אתמול (א') נערך במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב פורום Duns 100 השנתי של בכירי שוק ההון והפיננסים, בהנחיית העיתונאי גדעון אוקו, עורך ומגיש בחדשות 12. במסגרת הפורום דנו בכירי הענף בנושאים בוערים שעל סדר היום המקצועי ביניהם ההאטה בפעילות ענפי ההייטק והנדל"ן, פעילות ענף האשראי החוץ בנקאי, השינויים ברמת הסיכון של ענפים נבחרים והאתגרים לשנת 2023 - בלימת האינפלציה אל מול השלכות העלאות הריבית, השפעת העלייה בתחלואת קורונה בסין, אופן טיפול הממשלה החדשה באתגרים הכלכליים ועוד.

ד"ר משה ברקת, הממונה לשעבר על רשות שוק ההון: ״אנו לא יודעים מה יקרה באוקראינה, אם זה ייגמר השנה מדובר בבשורה טובה מאוד לכלכלה הישראלית, מצד שני יש תרחיש סביר מעט פחות שקונפליקט אחר יתפתח, בין סין לארה״ב. חשוב לומר כי כלכלת מדינת ישראל תושפע קודם כל מתמורות עולמיות לפני שתושפע מהתמורות המקומיות. צריך להיזהר לא להפוך את שוק ההון והמשק לכלי פוליטי. האינפלציה הרבה יותר הרסנית מהעלאות הריבית, אנשים שאין להם אקוויטי נשחקים וזו הסיבה שהשכבות הנמוכות נפגעות מאינפלציה הרבה יותר. אנו צריכים להילחם על כך שישראל תהיה כלכלה חזקה יחד עם הרצון להישאר מדינה נורמלית עם מערכת משפט חזקה״.

עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "ההיסטוריה לימדה אותנו שכל משבר הוא גם הזדמנות. הקורונה הביאה לשנתיים בהן הבורסה, גיוסי ההון והחוב היו בהיקפי גיוסים חסרי תקדים. גם במקרה הנוכחי ההזדמנויות ממתינות ליזמים שיהפכו את הלימון ללימונדה. שלדים ציבוריים שנסחרים בבורסה, ניתנים לרכישה כנגד הכנסת פעילות או בתשלום של מיליונים בודדים. חברות שהנפיקו בארה"ב, ושווין נחתך, יכולות וצריכות לרשום עצמם למסחר בבורסה בתל אביב ולאפשר לגופים המוסדיים להשקיע בהן. אותן חברות יגלו שבישראל המגרש יותר חמים. כאשר המשקיעים ירגישו שהמשבר מאחורינו, נראה זרימה של כספים לבורסה ולשווקי ההון".
 

עוד ב-

מה הפחיד את הנגיד? בשוק ההון מתחילים באמת לדאוג מהממשלה

לכתבה המלאה

עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה, מחלקת שוק ההון במשרד ארנון, תדמור לוי: ״אנחנו יודעים ששוק ההון, ובעיקר החברות הגדולות שנסחרות בו, נשענים במידה רבה על משקיעים זרים. לכן, הממשלה צריכה להציב לעצמה גם מטרה לשמור על האמון של המשקיעים הזרים בכלכלה שלנו, ובמדינת ישראל בכלל. אני חושבת שכל הסקטור העסקי שותף לציפייה מהממשלה החדשה לקחת בחשבון גם את הסקטור העסקי בכלל ושוק ההון בפרט במסגרת מארג השיקולים שלה. חשוב לזכור שהמשקיעים הזרים חשובים לשוק ההון הישראלי ממגוון רחב של סיבות שהן הרבה מעבר לסכומי הכסף שהם מזרימים לכאן, כמו למשל השבירה של מגמת הריכוזיות בשוק ההון הישראלי שמתאפשרת בעיקר בזכותם״.

