השוק

דובי פרנסס: "משקיע שעזב בגלל דברים שאמרתי בזכות ישראל - לא אכפת לי"

הוא חזה את "עידן הכאוס" כבר ב-2022, הפך לאחד הקולות המשפיעים בהייטק הישראלי, וכיום הוא מנווט בין ניהול מיליארדים ב-Group 11 לייעוץ לראש הממשלה בנושא AI. על המגזר החרדי: "מי אמר שלימוד תורה לא תורם לכלכלה?" הייצוא הביטחוני: "נהיה מעצמה גם בלי ארה"ב", ועל הכניסה לפוליטיקה | דובי פרנסס מדבר על הכל
רוי שיינמן |  3
פרנסס דובי (צילום Bertold Fabricius)

דובי פרנסס הוא לא איש של קונצנזוס, והוא גם לא מנסה להיות כזה. בשיחה איתו קשה שלא לשים לב לביטחון המוחלט שבו הוא מנתץ, אחת אחת, את כל פרדיגמות האימה ששולטות כיום בשיח הציבורי. במקום "סוף המדינה", הוא רואה זינוק היסטורי. במקום "חרם עולמי", הוא רואה תלות בינלאומית בטכנולוגיה שלנו.

פרנסס לא מחפש לענות תשובות "נחמדות" פוליטיקלי-קורקט. הוא יורה מהמותן, מגובה בנתונים, ולא מפחד לעצבן בדרך אף אחד - מהתקשורת הישראלית, דרך פוליטיקאים, ועד למשקיעים שלו עצמו.
"האיום האמיתי על ההייטק הוא תבוסתנות מבית"
דובי, כשפותחים טלוויזיה או קוראים עיתון, התחושה היא שההייטק קורס ושיש פה נטישה המונית. זו אשליה?
"שמעתי את הקולות של אנשים שעוזבים, בשורה התחתונה בין 2023-2024 עזבו כמה אלפים, אולי 2% מכוח העבודה של ההייטק, וזה עוד בלי להחשיב את אלו שחזרו. קח לדוגמא את וויז שהיא סיפור הצלחה גדול, ולמרות שהיא בכלל לא רשומה בישראל יש לה המון עובדים בישראל. אני לא חושב שהייתה פה נטישה.


האיום האמיתי על ההייטק הוא תבוסתנות מבית. היקום מתכנס למה שאתה מאמין בו. אם משכנעים אנשים שהכל רע ושהכלכלה קורסת, אז הם יאמינו לזה".

פרנסס לא פוחד מאש. למעשה, נראה שהוא ניזון ממנה. כשהוא נשאל האם המעורבות הציבורית שלו והביקורת שהוא מטיח בתקשורת ובנרטיב המקומי נובעות מאלטרואיזם, כלומר דאגה אמיתית למדינה, או מאגו - אולי כפסגה חדשה שיש לכבוש, הוא לא מתבלבל. "יש מימד אנוכי בכל מה שאנחנו עושים, וגם מימד זולתני", הוא מודה.
לדבריו, היכולת לדבר בחופשיות נולדה מתוך עבודה קשה וביסוס מעמדו. "ההתבטאויות שלי מצריכות בשלות. אני לא מאמין שאפשר להגיע למקום שבו אפשר להעביר ביקורת באופן גלוי על גופי תקשורת בלי שבנית את עצמך", הוא מסביר. והוא אכן בנה. עם פורטפוליו עמוק וקשרים במסדרונות השלטון, בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות, הוא מרגיש בנוח לנתח את מה שהוא תופס כחולשה המרכזית של הישראלים כיום - הנטייה לפאניקה.
"יש מגמה מופרעת של הנדסת תודעה בישראל על ידי מספר גופים תקשורתיים מוטים, וזה דבר פסול בעיניי"
אז מאיפה מגיעה הפאניקה הזו?
"זה כמעט משעמם כבר לשמוע את כל הקולות שקוראים 'צריך להוציא כסף מישראל, השוק יקרוס, ה-AI יחסל אותנו, נעזוב את ישראל כי ביבי נבחר שוב'. הבולשיט הזה לא היה הופך להיות דעה רווחת אילולא 'ערוצי התבהלה' היו מהדהדים את הדברים האלה.
לדעתי ישנה מגמה מופרעת של הנדסת תודעה בישראל על ידי מספר גופים תקשורתיים מוטים, וזה דבר פסול בעיניי. הנטייה לטעויות שלנו בישראל באה ממקום שבו אנחנו תמיד חיים את החדשות של עכשיו. הקהל רגיל למנות הדופמין היומיות וטקסטים מתפרצים. אין לנו פריבילגיה להיות תבוסתנים, אנחנו חייבים לנצח".
העמדות האלו שלך, שהן מאוד פטריוטיות וציוניות, לא פוגעות בך עסקית מול משקיעים בעולם?
"יש לי משקיע (LP) אחד שכל שנה היה שם 2 מיליון דולר בקרן והוא הפסיק אחרי ה-7.10. שמעתי דרך חבר שהוא הפסיק כי הוא לא התחבר להתבטאויות שלי. אז מה? מה אכפת לי? אי אפשר לרצות את כולם. כ-74% מההשקעות בישראל מגיעות מחו"ל, ויש גם מקומות שבהם פחות אוהבים אותנו. לא צריך שכולם יאהבו אותך, צריך שאלה שיאהבו אותך יהיו מושקעים בזה".
"ישנה הסתברות לא מבוטלת שאני אהיה זה שיוביל את ישראל בעשור הבא"
אם דיברנו על יציבות, אתה חושב שיש מקום לשינוי שיטת המשטר בישראל כדי למנוע את הכאוס הפוליטי?
"דבר טוב שקרה זה עלייה של רף הייצוג היחסי. היו מערכות בחירות של בחירה ישירה, והניסיונות האלה נחלו כישלון חרוץ. אני לא מכיר את המערכת טוב, אבל אינטואיטיבית אם הייתי נדרש לזה אני חושב שהגדלת אחוז החסימה יכולה לסייע בכך. הדרך היחידה להבטיח יציבות פוליטית במדינה היא לייצר קואליציה רחבה ולא להישען על מפלגות קטנות".
איך אתה מאפיין את התכונות שצריכות להיות לראש הממשלה הבא של ישראל?
"אני הייתי אומר שצריך 'לגזור' את זה מהסוף ולא מההתחלה, הייתי שואל: מה האפיון של ישראל בעשורים הבאים, ומשם הייתי גוזר את אפיון ההנהגה הנדרש והחזון המדינתי. מה שחשוב זה לשרטט מצפן לישראל לעשורים הקרובים: בתשתיות, בכלכלה בגיאו-פוליטיקה, ייצוא וכדומה, וברגע שתעשה את זה יהיה הרבה יותר קל לנהל שיחה לגבי איזו דמות מתאימה לכך".
יש לך אמביציות לרוץ לפוליטיקה, לראשות הממשלה למשל?
"יש לי אמביציות מטורפות נקודה. קודם כל מקצועית, הבטחתי לעצמי שכשארד מהבמה של תחום ההון סיכון אעשה זאת כשאני משאיר אחרי לא מעט חברות שהפכו למגדירות קטגוריה בתחומן, יזמים ששמחים על העבודה המשותפת איתי ועם הצוות שלי, משקיעים ששמחים על תשואות פנטסטיות וכשביני לבין עצמי אני ארגיש שהגעתי לשיא. אני מאוד ממושמע במובן הזה ולא ממהר לעזוב כי יש לי תשוקה לאתגרים נוספים. 
אז יש עוד כמה שנים לפני שאשקול זאת. יש המון עוולות לתקן בישראל ואני מסכים שישנה הסתברות לא מבוטלת שאני אהיה זה שיוביל את ישראל בעשור הבא. זה יכול להיות אתגר אינטלקטואלי מעניין - וגם לכם בתקשורת יהיה כיף. אני מבטיח שלא יהיה משעמם".
רבים טוענים שאנחנו נסמכים יותר מדי על ארצות הברית, במיוחד על רקע הסיוע הביטחוני.
"בשנת 2022 כתבתי מאמר שנקרא 'The coming era of chaos', שם מניתי כמה כוחות מניעים, הראשון הוא סוף הגלובליזציה, וההבנה שאי אפשר להישען יותר על ארה"ב כמגנת העולם החופשי, ואנחנו רואים את זה היום, בין היתר בזכות התעצמותה של ישראל כייצואנית הביטחונית מהגדולות בעולם.
איפה היו ב-2023 כל החבר'ה שאומרים היום שאנחנו מעצמה ביטחונית וטכנולוגית? אני שמח לראות שכולם מיישרים קו עם התחזיות שלי", אומר פרנסס.
"לגבי הסיוע - ארה"ב מספקת לנו כ-3.8 מיליארד דולר בתוכנית הזו (FMF) וזה מעוגן בהסכם שפג תוקף בסוף 2028. לדעתי, אין צורך להישען עליה יותר. נהפוך למעצמה עם או בלי סיוע אמריקאי, והם יקנו מאיתנו נשק. ישראל לא צריכה לקבל יותר כלום, היא צריכה רק למכור מתוך היתרונות שלה".

