השוק
מאנדיי תשרוד, פייבר - אולי: אבל וויקס בדרך להפסיד במלחמת ה-AI
כשפייבר הודיעה על פיטורים מאסיביים לפני שמונה חודשים, חלק מהמשקיעים ראו בכך מהלך חיובי - עד שהמניה התרסקה 50%. עכשיו תורה של וויקס, אך עם תוספת מדאיגה: חוב, הוצאות שיווק מנופחות, וצמיחה אורגנית שכמעט קפאה - בזמן שמאנדיי כבר מוכיחה שאפשר לנצח במלחמה הזו. האם וויקס עוד יכולה לשנות כיוון, או שסבב הפיטורים הגדול בתולדותיה הוא מעט מדי, מאוחר מדי?
נתחיל עם נתון: מאז שחברת פייבר הישראלית הודיעה על סבב הפיטורים המאסיבי שלה של כ-25% מכוח האדם, אותו אפשר לייחס לאיום הבינה המלאכותית, המניה כבר התרסקה ב-50%. זה קרה לפני כ-8 חודשים.
באותה תקופה, מניית וויקס התרסקה בכ-70% מבלי להודיע על פיטורים, שעכשיו ככל הנראה מגיעים.
בעולם ההשקעות המסורתי פיטורים נתפסים לרוב כמהלך של התייעלות שמעלה את ערך המניה, אך במקרה של פייבר, כפי שניתחנו אז, זה היה סימן אזהרה מהדהד לאיום הקיומי שמציבה הבינה המלאכותית (AI). כעת, ההיסטוריה חוזרת על עצמה, והפעם בוויקס. הדיווחים האחרונים על כוונתה של וויקס לפטר בין 800 ל-1,000 עובדים (כ-17% עד 22% מכוח האדם שלה) מעוררים שוב את אותן השאלות.
כדי להבין את עומק הטלטלה, כדאי לבחון את תגובתן של שלוש ענקיות תוכנה ישראליות - פייבר, וויקס ומאנדיי - למהפכת ה-AI. כל אחת פעלה מעט שונה, והתוצאות מדברות בעד עצמן.
נתחיל עם פייבר שתקועה באמצע הדרך. פייבר, שפיתחה פלטפורמה לחיבור בין לקוחות לפרילנסרים, נמצאת במעין "שטח הפקר".
מניית החברה, שזינקה בשיא הקורונה לשווי של 11.5 מיליארד דולר, התרסקה מאז ביותר מ-95% ונסחרת כיום לפי שווי של כ-400 מיליון דולר בלבד. הבעיה של פייבר היא מהותית: מדוע שלקוח ישלם לגרפיקאי או תסריטאי בפלטפורמה, כאשר הוא יכול לקבל תוצאה דומה וזולה בהרבה באמצעות כלי AI?
החברה לא הייתה אדישה למצב - המנכ"ל מיכה קאופמן ניסה לשדר שהחברה חזרה למצב "סטארט-אפ" והדגיש את אסטרטגיית ה-AI שלה. עם זאת, נראה כי הפעולות שלה לא התבצעו מוקדם מספיק, והשוק נותר אדיש.
מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר. (עומר הכהן).
הפיטורים של כרבע מכוח האדם (250 עובדים) חשפו את שבריריות המודל העסקי שלה. מספר המשתמשים הפעילים ממשיך לרדת (למרות שההכנסה פר משתמש עולה), ומוצרי ה-AI שהיא מציעה טרם הוכיחו את עצמם במספרים. עתידה של פייבר נותר לוט בערפל, כשהיא נאבקת להוכיח שיש לה זכות קיום בעולם החדש.
נעבור למאנדיי, שהיא ככל הנראה הכי קרובה להיות "סיפור הצלחה" מבין השלוש. בניגוד לפייבר, מאנדיי חוותה לחץ אדיר אך הצליחה לנווט את הספינה בהצלחה מרשימה.
גם היא סבלה מצניחה כואבת של כ-80% במניה מהשיא שלה עקב החשש שארגונים ועסקים קטנים יבנו מערכות ניהול חלופיות באמצעות כלי AI כמו Claude או Cursor. אולם, במקום לבצע מהלכים הגנתיים בלבד, מאנדיי יצאה להתקפה.
החברה בנתה מחדש את הפלטפורמה שלה מהיסוד, והפכה מ"כלי לניהול משימות" ל"פלטפורמת עבודה מבוססת AI" שסובבת סביב סוכני בינה מלאכותית עצמאיים הפועלים 24/7. ההברקה של מאנדיי הייתה גם בשינוי מודל התמחור: לצד תשלום על "מושבים" (משתמשים אנושיים), החברה הוסיפה תשלום מבוסס קרדיטים על צריכת ה-AI. המשמעות היא שכאשר סוכן AI מחליף עובד אנושי, מאנדיי עדיין מרוויחה.
המשקיעים תגמלו את מאנדיי בגדול, במיוחד אחרי שהדוחות הראו שמשהו שם עובד טוב. הדוחות האחרונים לרבעון הראשון של 2026 הכו את כל הציפיות, עם הכנסות של 351.3 מיליון דולר (צמיחה של 24%), וזינוק של 74% במספר הלקוחות הענקיים המכניסים מעל חצי מיליון דולר בשנה.
