הדולר מתחזק היום (שלישי) מול השקל ב-0.5% ונסחר ברמה של 3.25 שקל וזו עלייה שעשויה לסמן תחילתה של מגמה. הסיפור של הדולר הוא לא סיפור ישראלי, הוא לא היה ככה כשחשבו שהדולר מקבל קידומת 2 שקל, ולכן הוא גם לא סיפור ישראלי כשהוא נוגע ברמה של 3.3 שקל. 

בבנקים מעריכים היום שבסך הכל התנודות הכלכליות בעולם, המצב הפוליטי בארה"ב, הזעזועים בסין והקורונה - כן עדיין הקורונה - גורמים למשקיעים לחפש חוף מבטחים ונראה שהחוף הזה נמצא בתשואות אג"ח ממשלתי אמריקאי של 1.5% וזה לוחץ את הדולר למעלה.

"הדולר בעולם מתחזק בכל העולם זה חלק מהתנועה הגלובלית. תזכור, הכלכלה העולמית מתחילה לרעוד. סין גוררת את כל העולם לחוסר וודאות. אירופה חשופה מאוד לסין ובעיקר גרמניה. תזכור שהריביות בארה"ב הולכות ועולות ותשואות האג"ח ל-10 שנים עומדות על 1.5% ומתחיל להיפתח כאן פער ריביות שעובד לטובת האמריקאים.

"בין אלה לאלה, צריך להבין ששוק המניות נמצא בלחץ אדיר. כולם זורקים מניות סיניות וגם חברות סיניות גדולות. ולזה צריך להוסיף שהשווקים מפחדים מאוד מהתפרצות אינפלציונית וכל פעם יש מכה למעלה בסביבה האינפלציונית. פעם אלה מחירי התובלה הימית ועכשיו אלה מחירי האנרגיה והמשקיעים מפחדים ולכן הדולר עולה למעלה" אומר היום ל-ice דרור זקש, מנהל היחידה לניהול סיכוני מט"ח בבנק הבינלאומי ואחד השחקנים הוותיקים בשוק הזה.

זקש אומר עוד כי בישראל ברמה הזו, אנחנו לא מדברים באמת על דרמה גדולה, אלא על תנועה רגילה "אבל בעולם זה משהו אחר. השאלה הגדולה היא אם גם אנחנו בישראל נחטוף מכה כמו שקורה בעולם. מהניסיון, אנחנו בדרך כלל חוטפים פחות. שים לב למה שקורה בציפיות האינפלציוניות של שוק ההון. בארה"ב, גרמניה וישראל שם 4% ו-5% ובהתאמה, וכאן מדברים על 2.5%. אנחנו יותר דפנסיביים. ככה אני רואה את זה לפחות".

הניתוח של רונן מנחם הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, גם הוא מהכלכלנים הבכירים בישראל אינו שונה באופן מהותי מזה של זקש. "צריך להתחיל מאיפה שהדברים החשובים קורים באמת. וזה לא בישראל, זה בארה"ב. הדולר מתחזק בעולם והיום הוא בשיא שלא ראינו מאז ספטמבר שנה שעברה - לפי מדד הדולר. בעיקרון, הדולר נהנה משני העולמות (בעולם) לאורך שנים הוא חוף מבטחים, איפה ומתי שיש חשש לכלכלה העולמית, אנשים מתבצרים בו.

"יש היום משבר בסין. משבר בתחום האנרגיה, משביתים שם מפעלים ויש גל נוסף של קורונה. גם מלחמת הסחר לא מוסיף לה בריאות והרגולציה שם הולכת ומתהדקת. סין היא מקור לדאגה בשווקים. אחר כך בא הסיפור של הקורונה בעולם, עדיין שיעורי התחלואה גבוהים גם בארה"ב וגם במקומות אחרים. הרגולציה וה-FDA מעכבים תהליכים בחיפוש אחרי פתרונות, אבל זה ימשך וכנראה גם בשנה הבאה וזה גורם שמוסיף לתחושה הכוללת.

"אני רוצה שתשים לב לדבר נוסף, בארה"ב יש זעזועים פוליטיים גם בתוך המפלגה הדמוקרטית. הם לא מאפשרים לביידן להעביר תוכניות בקונגרס ובסנאט. הם רוצים שהוא יתחייב למימון מראש של ההרחבה הפיסקלית הזו והם רוצים לדעת אם הוא הולך להטיל מס על העשירים והם רוצים למתן את זה. לכן יש שאלה אם התמיכה הפיסקלית תהיה נמוכה ממה שהבית הלבן רוצה ומה שהכלכלה תימחרה וזה רע לעסקים ולפירמות.

"ב-18 לחודש צריך לראות איך הקונגרס פותר את הבעיה של תקרת החוב. אם זה לא ייפתר, הממשל לא יוכל להנפיק אג"ח ולממן את התקציב שלו. אני רוצה לסייג, תמיד מוצאים פתרון של הרגע האחרון אבל בתקופה הזו, זה לא מוסיף בריאות לשווקים".

מנחם מכניס לניתוח שלו גם את הרמות הגבוהות בהן נמצאים השווקים כגורם סיכון. "השווקים מגיעים למשבר הזה ברמות גבוהות בכל המדדים וגם באירופה ולכן יש את התמהיל המושלם לכל החששות להתפרץ ואז המשקיעים אומרים לעצמם "נרוץ לדולר ואז נראה מה קורה בתחילת השנה ונקבל החלטות" זה לוחץ לאותו הכיוון של התחזקות הדולר.

"סיבה נוספת שלא מוסיפה בריאות למשקיעים, קשורה לפד. הפד אומר 'נתתי לכם כסף בהיקפים אדירים, במשך שנה וחצי (מאז שהתחילה קורונה) והיום הכלכלה מוצפת בכסף והגיע הזמן לצמצם את ההדפסות. הם צפויים להכריז על זה כבר בנובמבר והשווקים חוששים מהתהליך הזה שכדאי להסביר אותו רגע.  אם הפד יקטין את הרכישות האג"ח שלו, גובר החשש שהביקוש לאג"ח יקטן ואז התשואות לפדיון, שמשפיעות על הריבית הכוללת בשוק יתייקרו. זה יכול לפגוע בחברות ולהקטין את שווי השוק שלהן וכאן אנחנו כבר רואים את ההיערכות של המשקיעים לתהליך הזה,  הירידות בבורסה.

"הפד נראה במצב חסר תקדים, הוא לא יכול לרכוש אג"ח לנצח ולכן הוא רוצה להפסיק את זה. עכשיו נשאלת השאלה, איך הוא יכול לעשות את בלי זעזועים. אנחנו לא יודעים איך הוא עומד לעשות את זה ולכן כבר עכשיו זה לוחץ על התשואות לפדיון ואז מה האלטרנטיבות, לקנות אג"ח ממשלתי גרמני בתשואה שלילית? או אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-10 שנים ב-1.5% וזו הסיבה שאנשים צופים שהתשואה לפדיון תעלה.

"בישראל יש שתי פאזות: אנחנו בתקופה שהדולר עדיין נחלש מול השקל. העניין הוא שהוא נחלש מהר ובנק ישראל הכריז במפורש שהוא צריך למתן את המגמה ולא לצאת נגדה. ולכן הוא הכריז על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר. כשהוא התחייב על התוכנית דיברנו על דולר בקידומת 2 שקל וכבר הרבה זמן הוא מעל ה-3.2 שקל ולמעשה המגמה הכוללת באותו הכיוון שבנק ישראל רוצה.

"לדעתי בנק ישראל לא יתחיל עכשיו למכור דולרים כדי למתן את התגובה הנגדית. לדעתי רמות של 3.3 שקל לדולר ואפילו 3.35 שקל לדולר מאוד נוחות לבנק ישראל. תזכור, הוא לא חושש ממחירי האנרגיה, בעולם הם מטפסים וכאן הם מגודרים בגלל חוזי הגז. מזה הוא לא חושש ולכן מצבו טוב. אם נראה פיחות הדרגתי של הדקל מול הדולר, נזכור כי בנק ישראל מעוניין בזה. הוא ייתן למגמה לעשות את שלה" מסיים מנחם.