בנק הפועלים מפרסם היום (ראשון) את הסקירה השבועית שלו ממנה עולה כי הנתונים הכלכליים מאוד קוטביים ומקשים להעריך את רמת הפעילות של המשק. שיעור החיסכון הגיע לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב- 2020 והאינפלציה בישראל נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובאירופה, אבל השווקים סבורים שזה לא יהיה המצב לאורך זמן.

בבנק הפועלים כותבים היום כי בכדי שעליות המחירים יהפכו לתהליך אינפלציוני צריך לראות שהכסף שהודפס, מתורגם לעלייה בביקושים, ואלו גוררים עימם גם עליות שכר. אולם בפועלים מעריכים כי בתרחיש של יציבות בשערי המניות, אנו מעריכים כי מגמת הפיחות תימשך בטווח הקצר. 

בראש הסקירה של הבנק נמצא תהליך החזרה לשגרה של הכלכלה המקומית כשמספר הנדבקים היומי התייצב על רמה של כ- 3,500 איש ליום, וזה ימנע כנראה הקלות נוספות בשבועות הקרובים. הנתונים הכלכליים הם מאוד קוטביים וקשה להעריך את רמת הפעילות של המשק.

"מחד" כותבים כלכלני הבנק כי "אנו רואים שיצוא שירותי ההיי-טק עלה ברבעון הרביעי של 2020 ב- 22%, ומנגד המגבלות על הפעילות בינואר צמצמו את הרכישות בכרטיסי אשראי ב- 8% לעומת חודש קודם (4.3% לעומת ינואר אשתקד)".

מוקד הפעילות הכלכלית הוא שוק העבודה ובבנק הפועלים מעריכים כי שיעור האבטלה צפוי לרדת בעקבות חזרת עובדי המסחר לרמה דו-ספרתית נמוכה. "המדיניות הממשלתית יוצרת מסך עשן, שאף הוא מקשה על הניתוח: העובדים בחל"ת ממשיכים לקבל שכר ולא משנים באופן מהותי את הצריכה שלהם. קשה לצפות לשינוי במדיניות הכלכלית עד שתוקם ממשלה חדשה לאחר הבחירות, ועד אז צפוי שגם הגירעון התקציבי יוותר ברמה שנתית של כ- 12% מהתוצר".

נתון מעניין שעולה מהסקירה השבועית של הבנק הוא כי משבר הקורונה הגדיל את שיעורי החיסכון של משקי הבית ברוב מדינות העולם. "בישראל שיעור החיסכון הגיע לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב- 2020. הסיבות לעליית החיסכון הפרטי הן מדיניות הפיצוי של הממשלות (עלייה בתשלומי העברה), ומנגד ירידה כפויה בצריכה הפרטית. מול העלייה בחיסכון הפרטי ניצבת ירידה חדה בחיסכון הציבורי (עליית הגירעון).

"כלומר על הנייר הייתה העברה של "עושר פיננסי" מהממשלות למשקי הבית. לעלייה בחיסכון הפרטי בתקופת משבר הייתה כנראה השפעה על מחירי הנכסים הפיננסיים. הגירעונות הממשלתיים ומימונם על ידי הבנקים המרכזיים, הגיעו בסופו של דבר לכיסי משקי הבית, והעלו את שווי הנכסים הפיננסיים. שיעור החיסכון צפוי לרדת לאחר סיום המשבר, כאשר הציבור יחזור לצרוך ובעיקר כשיפתחו השמים. בד בבד, יפחתו תשלומי העברה של הממשלה, ויתכן שאף יועלו מסים".

התגברות החששות מאינפלציה בעולם הכתיבה את המגמות גם בשוק ההון בישראל בשבוע שעבר. "האינפלציה בישראל נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובאירופה, אבל השווקים סבורים שזה לא יהיה המצב לאורך זמן. אף אחד לא באמת מאמין שנראה את הבנקים המרכזיים מעלים ריבית בשנה הקרובה, אבל יותר ויותר סבורים שבמהלך שנת 2022 זה כבר אפשרי.