השוק
"אנחנו מורידים את שער הדולר? זה הציבור": מנכ"ל כלל בראיון
קבוצת כלל הציגה דוחות חזקים לרבעון הראשון. מנכ"ל הקבוצה יורם נוה, שפך אור על התוצאות, על הירידה בתשואה להון וגם על סערת שער הדולר. לדבריו, אלו לא המוסדיים שלוחצים על שער החליפין כלפי מטה, אלא דווקא הציבור הרחב - שמחליט לנטוש את אחד ממסלולי ההשקעה הפופולאריים של השנים האחרונות. אז מה באמת מכתיב את התנודתיות בשוק ואיך תיראה התקופה הקרובה עבור כלל?
קבוצת כלל מסכמת רבעון ראשון מרשים לשנת 2026, המעיד על המשך מומנטום חיובי וצמיחה מואצת בכל מגזרי הפעילות. תוצאות הרבעון מציגות רווח כולל לאחר מס של כ-436 מיליון שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מעסקי הליבה לפני מס זינק ב-13% והסתכם בכ-589 מיליון שקל. מגזר הביטוח והחיסכון רשם אף הוא גידול מרשים של 20%, עם רווח מעסקי ליבה של כ-399 מיליון ש"ח. חברת מקס ממשיכה להוות מנוע צמיחה משמעותי, כשהיא מציגה את הרווח הגבוה בענף, כ-114 מיליון שקל, וזאת חרף השפעות המלחמה.
על רקע התוצאות המצוינות, מנכ"ל הקבוצה, יורם נוה, שוחח עם ice בראיון מקיף כדי להבין כיצד מנווטת כלל את הספינה במים הסוערים של הכלכלה הישראלית, מה צפוי בהמשך, וגם - למה הטענה כי המוסדיים הם אלו שמורידים את שער הדולר אולי מטעה.
בתגובה לתוצאות הרבעון, נוה משדר אופטימיות זהירה אך בטוחה בדרכה של החברה. "אנחנו מסכמים רבעון טוב מאוד, עם המשך שיפור ברווח הכולל שנובע בעיקר מעלייה בפעילות הליבה, ואנחנו גאים בזה מאוד. לשמחתי, השוק כבר מתחיל להפנים את התהליך שהחברה עברה ואת החזרה שלה לדרך המלך. הרווחיות שלנו משתפרת מרבעון לרבעון, ובמקביל אנחנו ממשיכים להוביל בתשואות לעמיתים, וזה יתורגם לצמיחה מואצת".
עם זאת, שנת 2026 נפתחה בצל המשך המלחמה. "הרבעון הראשון עמד בסימן המלחמה. במהלך חודש מרץ הייתה לחימה עצימה, וזה השפיע גם על השווקים, כך שהרבעון היה מעט מתחת לנורמה מבחינת המרווח הפיננסי.
חודש אפריל כבר הביא תיקון. צריך לזכור שהרבעון הראשון של 2026 הושפע מסביבת שוק תנודתית, וזה נכון לכל הענף, בין היתר על רקע מה שקרה בשוקי ההון. בנוסף, חשוב להבין שתשואה על ההון באזור ה-25% היא לא ריאלית לאורך זמן בגוף פיננסי מפוקח".
לאור העובדה שכלל כבר עקפה את היעדים האסטרטגיים שהציבה לשנת 2027, השאלה המתבקשת היא מתי יפורסמו יעדים חדשים? נוה שומר על קור רוח ולא ממהר לשנות כיוון: "השוק מאוד תנודתי, ואנחנו מקפידים לא לשנות יעדים, אלא כשאנחנו מזהים מגמה מתמשכת. אם המגמה הנוכחית תימשך, נפרסם יעדים מעודכנים כשנשלים את התוכנית האסטרטגית לקראת סוף השנה".
חברת האשראי מקס מתבררת שוב ושוב כרכישה אסטרטגית מנצחת עבור כלל, עם התשואה להון הגבוהה בענף. "למקס יש את ההון הנדרש כדי לצמוח, והיא אכן החברה הצומחת ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי. תיק האשראי של מקס הוא הגבוה ביותר, ושיעור המחיקות שלה הוא הנמוך ביותר, וזו הסיבה שהיא מייצרת את התשואה להון הגבוהה בענף.
קל מאוד לגדול ולחלק כסף. האתגר האמיתי הוא לדעת שתקבל אותו בחזרה. השוק כיום מאתגר, ולכן מקס בולטת לטובה גם במובן הזה. המטרה שלנו היא לא רק גודל, אלא בעיקר רווחיות ואיכות תיק האשראי".
כלל ומקס לא עוצרות רק באשראי המסורתי. החברה מאזכרת כי היא עובדת על "אלטרנטיבה אפשרית לחשבון בנק עבור לקוחות צעירים", ונוה מרחיב: "בני נוער וצעירים צריכים חשבון בנק בפעם הראשונה כשהם מתחילים לעבוד וצריכים לומר למעסיק לאן להעביר את המשכורת.
מקס נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנת התשתית שתאפשר לה להפוך לאלטרנטיבה אמיתית במובן הזה. הטכנולוגיה כיום מאפשרת לומר למעסיק: במקום להעביר את הכסף לחשבון בנק, תעביר אותו ישירות לארנק הדיגיטלי בכרטיס האשראי, בדומה לחשבון 'צובר ושב' שכבר קיים במקס".
נוה מציין כי "הרבה יותר קל להטמיע רעיונות כאלה אצל מי שעדיין לא פתח את חשבון הבנק הראשון שלו. ברגע שאדם כבר מחזיק בחשבון בנק, להעביר אותו זו משימה מורכבת הרבה יותר. מי שמגיע לצומת ההחלטה הראשונה ובוחן אפשרויות מייצר עבורנו הזדמנות שיווקית, וכשהוא יגדל, הוא כבר יהיה לקוח שלנו".
נוה ידוע בתמיכתו בשוק המקומי, גם כאשר גופים אחרים מיהרו להוציא כספים מישראל בסוף 2023 ותחילת 2024, כלל בהנהגתו נשארה כאן ונהנתה מהזינוקים החדים בבורסה. עם זאת, התקופה הנוכחית מציגה הזדמנות נדירה: השקל ברמתו החזקה ביותר מזה יותר מ-30 שנה, מה שאולי מציג הזדמנות להשקיע דווקא מחוץ לישראל.
"בשנים 2024 -2023 חלק מהגופים עזבו את ישראל, ואנחנו בחרנו להישאר", אומר נוה. "לא הורדנו את הרגל מהגז וניצלנו הזדמנויות בזמן שאחרים ברחו מכאן, ולכן נשארנו עם חשיפה גבוהה יחסית לשוק המקומי. לגבי כסף חדש שנכנס אנחנו באופן טבעי 'משחקים על כל המגרש' ומחפשים הזדמנויות בכל מקום.
יחד עם זאת, אנחנו מאמינים באחזקה אסטרטגית בישראל ורואים כאן הזדמנויות להגדיל השקעות בתשתיות ובפרויקטים שהמדינה תקדם. מבחינתי זה מצב של Win-Win - אני תמיד אשמח להשקיע בפרויקט של בניית כביש בישראל ולא בטקסס, לדוגמה".
אחת מהסוגיות הבוערות ביותר בכלכלה הישראלית כיום היא שער החליפין של השקל מול הדולר. קיימת טענה רווחת בשוק לפיה הגופים המוסדיים הם אלו שמוכרים דולרים כשההשקעות בחו"ל עולות, בכדי לאזן את החשיפה המטבעית, ובכך לוחצים על שער החליפין.
"אנחנו מגדרים בערך 80% מהחשיפה למט"ח", ציין נוה". הייתי יכול להחליט שאני מגדר פחות, זה הדבר הכי קל, אבל צריך לזכור שני דברים: ראשית, אנחנו מחויבים לתת לאזרח הישראלי את הפנסיה שלו כאן בישראל, בשקלים.
שנית, הגופים המוסדיים בישראל הם קונים של דולרים, לא מוכרים. גם אם אני מגדר 80%, זה אומר שב-20% הנותרים עדיין הגדלנו חשיפה, כלומר בשורה התחתונה הגדלנו את החשיפה למט"ח".
אז מי בכל זאת מניע את התנודתיות האדירה בשער החליפין, אם לא המוסדיים? נוה מצביע ישירות על התנהגות הציבור הרחב במסלולי הגמל, ההשתלמות והפנסיה: "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שבמקביל לעליית מדד ה-S&P 500 נפתחו בארץ מסלולים מחקים.
זה המסלול היחיד שבו מי שנכנס רוכש 100% מט"ח ללא גידור. הדבר הוביל לרכישות מט"ח אגרסיביות מאוד, וכעת, כשחלק מהציבור יוצא ממסלולי ה-S&P 500 ועובר למסלולים אחרים רואים את ההשפעה על שער החליפין. זו לא החלטה שלנו אלא של הציבור".
נוה מסכם את הנקודה הזו במסר חד וברור נגד השיח התקשורתי: "הדיון בתקשורת, כאילו המוסדיים הם אלה שלוחצים על הדולר ומקפיצים אותו, הוא מטעה. גם אנחנו הגדלנו חשיפה למט"ח, ובנטו אנחנו קונים מט”ח, משום שאין גידור של 100%.
עוד ב-
אי אפשר להתעלם מהטרנד של ה-S&P 500, מדובר במיליארדי שקלים. אני עדיין חושב שהריבית הריאלית חשובה יותר כשמדברים על שער החליפין. פערי הריבית הריאלית הם אלה שמכתיבים את כיוון המט"ח".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
