שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש הערב (רביעי) בלשכתו עם כ-20 נציגים מחברות, קרנות ויזמים מובילים בתחום ההייטק, במסגרת דיון שעסק באתגרי הענף על רקע ההתחזקות החדה של השקל והשינויים שמביאה עמה מהפכת הבינה המלאכותית.

בדיון השתתפו גם בכירי משרד האוצר, בהם מנכ"ל המשרד ישראל מלאכי, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', הממונה על שוק ההון עמית גל ויועץ השר נתן נהוראי.

במהלך הפגישה הדגיש סמוטריץ' את מחויבות הממשלה לחיזוק ענף ההייטק, שאותו הגדיר "הקטר הכלכלי של המשק הישראלי". לדבריו, המדינה פועלת ליצירת הכלים והתנאים שיאפשרו לישראל להמשיך ולהוביל בתחום גם בשנים הקרובות.

"אתם יושבים כאן כי הנושא הזה חשוב למדינת ישראל, וכי אני כשר האוצר עוסק לאורך שנות כהונתי ביצירת הכלים והאקו-סיסטם שיאפשרו לישראל להמשיך להוביל בתחום", אמר סמוטריץ'. בהתייחסו לשער החליפין הוסיף: "זה לא סוד שאני חושב שבנק ישראל היה צריך לפעול בצורה יותר משמעותית ועדיין אפשר לתקן, ובכל מקרה אנחנו נמשיך לעשות את חלקנו כממשלה".

שר האוצר התייחס גם לתחום הבינה המלאכותית וציין כי הממשלה משקיעה מיליארדי שקלים בתשתיות ובהון אנושי בתחום. "אני מאמין גדול ביתרונות ההייטק הישראלי, הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. ואני מאמין שאנחנו נוביל גם בעידן הבינה המלאכותית", אמר.

נציגי החברות והקרנות הציגו בפני השר את האתגרים עמם מתמודד הענף, וטענו כי התחזקות השקל פוגעת בכדאיות ההשקעה בישראל ומקשה על שמירת התחרותיות של החברות המקומיות. לדבריהם, יש לבחון אפיקי סיוע ותמרוץ שיסייעו לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות ולהעסקת כוח אדם איכותי.

במהלך הדיון עדכן סמוטריץ' כי הנחה את הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, להוביל עבודת מטה לבחינת התאמת מערכת המס לעידן הבינה המלאכותית. מטרת המהלך היא לגבש המלצות שיחזקו את כדאיות הקמתן של חברות בינה מלאכותית בישראל ויעודדו השקעות בתחום.

עוד ב-

השקל מתחזק וההייטק הישראלי בסכנה: משרד האוצר בצעד דרמטי

לכתבה המלאה

לפי משרד האוצר, העבודה תתבצע בשיתוף רשות המסים, אגף התקציבים, המטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, רשות החדשנות וגורמים נוספים מהמגזר הציבורי והפרטי. מטרתה היא לחזק את מעמדה של ישראל כיעד מועדף להקמת חברות מבוססות בינה מלאכותית, לעידוד השקעות ולשימור קניין רוחני, לצד שמירה על איתנותה הפיסקלית של המדינה.