פרנסס עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. (לשכת הנשיא טראמפ).
זה לא יביא למצב שישראל "חיה על חרבה"?
"אנחנו מוכרים הגנה, לא התקפה. כשאנחנו מוכרים את קלע דוד, כיפת ברזל ומערכות סייבר, אנחנו מוכרים למדינות את היכולת להגן על האינטרסים שלהן. ישראל היא יצואנית הנשק מספר 7 בעולם, 4.4% מהייצוא הגלובלי של נשק מגיע מישראל, עקפנו את בריטניה ואנחנו קרובים מאוד לעבור את איטליה, גרמניה וסין.
בעקבות המלחמה בשבע חזיתות, ישראל הצליחה לבחון מערכות בשדה הקרב בזמן אמת בצורה שאין לה אח ורע, ולכן צבר ההזמנות רק הולך לגדול בצורה דרמטית. כשמסתכלים על הייצוא הטכנולוגי - שבו 57% מסך הייצוא זה תוכנה, לעומת 20% בארה"ב - אתה לא רואה מדינה שחיה על חרבה, אתה רואה מדינה שמשתמשת במוח שלה כדי לייצר יש מאין".
ההישענות על ה"מוח הישראלי" שניכרת בנתוני הייצוא, לא מסתכמת רק במערכות הגנה פסיביות. פרנסס מכיר בכך שגם טכנולוגיות התקפיות, שהיו שנויות במחלוקת בעבר, שיחקו תפקיד קריטי בדיפלומטיה הישראלית. "NSO פתחה את הדלת למערכות יחסים עם המון מדינות ברחבי העולם עד שחיסלו את הנושא של סייבר התקפי", הוא מציין, ומוסיף "ועכשיו יש חברות אחרות שנהנות מההשפעה שלה".

פרנסס (ימין) יחד עם מייסדי חברת דרים, סבסטיאן קורץ (אמצע) ושלו חוליו. (ארכיון Group 11, גיא סידי, אקליפס מדיה).
אך בעוד שישראל מבססת את מעמדה כמעצמה טכנולוגית בזירה הבינלאומית, בתוך הבית מתקתק שעון מסוג אחר לחלוטין. הוא מסמן באותו מאמר משנת 2022 את הירידה הדרמטית בשיעורי צמיחת האוכלוסייה בעולם ככוח מניע מרכזי, אך ישראל, הוא מבהיר, "לא תקפה בכמה מימדים". כאן, הילודה רק מזנקת, ומביאה איתה אתגרים כלכליים שחייבים לפתור.
"יש לי המון כבוד לאנשים שתורתם אומנותם, מי אמר שזה לא תורם לכלכלה?"
בוא נדבר על הפיל שבחדר - הדמוגרפיה והמגזר החרדי. המספרים מפחידים הרבה מאוד חילונים שמרגישים שהנטל נופל עליהם.
"המספרים אכן דרמטיים. מספר הילדים הממוצע במשפחה הוא 3.1, ואצל החרדים באזור ה-6.1, עם צמיחה שנתית של 4%. אם משתמשים ב'חוק ה-72', תוך 18 שנה הם מכפילים את הכמות.
היום הם בערך 14% מהאוכלוסייה, ב-2065 בערך 40% יהיו חרדים. מנגד, רק 54% עובדים, רק 16% זכאים לבגרות ו-5% מההשכלה הגבוהה הם חרדים. כלכלית, הם אחראים רק ל-4% מהכנסות המסים למרות שהם 14% מהאוכלוסייה, ואנחנו מסבסדים חלק גדול מהצרכים שלהם".
אז מה הפתרון? לחייב אותם ללמוד מתמטיקה ואנגלית? לחייב גיוס מיד?
"כפייה זה הפתרון הכי גרוע. יש לי המון כבוד לאנשים שתורתם אומנותם, מי אמר שזה לא תורם לכלכלה?
צריך קודם כל להכיר בזה שהחרדים שונים מאיתנו, ובכדי להגיע למצב שבו משלבים אותם צריך להבטיח שלא פוגעים באורחות חייהם בצורה דרמטית. זה דורש דיאלוג, ולא מהמקום שצועק 'למה הם לא ואנחנו כן'. יש תמורות טבעיות: כמות נכבדה מהם היא מתחת לגיל 14, צעירים סקרנים שחיים בעולם אחר מהוריהם וסביהם. גם מהפכת ה-AI ונגישות הידע הולכת לשנות דברים בחברה החרדית".

