הנתונים שפרסמו משרד האוצר ורשות המסים עבור חודש מרץ 2026 הם הראשונים שמראים את ההשפעה הכלכלית האמיתית של מבצע שאגת הארי. ומה שמתגלה הוא תמונה מורכבת בהרבה ממה שחשבנו.

המספר שקופץ לעין: מערכת הביטחון הוציאה במרץ לבדו 12.4 מיליארד שקל. זה סכום שיצא מהתקציב בחודש אחד של לחימה, ומשקף זינוק של 19.1% בהוצאות הביטחון המצטברות ברבעון הראשון של 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לשם השוואה, ההוצאות האזרחיות - משרדי חינוך, בריאות, רווחה - ירדו ב-1.7% באותה תקופה. הכסף עובר ממקום אחד למקום אחר.

בפברואר, בדיוק לפני פרוץ הלחימה, נרשם עודף תקציבי מצטבר של 14.5 מיליארד שקל מתחילת השנה. תמונה מרשימה. בתוך חודש אחד של מלחמה - התמונה השתנתה: הגירעון במרץ לבדו הגיע ל-1.6 מיליארד שקל, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-89.5 מיליארד שקל - כ-4.2% מהתוצר.

כשמגיעים להכנסות המדינה ממסים מגיעים לנתון שנראה מבלבל במבט ראשון: הכנסות המדינה ממסים במרץ הגיעו ל-50.9 מיליארד שקל - עלייה נומינלית של 24% לעומת מרץ 2025. אבל יש לזה הסבר שחשוב להבין.

רוב תשלומי המסים של מרץ משקפים פעילות כלכלית של ינואר-פברואר - חודשים שקדמו למלחמה לחלוטין. בנוסף, במרץ התקבלו שני תשלומי ניכויים חריגים בהיקף של 8.7 מיליארד שקל שמנפחים את הנתון. כשמנטרלים את כל אלה, הצמיחה הריאלית עומדת על 6% בלבד. עדיין חיובי, אבל פחות מרשים מהכותרת.

השפעת המלחמה ניכרת בסעיפים ספציפיים: הכנסות מיבוא ירדו בשל סגירת השמיים, הנסועה בכבישים קטנה וההכנסות ממס הבלו של הדלק ירד בכ-5%. בנוסף, האוצר מעריך שכ-2 מיליארד שקל נדחו מחודש מרץ לחודשים הבאים - מע"מ ומס הכנסה שעסקים לא שילמו בשיא הלחימה.

האוצר מציין בעצמו שהפגיעה האמיתית בהכנסות תיראה באפריל ובמאי - כי תשלומי המסים באותם חודשים ישקפו את הפעילות הכלכלית המצומצמת של מרץ. כלומר: הגירעון צפוי להמשיך לגדול.

הגירעון של 4.2% מהתוצר מתקרב לתקרה שהממשלה הציבה לעצמה - 4.9% ב-2026 - ולכך יש השלכה ישירה: כל עוד הגירעון גבוה ואי הוודאות הביטחונית נמשכת, בנק ישראל לא ימהר להוריד ריבית. עלויות המימון נשארות גבוהות - למדינה, לחברות, ולכם.

עוד ב-

העלות האסטרונומית של המלחמה לישראל – והאם איראן התרסקה כלכלית?

לכתבה המלאה

מי שממתין להוזלה במשכנתא או בהלוואה - יצטרך לחכות עוד. הנתונים האמיתיים של תקופת המלחמה יגיעו עם נתוני אפריל.