטפס ל-8 עד 9 מיליון. להשוואה: כל העולם צורך כ-100 מיליון חביות ביום. כלומר, מדובר בנגיסה של כ-8%-9% מהאספקה הגלובלית - וזה כבר מורגש: שוקי הסולר ודלק הסילון מתוחים, ואסיה כבר מתחילה להרגיש "חששות ממשיים" באספקת האנרגיה.

כאן נמצא הפרדוקס המרכזי. חוזי הנפט העתידיים מתמחרים את הברנט בכ-82 דולר לחבית ביולי, ובירידה ל-73 דולר עד סוף השנה - רמות שנראות מנותקות מהמציאות הפיזית בשטח. לפני המלחמה, אותם חוזים עמדו על 50-60 דולר לחבית.

ווירת' מסביר שסוחרי החוזים פועלים בחוסר ודאות קיצוני - הם לא יודעים כמה תימשך המלחמה, מה יהיו תוצאותיה, ולכן מגיבים לכל כותרת. כשטראמפ איים על תקיפת מתקני חשמל איראניים, הנפט זינק ל-113 דולר. כשהדיווחים הצביעו על אפשרות של הפסקת אש - הוא צנח בחזרה ל-98 דולר. הכל בתוך ימים בודדים.

מעבר לסגירת המיצרים, חלק ממתקני הנפט במזרח התיכון ספגו נזק ישיר - ולפי חלק מהדיווחים, נזק משמעותי. השאלה האמיתית היא: כמה זמן ייקח לחזור לייצור מלא? ווירת' אמר שאין לדעת. מומחים בתעשייה מדברים על שבועות, חודשים - ובמקרים מסוימים אפילו שנים.

גולדמן זאקס כבר עדכן כלפי מעלה את תחזית הנפט לשנת 2026, מ-72 ל-79 דולר לחבית WTI, בהנחה שהמלחמה תימשך יותר מהצפוי.

עוד ב-

הטריק של טראמפ: זו הסיבה שהוא בחר בתאריך 28.3

לכתבה המלאה

נפט יקר מתורגם ישירות לדלק יקר יותר, לסחורות יקרות יותר, ולאינפלציה שממשיכה ללחוץ. עבור ישראלים שמחזיקים קרנות פנסיה וחסכונות החשופים למניות אנרגיה - לפי מנכ"ל שברון, ייתכן שהתמחור הנוכחי עדיין לא מגלם את כל הסיכון.