דובי פרנסס. (IAC).
אגב, כל הצמיחה הדמוגרפית אומרת שהחלום לקנות דירה בישראל הולך ומתרחק? "אני אומנם לא איש נדל"ן, אבל לדעתי נמשיך לראות צמיחה נדל"נית גם בצפון וגם בדרום. לא תראה ירידת מחירים דרמטית בישראל. האוכלוסייה בישראל צומחת כל כך מהר שפשוט צריך לקחת את המספרים, לשרטט את שיעור הצמיחה, ואז ברור שכדאי לקנות נדל"ן בישראל".
אתה מעורב מאוד בגיבוש אסטרטגיית ה-AI הלאומית. לאן העולם הזה הולך? מי הולך להתרסק ומי ירוויח?
"ישנן 5 שכבות של חברות בינה מלאכותית: חומרה ('ברזלים'), מודלי שפה, שכבה לוגית, שכבה עסקית ואפליקציה. הכלל הוא פשוט: ככל שאתה קרוב יותר לברזלים, כך המכפיל שווי שלך גבוה יותר. מנגד, אם אתה באפליקציה אתה פחות מעניין וקל יותר לשבש אותך. אנחנו הולכים לראות חילופי משמרות. חברות שהיו שוות הרבה מאוד כסף יימחצו לגמרי, ירדו מהבמה, גם ישראליות, אפילו ברמה שיפסיקו להיסחר".
אז איפה ההזדמנות הגדולה ליזמים מחר בבוקר?
"החדשנות האמיתית תבוא מהשכבה הלוגית. אנחנו נראה מודלי שפה שפותרים בעיות בתחומים ספציפיים, כמו מסחר בשוק ההון, סייבר למדינות, ניהול דירות להשכרה וחינוך. המון גופים לא ירצו לחלוק מידע גדול עם מודלים ענקיים - אף אחד לא יחלוק מידע ביטחוני למשל עם ChatGPT".
הזיהוי של אותו "חפיר" בעולם ה-AI לא נחת על פרנסס ביום בהיר אחד. הוא נולד מתוך חיכוך ישיר עם דרגי השלטון הגבוהים ביותר. "המעורבות שלי בהקמת המטה להאצת AI בישראל לימדה אותי המון על הון-סיכון (VC) שלא הייתי מגיע אליו בקריירה המקצועית", הוא משתף. "נחשפתי לדברים ברמת מדינה, לעולם חדש, והתחלתי לראות את החוסרים שיש - כל מדינה צריכה להגן על האינטרסים שלה".
ההבנה הזו תורגמה במהירות להשקעות אגרסיביות, כמו הובלת גיוס סיד של 21 מיליון דולר בחברת 'דרים סקיוריטי' ב-2023 (פרנסס הוא המשקיע המוביל והגדול ביותר בדרים סקיוריטי Dream, שהפכה תוך שנתיים מהקמתה לחד קרן מבטיח - ר.ש), שהיוותה עבורו "טבילת אצבע ראשונה בעולם של B2G (עסקים לממשלות)". הוא גילה שאפשר לפתור בעיות דרמטיות עבור מדינות שלמות.
אבל הפתרונות הטכנולוגיים המהירים האלו, שמייעלים מערכות ענק, מעלים מיד שאלה קיומית עבור האזרח הפשוט במשרד: אם הבינה המלאכותית תעשה הכל, מה יישאר לנו?".