מימין לשמאל: ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ"לים משותפים של מאנדיי (נתנאל טוביאס).
במקביל, מאנדיי ניצלה את חולשת המניה לטובתה וביצעה רכישות עצמיות בצורה חכמה ומדורגת מהמזומן שבקופתה (135 מיליון דולר ברבעון אחד, ועוד 553 מיליון דולר ברבעון העוקב), מה שהזניק את המניה ב-30% במסחר המוקדם לאחר הדוחות, אם כי את אותו יום מסחר המניה סגרה בעלייה צנועה יותר של כ-7%.
ועכשיו אנחנו מגיעים לוויקס, שהיא ככל הנראה החלשה מבין השלוש בהתמודדות על הסביבה הנוכחית.
למרות שוויקס זיהתה את איום ה-AI ופעלה, שרשרת ההחלטות הפיננסיות והאסטרטגיות שלה מעוררת דאגה עמוקה. מניית החברה התרסקה בכ-65% בשנה האחרונה ובכ-85% מהשיא, והפספוס בדוחות האחרונים חשף תמונה בעייתית מתחת לפני השטח.
מצד אחד, הרכישה של חברת ה"וייב קודינג" Base44 הייתה צעד טכנולוגי נכון. החברה צומחת בקצב פנומנלי והגיעה ל-ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) של 150 מיליון דולר. אבל למטבע יש גם צד שני: 75% מהצמיחה של וויקס ברבעון האחרון לעומת הרבעון הקודם הגיעה מ-Base44, מה שמעיד שהפעילות האורגנית של וויקס למעשה הפסיקה לצמוח כמעט לחלוטין.
מצד שני, העלויות של רכישה זו מתבררות כגבוהות בהרבה ממה שדווח בהתחלה. למרות שסכום הרכישה הראשוני עמד על 80 מיליון דולר במזומן, ההסכם עם המייסד מאור שלמה כלל אבני דרך. וויקס כבר שילמה בסך הכל מעל 200 מיליון דולר על החברה: היא הפרישה 90 מיליון דולר בתחילה, עוד 40 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026, וכן שילמה 38 מיליון דולר לאחרונה, כשהיא ממשיכה להפריש סכומים נוספים לתשלומים עתידיים.
במקביל, הוצאות השיווק של וויקס כמעט והוכפלו ל-200 מיליון דולר ברבעון כדי לתדלק את הצמיחה הזו (כולל 20 מיליון דולר על פרסומות בסופרבול).
ניר זוהר, מייסד שותף ונשיא וויקס (אלן בצצקין).
אך גולת הכותרת היא הניתוק של הנהלת וויקס ממה שקורה והניהול הפיננסי ההרסני. במקום לרכוש מניות בצורה הדרגתית מתוך תזרים חופשי (כפי שעשתה מאנדיי), וויקס בחרה לצאת במהלך הצהרתי וראוותני של רכישת 30% ממניותיה במכה אחת, בסכום של כ-2 מיליארד דולר.
כדי לבצע את המהלך הזה, וויקס רוקנה את קופת המזומנים שלה והתמנפה בחוב עתק: היא גייסה מיליארד דולר באג"ח להמרה ולקחה מסגרת אשראי של 500 מיליון דולר. החברה הפכה מחברה עם עודף פיננסי לחברה עם חוב נטו של מעל 700 מיליון דולר.
וויקס גם מציינת בתחזית השנתית שתזרים המזומנים שלה ייפגע בגלל הוצאות הריבית על האשראי שלקחה לממן את הרכישה העצמית. השוק לא קנה את התרגיל הפיננסי הזה: מאז תחילת השנה, ועל רקע המהלכים הללו, מניית וויקס איבדה כ-50% משוויה, כשמאז הרכישה העצמית איבדה המניה כ-35% והיא נסחרת בשפל של ארבע שנים.
מהפכת הבינה המלאכותית היא אכן רעידת אדמה, בעיקר בקרב חברות התכונה. היא מביאה הרבה הזדמנויות אך היא גם "מנערת את העץ" חזק במיוחד - מי שמספיק חזק וחכם ישמור את מקומו על הענפים, מי שלא - יתרסק וייפול.
בעוד שפייבר מנסה למצוא את זהותה ומאנדיי מציגה פיבוט אסטרטגי מרשים, וויקס משלמת את המחיר על החלטות פזיזות.
עוד ב-
רכישת Base44 אכן הייתה חבל הצלה הכרחי שהביא עמו צמיחה אדירה, אך חוסר היכולת של וויקס להצמיח את ליבת העסקים שלה, בשילוב עם עלויות רכישה מתנפחות ומינוף פיננסי מסוכן לטובת רכישת מניות אגרסיבית, הפכו אותה לדוגמה המושלמת לאופן שבו חברות לא אמורות לנהל את המעבר לעידן ה-AI. גל הפיטורים הענק הוא מהלך נכון, אבל ייתכן שהוא אכן מעט מדי ומאוחר מדי.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
