בינואר האחרון נחתם בירושלים מסמך שעבר כמעט מתחת לרדאר: מזכר הבנות בין ישראל לארה"ב על הקמת פארק טכנולוגי שיכלול ייצור שבבים, מרכזי נתונים ופיתוח בינה מלאכותית - על שטח של אלפים רבים של דונמים. הפרויקט קיבל שם: "Fort Foundry One".

עכשיו, שני חוקרים בכירים ממכון הדסון - גוף מחקר המקורב לממשל ארה"ב - מפרסמים קריאה גלויה לממשל טראמפ לממש את ההסכם. הטיעון שלהם חורג מהדיפלומטיה השגרתית: ישראל, לדעתם, היא לא רק בעלת ברית - היא המיקום האסטרטגי הנכון ביותר לארה"ב להקים את הצומת הראשון ברשת בסיסי ה-AI המוגנים שלה, בעידן שבו המירוץ עם סין על הבכורה הטכנולוגית מחריף.

לפי פרטי מסמך ההבנות, ישראל תעמיד לרשות ארה"ב קרקע בנגב בחכירה ל-99 שנה. השטח יישאר תחת ריבונות ישראלית, אבל הניהול השוטף יהיה אמריקאי. בפארק יפעלו חברות משתי המדינות, והוא אמור לכלול ייצור מתקדם של שבבים, הרצת מודלי AI בסדר גודל תעשייתי, ומרכזי מחקר ופיתוח - כולם בתוך היקף ביטחוני ברמה של מתקן צבאי.

אחד הפרטים הבולטים הוא סוגיית האנרגיה. דרישות החשמל של מרכזי נתונים בסדר גודל כזה עצומות, ובמהלך הדיונים עלתה האפשרות של כור גרעיני באתר - מודל שבו הכור יפעל תחת פיקוח ורגולציה אמריקאיים, על אדמה ישראלית.

השאלה שהחוקרים ממוסד הדסון מתמקדים בה היא למה דווקא ישראל - ותשובתם מנמקת מדוע שום מדינה אחרת לא עומדת בכל הדרישות בו זמנית.

בריטניה מצוינת בשיתוף מודיעין אבל לא בקצב חדשנות. יפן וקוריאה - הנדסה ברמה עולמית, אך תרבות ה-R&D שם לא עוצבה תחת לחץ ביטחוני מתמיד. טייוואן שולטת בייצור שבבים אך חשופה גיאופוליטית. הודו מביאה כישרון אדיר, אבל רמת האמון הנדרשת לפרויקטים סווגים עדיין בבנייה.

ישראל, לעומת זאת, נמצאת בחזית לאורך כל שרשרת ה-AI: מארכיטקטורת שבבים - אנבידיה ואינטל מפעילים מרכזי מחקר מרכזיים בארץ - ועד מערכות צבאיות ומודיעיניות שמשלבות AI בפעולות ממשיות בזמן אמת. גוגל, מיקרוסופט ואמזון כבר נמצאות פה. הצבא מזרים כישרונות ישירות מיחידות סייבר ומודיעין אל עולם הטכנולוגיה האזרחי.

הפרויקט הוא חלק מיוזמה בינלאומית רחבה שממשל טראמפ מקדם תחת הכינוי "Pax Silica" - קואליציה של מדינות טכנולוגיה מובילות שמטרתה לאבטח שרשראות אספקה של שבבים ובינה מלאכותית. ישראל הייתה המדינה הראשונה לחתום על הסכם דו צדדי במסגרת זו.

הרקע הוא התגברות המאבק עם סין. בסוף אפריל הזהיר מזכיר המדינה מרקו רוביו את שגרירויות ארה"ב ברחבי העולם מפני מסע גניבת טכנולוגיה שמנהלות חברות סיניות, כולל חברת ה-AI DeepSeek. ממשל טראמפ מחפש לא רק הגנה - אלא מתקפה: רשת של בסיסים טכנולוגיים מוגנים שבהם פיתוח ייחשף לסיכון מינימלי.

אם הפרויקט יצא לפועל, ההשלכות הכלכליות על ישראל עשויות להיות משמעותיות. מדובר בהשקעה זרה אמריקאית מאסיבית, ביצירת אלפי משרות בשכר גבוה, ובביקוש לנדל"ן תעשייתי בנגב.

עוד ב-

בעוד שבועיים: זה התאריך בו אילון מאסק יגיע לישראל

לכתבה המלאה

חשוב לציין: נכון לעכשיו מדובר בהצהרת כוונות בלבד ובהערכות. מסמך ההבנות מינואר מציין במפורש שהוא "אינו יוצר זכויות או חובות מחייבות משפטית", ושכל שינוי חקיקה הנדרש ליישומו יהיה כפוף להליכים פרלמנטריים ומשפטיים. הדרך ממזכר הבנות לבסיס AI פעיל בנגב עוד ארוכה - אבל לפחות על הנייר, נראה שהכיוון חיובי.