השוק

בשורה ענקית למאות אלפי עסקים בישראל: סוף לתביעות הסרק?

לאחר מאבק ממושך, הכנסת מקדמת חסימה לתביעות סרק: עסקים זעירים יוחרגו מחוק התובענות הייצוגיות, ובנוסף תוענק לעסקים הזדמנות של 60 ימים לתקן הפרות כמו ספאם ונגישות

מערכת ice | 15/10/2026 16:59

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה והכלכלה בכנסת אישרה לקראת קריאה סופית תיקונים משמעותיים בחוק התובענות הייצוגיות, שנועדו לצמצם את החשיפה של עסקים קטנים להליכים משפטיים. בין השינויים שאושרו: החרגת עסקים שמחזורם השנתי מגיע עד 9 מיליון שקל מתחולת החוק, וכן קביעת חובת פנייה מוקדמת ומתן 60 ימים לתיקון ההפרה בחמש עילות תביעה מרכזיות.

לפי המתווה שאושר, עסקים שמחזורם השנתי אינו עולה על 9 מיליון שקל יוחרגו מתחולת החוק, כאשר הסכום יוצמד למדד. בנוסף, נקבע כי בחמש עילות תביעה, ובהן תביעות הנוגעות לחוק הספאם ולעילות נגישות מסוימות, תידרש פנייה מוקדמת לעסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. במסגרת זו, תינתן לעסק תקופה של 60 ימים לתקן את ההפרה הנטענת. אם ההפרה תתוקן בפרק הזמן שנקבע, לא ניתן יהיה להגיש בגינה תובענה ייצוגית.

בעילות נגישות מסוימות תחול חובת הפנייה המוקדמת גם על עסקים גדולים יותר, שמחזורם השנתי מגיע עד 50 מיליון שקל.

המאבק בתביעות נגד עסקים קטנים

אישור התיקונים מגיע לאחר מאבק ממושך של איגוד לשכות המסחר, שטען כי במקרים מסוימים נעשה שימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית. לטענת האיגוד, הליכים שנועדו במקור להגן על הציבור ולספק מענה לעוולות צרכניות הפכו לעיתים למקור הכנסה עבור עורכי דין, באמצעות דרישות לפשרות ולתשלום שכר טרחה.

לפי הטענות שהציג האיגוד, עסקים קטנים וזעירים הפכו במקרים מסוימים למטרה נוחה להגשת תביעות. בעלי עסקים נאלצו, לטענתו, להסכים לפשרות ולשלם עשרות אלפי שקלים גם כאשר סברו כי פעלו כדין, בשל החשש מהוצאות משפטיות גבוהות, מהליכים ממושכים ומפגיעה במוניטין העסק וביכולת להמשיך לפעול.

הדרישה להעניק לעסקים אפשרות לתקן הפרות לפני הגשת תביעה נועדה, לפי תומכי המהלך, לצמצם את התמריץ להגשת תביעות בגין ליקויים שניתן לתקן במהירות, ולהבחין בין הפרות טכניות לבין מקרים שבהם נדרש הליך משפטי כדי להגן על זכויות הציבור.

איגוד לשכות המסחר: "בשורה אדירה לעסקים בישראל"

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, בירך על אישור התיקונים והגדיר את ההחלטה "בשורה אדירה למאות אלפי עסקים בישראל". לדבריו, מדובר בתחילת הסוף של "עושק התובענות הייצוגיות".

תורג'מן הדגיש כי תובענה ייצוגית היא "נשק יום הדין" של המשפט האזרחי, ולכן יש לשמור אותה למקרים חמורים ולא להפוך אותה לתגובה אוטומטית לכל הפרה. לדבריו, במקרים מסוימים קיימים בחוק מנגנוני אכיפה וקנסות ייעודיים, ואין הכרח להפוך כל ליקוי להליך ייצוגי.

נשיא האיגוד הודה לשר המשפטים יריב לוין, ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ולחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שלקחו חלק בקידום המהלך. לצד זאת, הבהיר כי האיגוד ימשיך לפעול לקידום החקיקה במליאת הכנסת ולתיקון עיוותים נוספים, עד להשלמת המהלך.

מה המשמעות עבור בעלי העסקים והצרכנים?

עבור בעלי עסקים קטנים ובינוניים, השינויים עשויים לצמצם את החשיפה להוצאות משפטיות ולפשרות שנועדו למנוע התדיינות ממושכת. האפשרות לתקן הפרה בתוך 60 ימים, במקרים שבהם תחול החובה, עשויה לאפשר לעסקים להסדיר ליקויים לפני שהעניין מגיע לבית המשפט.

גם לצרכנים עשויות להיות השלכות למהלך. מצד אחד, התובענה הייצוגית נועדה לאפשר התמודדות עם פגיעות רחבות היקף בזכויות הציבור ולספק כלי אכיפה במקרים שבהם הנזק לכל אדם קטן יחסית. מצד שני, תומכי התיקונים טוענים כי צמצום השימוש בהליכים ייצוגיים במקרים מסוימים עשוי להפחית את העלויות המשפטיות המוטלות על עסקים, ובכך למנוע גלגול של חלק מהעלויות אל מחירי המוצרים והשירותים.

עוד ב-

דפנה ליאל חושפת את פינדרוס: "אין סייעתא דשמיא בגלל אוחנה"

לכתבה המלאה

עם זאת, התיקונים אינם מבטלים את תפקידן של התובענות הייצוגיות בהגנה על הצרכנים, אלא משנים את התנאים שבהם ניתן יהיה להשתמש בכלי הזה. כעת, לאחר אישור הוועדה, החקיקה צפויה לעבור להצבעה במליאת הכנסת לקראת השלמת ההליך.