עו"ד בועז נוימן, שותף וראש מחלקת שוק ההון, פישר (FBC): "שוויין של חברות הטכנולוגיה הישראליות, שרבות מהן הנפיקו במהלך 2021, נחתך דרמטית. לכן, נראה במהלך 2023 כי חלק מהחברות שזקוקות לכסף, יעשו שימוש במכשירים פחות מקובלים בחברות ציבוריות כמו CLA ו- SAFE, אשר מאפשרים לחברות לגייס כסף במצבים בהם קשה להעריך את שווי החברה. אני מעריך שנראה גם חברות שיצאו מהבורסה בעסקאות מיזוגים ורכישות וגם נראה הכנסת פעילויות לתוך הפלטפורמה הציבורית של חברות אלו - מה שמכונה עסקת שלד. לעומת זאת, חברות ששפר עליהן מזלן ויש להן מספיק כסף בקופה, יצטרכו להצטמצם אך יצלחו את המשבר״.

נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות: ״בארבעה חילופי שרי אוצר שליוויתי, שמעתי אזהרות בכל פעם, אך אם יוצאים מהעניין הפוליטי בחודשים האחרונים אני מזהה סנטימנט שלילי כלפי שוק ההון הישראלי והבורסה הישראלית. בעיניי הממשלה צריכה לזכור ששוק ההון הישראלי היא מקור לגיוס אשראי, בהיבטים האלה הם חשובים מאוד לכלכה ולמגזר הפיננסי. עברו רפורמות גדולות בראשן רפורמת האג״ח, צריך לראות איך מגדילים את אטרקטיביות שוק ההון הישראלי״.

עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג: "חלק גדול מהכלכלה הישראלית מתנהל בנסדא״ק וב-NYSE. ומה שרואות החברות שהנפיקו שם, הוא קצת אחר - המחיר של רישום לא מוצלח בבורסות הללו, הוא דרמטית יותר גבוה מהמחיר של רישום לא מוצלח בבורסה בתל אביב. בתל אביב אולי השווי קצת ירד, ואולי יתקשר איזה מוסדי, אבל בסוף תמצא דרך למכור את המזומן בעסקת שלד. לעומת זאת, אנו רואים חברות שנרשמו לנסדא"ק בשוויים מנופחים, וזה סיפור אחר לגמרי. המחיר הכספי של הרישום שם הוא מיליוני דולרים בשנה, ובעיקר המחיר של עימות עם המשקיעים האמריקאים הוא מחיר שונה לחלוטין. האכזריות של שוק ההון האמריקאי, היא אופרה אחרת. לכן, זה מאד נחמד לרוץ לבורסה האמריקנית, עם המכפילים שהיא נותנת, אבל לפני שרצים לשם, צריך לתכנן ולחשוב היטב לגבי המוכנות, הרבה יותר מאשר בבורסה הישראלית.
 

עוד ב-

הממונה על שוק ההון מציג: בלגאן סוף שנה

לכתבה המלאה

רונן יפו, מנכ״ל דוניץ-אלעד: ״תחום הנדל"ן הוא תחום עתיר מינוף- בנקאי ואג"ח ומתקיים, נכון לזמן זה, בסביבת ריבית שעולה ועולה בקצב מהיר וזה בהחלט משפיע מאוד. האבק לאט שוקע ומטבע הדברים שוק ההון בוחן את החברות בצורה יותר מדוקדקת ויותר פרטנית. אין ספק שאנחנו מרגישים האטה בקרב הרוכשים שחלקם יושבים על הגדר וממתינים לראות מה ילד יום, אבל אני לא חושב שהקיפאון יחזיק מעמד הרבה זמן בסוף יש צרכים ולכן, לדעתי, זה עניין של לא הרבה זמן עד שהלקוחות יתחילו, בלית ברירה, לרדת מהגדר והשוק יתחיל להשתחרר ואז, כמו במחזורי שפל קודמים, נמצא את עצמנו במקום שבו יש פער משמעותי בין היצע לביקוש. מכיוון שהשליטה ברוב הקרקעות היא בידי המדינה, צריך מהלכים ממשלתיים. אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה ובקרוב, אם רמ״י לא תשחרר קרקעות בכמויות גדולות, נמצא את עצמנו בקושי רב בתחום ההיצע".

ד"ר גל אביב מנכ"ל ובעלים בלנדר טכנולוגיות פיננסיות: "המיזם המשותף של בלנדר עם בנק הפועלים הינו אבן דרך משמעותית לתחום האשראי הצרכני בישראל. אנו מאמינים ששוק האשראי הצרכני עובר אבולוציה מאשראי לכל מטרה לאשראי לצורך ספציפי בנקודת זמן ספציפית. בלנדר מובילה גישה פיננסית חדשה שמאפשרת ללקוחות ניהול טוב יותר של תזרים ההוצאות ללא שימוש במסגרת האשראי, וזאת תוך שניות ספורות. ראינו הבדלים עצומים בין חברות שמונעות מטכנולוגיה לכאלה שלא, חברות שאין בחזקתם טכנולוגיה חוו קשיים משמעותיים, לראיה המצב בתחום האשראי החוץ בנקאי בארץ. הטכנולוגיה היא אחת הסיבות שבנק הפועלים בחר בבלנדר, בנוסף הצרכן היום הוא נבון, הוא שם דגש על ניהול התזרים, זו מהפכה שכבר קורית בעולם ובישראל מתחילה לחלחל אנו חווים את הצמיחה בעיקר מבתי העסק שמגיעים אלינו ומבקשים פתרונות. תחילת הפעילות עם בנק הפועלים, היא חלק מהגישה האסטרטגית של בלנדר לשיתופי פעולה חזקים לצמיחה והתרחבות הפעילות, כיום אנו כבר פרוסים במעל 1500 נ"ק מכירה״.

שלומי תורג'מן, מנכ"ל ומייסד משותף BTB מסר: "בתקופה מאתגרת בה כל משק בית בישראל נאבק ביוקר המחייה ובהשלכות הכספיות של העלאות הריבית התכופות, יש למצוא פתרונות נוספים פרט להעלאות ריבית אשר יעודדו צמיחה וימתנו את האינפלציה. יהיה נכון מצד נגיד בנק ישראל  לחשוב כמה צעדים קדימה, אל מעבר לתקופה הנוכחית, ולגרום לבנקים לגלגל את העלאות הריבית גם לחוסכים. ואפשר גם לשקול שהעלאת הריבית לא תחול על משכנתאות קיימות בסך של עד 900 אלף ש"ח, כך ייפגעו פחות משקי בית,  תובטח צמיחה בטווח הבינוני ויתאפשר לציבור המשקיעים שאינו בקיא באפיקי החיסכון השונים, לצאת מהמשבר מחוזק".

עו"ד איתן שמואלי שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות': "אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שלטוני של התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, לבין הרשות השופטת. כמו שזה נראה כרגע הרשות השופטת עומדת לצאת מן המשבר כשהיא מוחלשת. שוק ההון זקוק למערכת משפטית חזקה ויציבה וישנו  קשר ישיר בין חוזקה ויציבותה של המערכת המשפטית, לבין התשואה המבוקשת על נכסים פיננסים, כלומר קיימת "פרמיית סיכון משפטי" על נכסים אלה. אני חושש שאם השינויים המתוכננים יתממשו, הדירוג הפיננסי של ישראל ירד, הריבית על אגרות חוב של גופים ישראלים תגדל, גופים פיננסיים יצאו מהשקעות במדינה, יהיה קושי לגייס כספים לצורך פיתוח, והגידול בתוצר יקטן או אף יפסק".

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים: ״חצי מהחברות בבורסה לא רלוונטיות. מעל ל-100 חברות מתנהלות כשלדים עתידיים. כל חברה עם שווי של מתחת ל-100 מיליון דולר היא לא רלוונטית לשוק ההון וחבל שמנסים להנפיק חברות שכאלה. שנת 2023 תהיה מאתגרת יותר משנת 2022 ויהיו נפילות כואבות, עוד לא הגענו לתחתית - זו המטרה של העלאות הריבית, הן יעשו את מה שאמורות לעשות והחזקים ישרדו כמו בכל דרך שהיא״.

עו"ד גיורא גוטמן, שותף בכיר - מנהל מחלקת שוק ההון וניירות ערך בדורון טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות׳: ״יש לי המון אמונה בשוק ההון ובשחקנים המובילים אותו. בתקופות משבר והאטה השוק והשחקנים יודעים לעשות התאמה במציאת דרכים אחרות ויצירתיות לגיוס כספים".

אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות: ״בשנת 2022 אגרות החוב הממשלתיות יצרו דרמה אדירה בשווקים. אנחנו בתהליך התאמה, תהליך יחסית קצר וחד מאוד, יחד עם זאת אנחנו בסופו של דבר לקראת מיצוי תהליך ההתאמה, פקטור משמעותי על שוק ההון. מאמינים שבמחצית הראשונה של 2023 תהייה התייצבות, שוק ההון מנסה להקדים ולצפות מה קורה בכלכלה הריאלית, זה מסביר את העליות הלא רעות בכלל בשבועיים הראשונים של השנה הנוכחית גם במניות וגם באג״ח, יש ניצנים של האטה באינפלציה וכנראה ירידה בקצב העלאת הריבית עד הפסקתה״.

עו"ד דודי כהן, ראש מחלקת חברות ציבוריות במשרד ברנע ג'פה לנדה: "אף שבתקופה הקרובה אנחנו צפויים לראות כנראה גל של חברות שהבינו שאין להן מקום בבורסה והן תימכרנה כשלדים או תמחקנה ממסחר עדיין צריך לזכור שיש גופים שיש להם עניין לגייס הון באמצעות הבורסה. אותם גופים, ככל שהם באמת מתאימים, ראוי שלא יחכו עם הערכות למצב שבו השוק יתאים לכך אלא יחלו בהערכות היום. אף אחד לא באמת יודע לצפות את גלי הגיוסים ומי שלא יערך מספיק זמן מראש עשוי לאבד את ההזדמנות״.

עו"ד ארנון שגב, מייסד ושותף מנהל ,ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין: ״הממשלה צריכה לתמוך בתעשיית ההי טק המקומית על ידי הבטחת תשואה למשקיעים מוסדיים שיבחרו להשקיע בחברות הי טק מקומיות ופרטיות. תמיכה בהייטק היא win win win. טוב לתעשיית ההי טק, טוב ברמה המשקית וטוב להשקעות ארוכות הטווח. אין סיבה או הצדקה לכך שפנסיונרים של מדינת קליפורניה יהנו מההייטק הישראלי ודווקא הגברת כהן מחדרה לא תחשף לתעשיית ההייטק״.

עו"ד גור נאבל, ראש תחום שוק הון, גולדפרב זליגמן: ״הרבה מאוד מהעבודה שלנו, כיועצים בשוק ההון, היא להילחם בפסיכולוגיה הרגעית של השוק מול המשקיעים ולא לתת להם להכנס למרה שחורה אלא להראות להם את ההזדמנויות שקיימות בשוק יורד. אנחנו חיים בתקופה בו מדד האימפולסיביות הכללית עולה ומשליך גם על שוק ההון. כמו שראינו את היציאה של ה'בום' הגדול מהקורונה , אנחנו כבר לא יודעים מה יהיה גודל ה'בום' שנצא מהמשבר הנוכחי ולכן העבודה שלנו כיועצים היא להראות את ההזדמנויות הגדולות שיש בשוק יורד, שאולי אפילו לא הגיע לתחתית. לנסות לתזמן או להיערך זו מחשבה נכונה אבל תמיד הכניסה לשוק לוקחת כמה חודשים, ולכן אפילו להכנס ברגעים חלשים של השוק יכולה להיות הצעה לא גרועה כי 'הבום' של העליה יסחוב אותו למעלה באופן לא פרופורציונלי״.

איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך, ליפא מאיר ושות׳: ״רשות שופטת חזקה ויציבה חיונית לשוק ההון-פרמית הסיכון המשפטי של ישראל עלולה לגדול. אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שלטוני של התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, לבין הרשות השופטת. כמו שזה נראה כרגע הרשות השופטת עומדת לצאת מן המשבר כשהיא מוחלשת. שוק ההון זקוק למערכת משפטית חזקה ויציבה. יש קשר ישיר בין חוזקה ויציבותה של המערכת המשפטית, לבין התשואה המבוקשת על נכסים פיננסים, כלומר קיימת "פרמית סיכון משפטי" על נכסים אלה. אני חושש שאם השנוים המתוכננים יתממשו, הדירוג הפיננסי של ישראל ירד, הריבית על אגרות חוב של גופים ישראלים תגדל, גופים פיננסיים יצאו מהשקעות במדינה, יהיה קושי לגייס כספים לצורך פיתוח, והגידול בתוצר יקטן או אף יפסקֿ״.