חברת Dream. צילום: גיא סידי, אקליפס מדיה

סבסטיאן קורץ ודובי פרנסס. צילום: גיא סידי, אקליפס מדיה​
"חובה על האוניברסיטאות להיכנס מהר מאוד לעולם של ה-AI"
הרבה אנשים קוראים את זה וחרדים למקום העבודה שלהם. אנחנו בדרך למציאות של "הכנסה גלובלית בסיסית" (UBI) כמו שמציג אילון מאסק כי רובוטים יעשו הכל?
"הכנסה גלובלית בסיסית היא חזון אפוקליפטי. האדם מחפש משמעות, ואם אתה לוקח את היכולת של אדם להיות מצוין במשהו, אתה לוקח את החירות שלו, אתה הופך אותו לזומבי.
לגבי התעסוקה - יהיו שינויים ואין מה לפחד מהם. הפעימה הראשונה תהיה פיטורים, אבל בחברות גדולות שרוצות לעשות אופטימיזציה. לאחר מכן, העובדים המפוטרים יכשירו את עצמם לבינה המלאכותית ויעבדו בחברות קטנות יותר שמשוועות להטמיע AI. פעם החלום היה להיות יועץ או בנקאי, עכשיו החלום יהיה להיות 'פרומפט אינג'יניר' (מהנדס בינה מלאכותית)".
מה יקרה לאוניברסיטאות? תואר במדעי המחשב עדיין שווה משהו?
"אני לא נגד תארים, אני נגד תארים מיושנים. חובה על האוניברסיטאות להיכנס מהר מאוד לעולם של ה-AI. ה-ROI (החזר השקעה) של תואר במדעי המחשב יורד אם אין שם ריכוז אדיר בבינה מלאכותית. באוניברסיטת בן גוריון, כחבר דירקטוריון, הקמנו גוף להאצת בינה מלאכותית יחד עם תוכנית MBAI (תואר שני במנהל עסקים עם דגש על AI)".
בעולם החדש הזה שפרנסס מתאר, שבו התעסוקה משתנה לנגד עינינו וחברות ענק קורסות לטובת מודלים חדשים, גם חוקי המשחק של היזמות נכתבים מחדש. השוק אמנם צפוי לטלטלה, אך פרנסס סבור כי הוא "יתכלל את עצמו בצורה נכונה" בעזרת הכשרות חדשות, ומציין חברות כמו מאסטרסקול Masterschool שבפורטפוליו שלו, כדוגמא לדרך שבה נצטרך לאמן המוני עובדים למקצועות המחר תוך כדי שהמדינה בה הם מתגוררים תומכת פיננסית בהכשרתם.

פרנסס בכנס דיפנס טק של גרופ 11 בהמבורג. (Bertold Fabricius).
המציאות הזו מאפשרת גם תופעות קיצוניות של יזמים שפועלים לבד לחלוטין. "האם יהיה לנו צבא של חברות של איש אחד? יכול להיות, אני חושב שזה מגניב ושזה בסדר", הוא מפתיע, וחושף כי "גם אני בשלבים מסוימים הייתי חברה של איש אחד". אז במציאות שבה כל אחד יכול להקים סטארטאפ מהמחשב הנייד בבית קפה, איך נראים אותם יזמים שיצליחו לבלוט ולגייס את המיליונים הבאים, ואיך מזהים אותם?
כשאתה יושב מול יזם, מה גורם לך לפתוח את הפנקס ומה גורם לך להגיד תודה אבל תודה?
"היזמים הכי טובים שעבדתי איתם הם אנשים שיש להם סקרנות יוצאת דופן ורעב בלתי נתפס לנצח. מאלה נגזרות היכולות לשנות ולעשות 'פיבוטים' כשצריך ולקום על הרגליים מהר.
הנורות האדומות שלי הן חוסר ריכוז ואובדן מיקוד. כשאתה מתחיל לראות שהיזם לא 100% מוקדש למה שהוא עושה והולך לעשות משהו אחר כשקשה לו - יש סיכוי די גדול שכבר הפסדת כמשקיע. ועוד נורה אדומה: החלום לא מספיק גדול, אפילו אם ליזם יש שליטה טכנית מדהימה".
לסיום, ילד בן 22, אחרי צבא או תואר, קורא את הריאיון הזה ורוצה להצליח. מה העצה הכי טובה שלך אליו?
"קודם כל, הייתי מסתער על עולם ה-AI. משחק עם כל מודלי השפה, לומד איך לבנות אתר, איך לייצר וידאו, ובונה לעצמי תיק עבודות שאוכל להגיש לחברה כזו או אחרת בבוא הזמן.
 


מעבר לזה, הייתי שואל את עצמי מה הכי מעניין אותי, מסמן חברה אחת או שתיים, פונה ליזם או למישהו משם ואומר: 'אני רוצה להתמחות בחינם'. אם יגידו לא כי אין להם זמן, אז הייתי מבקש לשתות קפה כדי ללמוד מהם משהו, וממנף את זה לפגישות נוספות בתעשייה. הידע תמיד נמצא אצל מישהו אחר וצריך מנטור שירים אותך למעלה. התשובות לא יבואו לא ממודל שפה חכם ככל שיהיה ולא מהחברים".

תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    גיבור ישראל
    ניר 04/2026/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    דובי אתה גיבור ישראל. עם ישראל חי בזכות אנשים כמוך ישר כוח גדול
    סגור
  • 2.
    בתחת
    ז 04/2026/22
    הגב לתגובה זו
    0 1
    מעניין מה הוא לוקח? הקרן שלא מפסידה כסף בזמן שכל העולם היה ברווחי עתק
    סגור
  • 1.
    איזה פוץ עלוב אני קורא ובוכה מצחוק
    יאירררר 04/2026/22
    הגב לתגובה זו
    0 1
    משפט המחץ…
    סגור