השוק

הרווחים קרסו ב־52% - והמוסדיים עצרו את שכר הבכירים בקסטרו

מדיניות התגמול בענקית האופנה הישראלית קסטרו נעצרה לאחר שהמוסדיים והציבור הפילו את ההצעה להמשיך באותה מדיניות לשלוש השנים הקרובות. המשמעות: קסטרו תצטרך להציג מדיניות תגמולים ושכר בכירים חדשה. ברקע: הדו"ח החלש לשנת 2025 עם רווחים של 63.8 מיליון שקל בלבד
יהודה לוינגר | 
יאיר אוחיון מנכל קבוצת קסטרו הודיס (צילום רן כהן, אסיה רביבו, shutterstock)
הדו"ח החלש של קסטרו לשנת 2025 מוביל לדרמה בחברה היום (שני) עם בלימת המוסדיים והציבור את מדיניות התגמול של הנהלת החברה, ולא אישרו את הארכתה לשלוש השנים הקרובות.
ברבעון הראשון לשנת 2026, מניית קסטרו ירדה ביותר מ-33% והייתה הנפגעת הגדולה ביותר בסקטור. נתון שמעמיד את קסטרו בתחתית לא רק של דירוג האופנה, אלא בין המניות הגרועות ביותר בבורסה הישראלית ברבעון. השילוב של הסביבה התחרותית, אי הוודאות הרגולטורית סביב הפטור ממע"מ, והמצב הכללי של הצריכה הפרטית - פגע בה קשה מהמתחרות.
יש לציין כי בחודש האחרון עלתה המניה ב-27.9%, ובחמישה ימים האחרונים המניה מזנקת ב-17.4%.
מה החליטו בעלי המניות היום? מדיניות התגמול של החברה לא אושרה, לאחר התנגדות של בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי – בעיקר הגופים המוסדיים. זאת, למרות רוב כללי שתמכו בהארכת המדיניות לשלוש שנים נוספות.
הסיבה להכרעה נעוצה בדרישת החוק לרוב מיוחד הכולל גם את תמיכת המיעוט. בפועל, כ-56.8% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי הצביעו נגד, ובכך בלמו את המשך מדיניות השכר של הנהלת החברה.
המהלך מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, לאחר שקסטרו הציגה דו"ח חלש לשנת 2025: הרווח הנקי של החברה צנח בכ-52% והסתכם בכ-63.9 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-134.1 מיליון שקל שנה קודם לכן. במקביל, גם שיעור הרווחיות נשחק בצורה חדה.
על רקע זה, מדיניות התגמול - הכוללת שכר בסיס משמעותי לצד בונוסים שיכולים להגיע למיליוני שקלים ומבוססים בין היתר על ביצועי החברה - עוררה ככל הנראה ביקורת בקרב חלק מהמשקיעים. ייתכן כי שילוב של תגמול גבוה עם מנגנונים גמישים נתפס כבעייתי במיוחד בתקופה של ירידה חדה ברווחים.
מנגד, יתר ההחלטות באסיפה עברו ברוב כמעט מוחלט, מה שמחדד כי ההתנגדות הייתה ממוקדת במדיניות התגמול בלבד. כעת תידרש קסטרו לגבש מדיניות תגמול חדשה ולהביאה לאישור מחדש - ככל הנראה תחת לחץ גובר מצד המוסדיים להתאים את שכר הבכירים לביצועים.
נזכיר כי על פי בדיקת ice, בעלי השליטה והמנהלים גרפו מעל 18 מיליון שקל בשנה החולפת מקובצת קסטרו-הודיס, ובחברה מועסקים 21 מקורבים שתוגמלו ב-15 מיליון שקל במצטבר. המספר הלא-שכיח של מקורבים בחברה, הוביל לסעיף נדיר יחסית בדו"חות לבורסה, המתייחד רק להם: "העסקת קרוביהם של בעלי השליטה".
לקבוצת קסטרו-הודיס בעלי שליטה רבים, רובם מייסדי הודיס. חלוקת המניות (מלבד מוסדיים כמו הפניקס ומנורה) - משפחת רוטר: בני הזוג אסתר (אתי) רוטר עם 9.02%, לרבות באמצעות חברת קובה ליברה שבבעלותה המחזיקה ב-7.18%, וגבריאל (גבי) רוטר המשמש כדירקטור בחברה עם 9.02. מייסדי קבוצת הודיס: יוסי גביזון עם 8.45%, עמית שוק עם 3.54%, אורן בר-גיל עם 3.6%, יובל שני עם 3.02%, יאיר אוחיון עם 1.22%, ניצן ישראלי עם 2.5%, אלי גבי עם 9.1% ומריאנו קרפ עם 3.16%.
מתוך מייסדי קבוצת הודיס: יאיר אוחיון, מריאנו קרפ וניצן ישראלי מכהנים כנושאי משרה בחברה. ניצן ישראלי מחזיק במניות קסטרו הן באופן אישי והן באמצעות חברת נני בל בע"מ, חברה פרטית בשליטתו.
לסיכום: כלל בעלי השליטה הצביעו בעד המשכיות מדיניות התגמול, כאשר, כאמור, המוסדיים הצביעו נגדה ובכך למעשה מחזירים את הכדור להנהלת קסטרו להצגת מדיניות תגמול חדשה ומאוזנת יותר לאור הירידה החדה ברווחים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה