הכלכלה הישראלית עשויה לצמוח בקצב מהיר מהצפוי, לפחות לפי התחזית המעודכנת של קרן המטבע הבינלאומית. הקרן העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 מ-3.5% ל-4.5%, שינוי של נקודת אחוז שלמה בתוך חודשים ספורים. במקביל, היא צופה צמיחה של 4.4% בשנת 2027. מדובר בתחזית אופטימית מזו של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לשנת 2026, אך נמוכה מהתחזית של האוצר לשנת 2027.

לפי נתוני הקרן, הצמיחה השנתית של ישראל הסתכמה ב-3.5% בשנת 2025. בתחזית שפרסמה ביולי 2026 העריכה הקרן כי המשק יצמח בשיעור דומה גם בשנת 2026, אולם בתחזית המעודכנת מאוקטובר היא שינתה את הערכתה כלפי מעלה. לשם השוואה, התחזיות הנוכחיות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עומדות על צמיחה של 4% בשנת 2026 ושל 4.8% בשנת 2027.

העלאת התחזית עשויה להתפרש כסימן חיובי בנוגע לחוסנו של המשק הישראלי וליכולת שלו להמשיך לצמוח. עם זאת, אין בנתון הזה לבדו כדי להעיד כיצד תתחלק הצמיחה בין ענפי המשק או עד כמה היא תורגש בחיי היומיום של האזרחים. אחד התחומים שמוזכרים בחומר של קרן המטבע הוא מקומה של ישראל בשרשרת האספקה העולמית של חומרת בינה מלאכותית (AI). ישראל, המופיעה בתרשים תחת הקיצור ISR, נכללת בין המדינות המשתתפות בשרשרת האספקה העולמית בתחום.

גם תחזית האינפלציה של הקרן מצביעה על התמתנות בקצב עליית המחירים. לאחר שהאינפלציה בישראל עמדה על 3% בשנת 2025, הקרן צופה כי היא תרד ל-1.8% בשנת 2026 ותעלה מעט ל-2% בשנת 2027. האטה בקצב עליית המחירים עשויה להקל על הלחצים הכלכליים, אך אין פירושה שהמחירים עצמם צפויים לרדת. נוסף על כך, הנתונים אינם מבטיחים שינוי מיידי במדיניות הריבית של בנק ישראל, שתלויה במכלול שיקולים כלכליים.

בתחום התעסוקה, שיעור האבטלה בישראל עמד על 3% בשנת 2025, ולפי התחזית הוא צפוי לעלות במתינות ל-3.1% בשנת 2026 ול-3.2% בשנת 2027. במקביל, הקרן מעריכה כי העודף בחשבון השוטף של ישראל יצטמצם בהדרגה: מ-2.1% מהתוצר בשנת 2025 ל-1.7% בשנת 2026 ול-1.1% בשנת 2027.

התמונה שמצטיירת מנתוני קרן המטבע משלבת ציפיות לצמיחה מואצת, התמתנות באינפלציה ושוק עבודה שנותר יציב יחסית, לצד צפי לירידה בעודף בחשבון השוטף. אלה נתונים שעשויים לחזק את התמונה החיובית של הכלכלה הישראלית, אך הם אינם משקפים בהכרח את מלוא המציאות הכלכלית של משקי הבית.

עוד ב-

בהשקעה של 20 מיליון שקל: המותג החדש של עידן עמדי

לכתבה המלאה

וכאן נמצא הפער המרכזי: בעוד התחזיות מצביעות על צמיחה ועל התמתנות באינפלציה, הציבור עדיין מתמודד עם יוקר מחיה ועם הוצאות שוטפות מכבידות. השאלה היא אם השיפור בנתוני המאקרו יחלחל גם אל הצרכנים ויורגש בהוצאות משקי הבית, או שיישאר בעיקר בשורת התחזיות של הגופים הכלכליים הבינלאומיים.