חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק (Anthropic), המפתחת את הצ'אטבוט קלוד (Claude), הודיעה על מהלך תאגידי חריג בנוף הטכנולוגי: התחייבות להקצאת 5% ממניותיה להקמת "קרן לתועלת הציבור". הקרן, שתוקם במבנה של חברה בערבון מוגבל (LLC) בבעלות מלאה, נועדה לאפשר לחברה גמישות מוגברת וקנה מידה משמעותי במתן תרומות, מענקים ותמיכות כספיות ישירות לאוכלוסיות שונות.

לפי המתווה שהציגה החברה - המותנה עדיין באישור בעלי המניות - חלקה של הקרן צפוי לגדול במקביל להצלחתה העסקית של אנתרופיק. דירקטוריון החברה יהיה מוסמך להקצות לקרן 2% נוספים ממניות החברה על כל עלייה של 50% בשוויה, מעל רף בסיס שטרם פורסם.

הקצאה זו מצטרפת להתחייבות ותיקה של מייסדי החברה (בראשות המנכ"ל דריו אמודיי) לתרום 80% מאחזקותיהם האישיות, וכן לתוכנית פנימית שבה כחצי מעובדי החברה מקצים חלק מאחזקותיהם למטרות פילנתרופיות במודל מאצ'ינג מצד החברה. בשקלול כל ההתחייבויות הללו, מעריכה אנתרופיק כי בסך הכל יוקדשו כ-20% ממניות החברה לטובת הציבור.

בפוסט שפרסמה בבלוג הרשמי שלה, ציינה אנתרופיק כי לצד תמיכה בארגונים ללא מטרות רווח, הקרן בוחנת מנגנון תקדימי של "חלוקה ישירה לאוכלוסיות מסוימות". ניסוח זה מרמז על אפשרות לתשלומים ישירים לאזרחים שפרנסתם תיפגע מהאוטומציה המואצת.

ההתמקדות בהשפעות על שוק העבודה מהווה המשך ישיר להתחייבות קודמת של אנתרופיק בהיקף של כ-200 מיליון דולר למחקר ולטיפול בשיבושים תעסוקתיים. הדאגה לתעסוקה אינה מקרית: חברות רבות בעולם, ובפרט בענף ההייטק, כבר קיצצו עשרות אלפי משרות תוך הצדקת המהלכים בהתייעלות ובאימוץ כלי AI. נתונים אלה מקבלים משנה תוקף גם מדוחות בינלאומיים, בהם מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), לפיו כ-40% מהמשרות ברחבי העולם (ועד 60% בכלכלות מפותחות) צפויות להשתנות, להצטמצם או להתבטל כתוצאה מחדירת הבינה המלאכותית.

ההכרזה עוררה הדים בקרב בכירי התעשייה וגררה תגובה מיידית מהמתחרים. אילון מאסק, מנכ"ל חברת xAI המפתחת את Grok, מתח ביקורת מרומזת על מבנה הקרן וכתב ברשת החברתית X: "אני ממליץ לתת את המניות ישירות לציבור". דבריו הציתו דיון ברשת בשאלה האם נכון לנעול את המניות בקרן הנשלטת בידי דירקטוריון או שמא יש לפתח מנגנון לחלוקה קהילתית ישירה.

במקביל, על רקע הניסיונות של קובעי המדיניות בארה"ב להדק את הפיקוח והרגולציה על חברות הטכנולוגיה, הדגישה אנתרופיק קו אדום ברור: אף חלק מההון שיוחזק בקרן לא ישמש לפעילות שדלנות (לוביזם) או לתרומות פוליטיות, בין אם בארה"ב ובין אם מחוצה לה.

התזמון של המהלך אינו מקרי. אנתרופיק נערכת לאחת מההנפקות הראשוניות לציבור (IPO) הגדולות בהיסטוריה במתכונת של חברה לתועלת הציבור (Public Benefit Corporation – PBC). מבנה משפטי זה מחייב את ההנהלה להתחשב בהשפעות חברתיות וסביבתיות רחבות לצד השאת רווחים לבעלי המניות.

אז מה זה אומר בפועל? 
בפועל, אף אזרח לא יקבל מחר מניות לחשבון הבנק או צ'ק בדואר: המניות נשארות נעולות בקרן ייעודית, ויהפכו לכסף נזיל רק בהמשך, בעקבות ההנפקה לציבור ומימושים עתידיים. יחד עם זאת, ההון הזה מיועד לשמש כמעין רשת ביטחון מול נזקי האוטומציה המואצת של שוק העבודה. המשמעות המוחשית עבור הציבור תתבטא בעיקר בהזרמת תקציבים לעמותות שמפעילות תוכניות להסבה והכשרה מקצועית לנפגעי AI, לצד אפשרות לפיילוטים תקדימיים של מענקים כספיים ישירים (במודל המזכיר הכנסה בסיסית) לאוכלוסיות ספציפיות שפרנסתן תימחק או תצטמצם דרמטית.

ברמה המערכתית והאסטרטגית, המהלך מעגן את מעמדה של אנתרופיק כחברה לתועלת הציבור (PBC), מבנה משפטי המאפשר להנהלה לתעדף שיקולים חברתיים ובטיחותיים מבלי לחשוש מתביעות של בעלי מניות על פגיעה ברווחים קצרי טווח. לצד זאת, מדובר גם בצעד מובהק של הגנה תדמיתית לקראת הנפקת הענק: החברה ממתגת את עצמה כחלופה האחראית והמוסרית בענף, ומאותתת למחוקקים כי ביכולתה לפצות את הנפגעים מיוזמתה כדי לרכך ביקורת ציבורית ולהרחיק מעליה פיקוח ממשלתי נוקשה - כל זאת כאשר השליטה על זהות המוטבים ואופן ניתוב המיליארדים נותרת במלואה בידי הדירקטוריון.

עוד ב-

דן תחבורה בעסקת ענק: תרכוש את חברת האוטובוסים ב-150 מיליון שקל

לכתבה המלאה

אנתרופיק, שהוקמה על ידי פורשי OpenAI וממתגת את עצמה כמעבדה ששמה את בטיחות הטכנולוגיה בראש סדר העדיפויות, הזהירה בעבר כי בינה מלאכותית עלולה לייצר "סיכונים קטסטרופליים או קיומיים לאנושות". תפיסה זו באה לידי ביטוי מוחשי גם במסמכי החברה, שהקדישה כ-80 עמודים מתוך 261 עמודי דוח התשקיף הראשי שלה לסקירת גורמי הסיכון הנלווים לטכנולוגיה שהיא עצמה מפתחת.