אירופה מניחה בימים אלה את היסודות לשוק מסחרי חדש של לכידה ואחסון פחמן דו-חמצני (CCS) בקנה מידה תעשייתי. המהלך, שזוכה לתמיכה רגולטורית ולמימון ציבורי, נועד להעמיק את המאמצים להפחתת פליטות מעבר לצעדי חשמול והתייעלות, בדרך ליעד של אפס פליטות נטו.

לדברי סוזן יוהו, כלכלנית בבנק ההשקעות יוליוס בר, פרויקטים תשתיתיים דוגמת Northern Lights ו-Greensand ממחישים את הבשלת השוק. עבור חברות בתעשיות כבדות בעלות פליטות גבוהות - כגון מלט, פלדה וכימיקלים - השקעה במתקני לכידת פחמן הופכת לכדאית כלכלית. המהלך מקבל רוח גבית מהשלמת מערכת המסחר בפחמן באמצעות מנגנון התאמת הפחמן בגבולות האיחוד האירופי (CBAM), שהרחיב השנה את תמחור הפחמן גם על סחורות מיובאות.

שני ציוני דרך משמעותיים נרשמו בחודש ספטמבר האחרון: המתקן המסחרי הגדול באירופה ללכידת פחמן תעשייתי החל לפעול באחד ממפעלי הדשנים של Yara International, עם יכולת לכידה של עד 800,000 טונות CO₂ בשנה, המועברות באוניות מהולנד לנורבגיה לאחסון קבוע מתחת לקרקע. במקביל, רשת Greensand החלה לפעול עם קיבולת אחסון ראשונית של 400,000 טונות בשנה. שתי הרשתות מהוות הוכחה ראשונה לכך שהובלה ואחסון חוצי-גבולות של פחמן מלקוחות מסחריים יכולים לפעול בהיקף נרחב.

הבחירה להתחיל במפעלי דשנים אינה מקרית. ייצור אמוניה מייצר זרם טהור יחסית של פחמן דו-חמצני, המאפשר לכידה יעילה וזולה משמעותית ביחס לתהליכים אחרים. כאשר מחירי הפחמן עולים כיום על 80 אירו לטונה, הוספת מתקני לכידה לייצור דשנים הופכת לרווחית.

האתגר המרכזי בעשור הקרוב יהיה הרחבת הפתרון לענפים מורכבים יותר כמו מלט ופלדה. יצרנית המלט Heidelberg Materials כבר נמנית עם הלקוחות הראשונים של Northern Lights שזכו בסובסידיות. עלויות הטכנולוגיות בענפים אלו עדיין נדרשות להצטמצם מרמה של מעל 500 אירו לטונה לכיוון 200 אירו.

עוד ב-

יוליוס בר: זה מה יקרה לשוק כשהחגיגה סביב ה-AI תיעצר

לכתבה המלאה

במקביל, מתפתח תחום של לכידת פחמן ממקור ביוגני, המאפשר להגיע לפליטות שליליות. חברת האנרגיה השוודית Stockholm Exergi מפתחת פרויקט ענק בתחנת כוח מבוססת ביומסה שיעביר פחמן ל-Northern Lights, לצד חברת Orsted הדנית בשניים ממפעליה ופרויקט Greensand. שילוב הגורמים הללו מאיץ את פריסת הטכנולוגיה ומבסס שוק פחמן המונע מתזרימי מזומנים ומהזדמנויות עסקיות ממשיות.