השוק

הנס התקציבי של 2026: הוצאות עתק, גירעון יציב. מי משלם על זה?

למרות זינוק חריג בהוצאות הממשלה ותשלומי עתק מקרן הפיצויים מתחילת השנה, דוחות החשב הכללי חושפים נתון מפתיע במיוחד שמצליח להרגיע את השווקים ומציג תמונה מורכבת

מערכת ice | 8/10/2026 13:26

בצלאל סמוטריץ' (צילום פלאש 90/ אוליביה פיטוסי, shutterstock, Magma Images)

דוחות משרד האוצר לספטמבר 2026 מציגים תמונה מפתיעה: למרות זינוק בהוצאות הממשלה ותשלומי פיצויים של יותר מ-10 מיליארד שקל מתחילת השנה, הגירעון נותר יציב על 3.2%. במקביל, שוק הנדל"ן נחלש והעצמאים מתמודדים עם ירידה בגביית המס, אך הכנסות המדינה ממשיכות לעלות בעיקר בזכות המגזר העסקי.

המצב הכלכלי של מדינה נבחן בין היתר לפי שני נתונים מרכזיים: היקף ההוצאות וגובה הגירעון. אלא שקריאה משולבת של שני דוחות ממשלתיים שפורסמו החודש, דוח ביצוע התקציב של החשב הכללי ודוח הכנסות המדינה ממסים, מציגה תמונה מורכבת יותר. הממשלה ממשיכה להוציא סכומים גבוהים, אך במקביל הכנסות המדינה גדלות בקצב שמאפשר לה לשמור על הגירעון ברמה יציבה.

על פי אומדן החשב הכללי לחודש ספטמבר 2026, הוצאות הממשלה מתחילת השנה חצו את רף 486.6 מיליארד השקלים, עלייה של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב הוצאות גבוה במיוחד, כאשר מקרן הפיצויים הוציאה המדינה כ-10.1 מיליארד שקל מתחילת השנה.

למרות היקף ההוצאות, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי ועמד על 3.2% מהתוצר, שהם כ-71.8 מיליארד שקל. במקביל, הגירעון מתחילת השנה (ינואר עד ספטמבר) הסתכם ב-29.5 מיליארד שקל בלבד, שיפור משמעותי לעומת גירעון של 56.3 מיליארד שקל שנרשם בתקופה המקבילה ב-2025.

התשובה לפער בין היקף ההוצאות לבין יציבות הגירעון נמצאת בצד השני של המשוואה, הכנסות המדינה. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה ב-457.1 מיליארד שקל, עלייה של 10.4%. בספטמבר לבדו נגבו 46.1 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 6% לעומת ספטמבר אשתקד.

הנתון משמעותי במיוחד משום שחגי תשרי חלו השנה בחודש ספטמבר, ולכן מאות מיליוני שקלים, בעיקר ממע"מ וממסים ישירים, נדחו לחודש אוקטובר. למרות זאת, גביית המסים נותרה גבוהה.

לפי הכלכלן הראשי של משרד האוצר, קצב הכנסות המדינה נמצא כיום כ-16% מעל קו המגמה ארוך הטווח של המשק הישראלי, כאשר מאז תחילת 2024 נרשם קצב צמיחה שנתי של כ-9%.

אלא שהנתונים בתוך סעיפי הגבייה מצביעים על כלכלה שפועלת בשתי מהירויות. מצד אחד, שוק הנדל"ן ממשיך להיחלש. ההכנסות ממיסוי מקרקעין צנחו בספטמבר ב-18% במונחים ריאליים, כאשר גביית מס שבח ירדה ב-20% ומס הרכישה ב-16%.

גם מגזר העצמאים, כולל בעלי מניות, מציג חולשה. גביית מס ההכנסה מהמגזר ירדה בספטמבר ב-10%.

מנגד, המגזר העסקי התאגידי ממשיך לספק למדינה הכנסות משמעותיות. גביית מס החברות רשמה בספטמבר עלייה ריאלית של 12%, ובכך ממשיכה להוות גורם מרכזי בהכנסות המדינה. הרווחיות של החברות מאפשרת למדינה להתמודד עם הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גבוהות, מבלי להידרש בשלב זה לצעדי צנע משמעותיים.

סימן נוסף לשינוי נרשם בקרן הפיצויים. בעוד שב-2025 המדינה נאלצה להפריש 100% מההכנסות ממס רכישה לטובת הקרן כדי להתמודד עם המשבר, ב-2026 חזרה ההפרשה לשיעור הרגיל וההיסטורי של 25%.

התמונה שעולה מדוחות ספטמבר מאפשרת להציג אופטימיות זהירה. המשק הישראלי ממשיך לייצר הכנסות גבוהות גם בסביבה מאתגרת, והמדינה מצליחה לשמור על גירעון של 3.2% מהתוצר. בנוסף, המדינה גייסה מתחילת השנה 51.3 מיליארד שקל בשוק המקומי ועוד 16 מיליארד שקל בחו"ל נטו, נתון שמצביע על המשך היכולת של המדינה לגייס מימון בשווקים.

עוד ב-

בכרבע מיליארד דולר: הבניין המפורסם בניו יורק נמכר וישנה את פניו

לכתבה המלאה

עם זאת, הנתונים מצביעים גם על תלות משמעותית בהכנסות מהמגזר העסקי ובגביית המע"מ. בזמן שהעצמאים מתמודדים עם ירידה בהכנסות המדינה מהם ושוק הנדל"ן ממשיך להיחלש, חלק משמעותי מהנטל עובר אל החברות הגדולות. כל עוד הרווחיות במגזר העסקי נשמרת, המדינה יכולה להמשיך לממן את הוצאותיה ולשמור על הגירעון ברמה הנוכחית. שינוי במגמות הכלכליות או פגיעה ברווחיות החברות עלולים, עם זאת, להקשות על שמירת האיזון הזה ולהפעיל לחץ מחודש על הגירעון.