השוק

מס חדש של 13%: רשות המסים משנה את כללי המשחק בהייטק

רשות המסים מקדמת החלטות תקדימיות שיקבעו רף רווחיות אחיד של 13% למרכזי הפיתוח הזרים, לצד פתרון חדשני לקניין הרוחני. המטרה: להגדיל את גביית המסים למדינה ולהבטיח לחברות ודאות רגולטורית לשמונה שנים
מערכת ice | 
רשות המסים (צילום Olivier Fitoussi/Flash90)
רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ' מקדמת שורה של הנחיות תקדימיות שישפיעו ישירות על פעילותן הפיננסית של חברות הטכנולוגיה הזרות ומרכזי הפיתוח בישראל.
המהלך הצפוי כולל פרסום החלטות מיסוי חדשות שנועדו לקבוע מדדי יחס אחידים לחישוב חבויות המס של תאגידים רב-לאומיים, לצד פתרונות להסדרת הקניין הרוחני בעסקאות רכישה. כך על פי הפרסום הבוקר (שלישי) של "דה מרקר".
במוקד המדיניות עומד מודל ה"קוסט פלוס", שבאמצעותו ממוסים מרכזי פיתוח שאינם מייצרים הכנסות ישירות בארץ אלא מספקים שירותים לחברה האם. הרשות מבקשת לקבע רף רווחיות (בנצ'מרק) של 13% על סך הוצאות התפעול המקומיות, הכוללות שכר, שכירות וקבלני משנה - שממנו ייגזר מס החברות.
מדובר בשיעור גבוה יחסית, המשקף את הערך המוסף של כוח האדם הטכנולוגי בישראל. במקביל, הרשות פותחת פתח למודל "חלוקת עלויות", שיאפשר לחברות ישראליות שנרכשו לחלוק את הטכנולוגיה שלהן עם החברה הרוכשת בחו"ל, מבלי שהדבר יחויב מיידית במס רווחי הון על מכירת קניין רוחני.
המניע המרכזי למהלך נעוץ בצורך הדחוף בייצור ודאות עסקית. עד כה סבל הענף מהיעדר מדיניות אחידה בקרב פקידי השומה השונים, מצב שהוביל למחלוקות ממושכות והקשה על תאגידים בינלאומיים לתמחר עסקאות עתידיות. ברשות המסים שואפים למקסם את גביית המסים לקופת המדינה מתעשיית הקטר הכלכלי, אך בו בזמן להציע מנגנון מוסדר שימנע חיכוכים משפטיים ולא יעודד חברות להעתיק את פעילותן לחו"ל.
עבור חברות ההייטק, ההשפעה מורכבת: מחד, שיעור הרווחיות של 13% מייקר את עלויות הפעילות המקומית ומעלה את נטל המס השוטף, כאשר במקרים חריגים הרשות אף תוכל לדרוש מיסוי לפי פיצול רווחים עולמי. מאידך, חברות שיסכימו למתווה יזכו לשקט תעשייתי ולוודאות רגולטורית מובטחת למשך שמונה שנים – מה שיחסוך דיונים יקרים ויאפשר תכנון ארוך טווח.
כזכור, לאחרונה נפגש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם כ-20 נציגים מחברות, קרנות ויזמים מובילים בתחום ההייטק, במסגרת דיון שעסק באתגרי הענף על רקע ההתחזקות החדה של השקל והשינויים שמביאה עמה מהפכת הבינה המלאכותית.
במהלך הפגישה הדגיש סמוטריץ' את מחויבות הממשלה לחיזוק ענף ההייטק, שאותו הגדיר "הקטר הכלכלי של המשק הישראלי". לדבריו, המדינה פועלת ליצירת הכלים והתנאים שיאפשרו לישראל להמשיך ולהוביל בתחום גם בשנים הקרובות.

בהתייחסו לשער החליפין הוסיף: "זה לא סוד שאני חושב שבנק ישראל היה צריך לפעול בצורה יותר משמעותית ועדיין אפשר לתקן, ובכל מקרה אנחנו נמשיך לעשות את חלקנו כממשלה".

שר האוצר התייחס גם לתחום הבינה המלאכותית וציין כי הממשלה משקיעה מיליארדי שקלים בתשתיות ובהון אנושי בתחום. "אני מאמין גדול ביתרונות ההייטק הישראלי, הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. ואני מאמין שאנחנו נוביל גם בעידן הבינה המלאכותית", אמר.

נציגי החברות והקרנות הציגו בפני השר את האתגרים עמם מתמודד הענף, וטענו כי התחזקות השקל פוגעת בכדאיות ההשקעה בישראל ומקשה על שמירת התחרותיות של החברות המקומיות. לדבריהם, יש לבחון אפיקי סיוע ותמרוץ שיסייעו לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות ולהעסקת כוח אדם איכותי.

במהלך הדיון עדכן סמוטריץ' כי הנחה את הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, להוביל עבודת מטה לבחינת התאמת מערכת המס לעידן הבינה המלאכותית. מטרת המהלך היא לגבש המלצות שיחזקו את כדאיות הקמתן של חברות בינה מלאכותית בישראל ויעודדו השקעות בתחום.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה