הציבוריות הישראלית לא יכולה הייתה לבקש נגיד בנק ישראל אחר, פרופסור אמיר ירון נקלע שלא מרצונו לאחת הנקודות החשובות ביותר בציבוריות הישראלית והוא אומר את האמת: המהפכה המשפטית תכה בכלכלה, והמלחמה באינפלציה רחוקה להסתיים
בנימין נתניהו, אמיר ירון (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)
פרופסור אמיר ירון הוא האדם הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. ירון נקלע שלא מרצונו לצומת מרכזי בציבוריות הישראלית והוא עושה את הדבר הנכון: נלחם באינפלציה ומזהיר מפני הסיכונים הכלכליים של המהפכה המשפטית.
נתחיל מהחלק "הקל". האינפלציה בישראל בקצב שנתי של 5.2%, מחירי השירותים מתאפיינים באינפלציה דביקה, כלומר כזו שקשה מאוד להיפטר ממנה. ומעל הכול, הכלכלה הישראלית חמה, חמה מדי. שוק העבודה הדוק. כלומר, אנחנו נמצאים בתעסוקה מלאה שמשמעותה שכל מי שיכול ורוצה - יש לו עבודה. אז בהינתן האינפלציה הגבוהה, הדביקות של אינפלציית מחירי השירותים, שוק העבודה ההדוק והצריכה הפרטית הגבוהה - אין ברירה אלא להמשיך להעלות ריבית.
שני דברים עמדו לנגד עיניו של ירון בהחלטה היום (שני): התחזקות הדולר שמחייבת העלאת ריבית אגרסיבית של 0.5%, והחשש מפני היום בו הריבית תחלחל פתאום, מהר ובאופן בלתי נשלט ותביא לקריסת משקי בית במהירות.
ירון קיבל את ההחלטה הנכונה. הוא איזן בין הצורך להמשיך להילחם בַאינפלציה הדביקה לבין החשש מהאטה של הכלכלה המקומית, ומכאן ולמרות הביקורת הוא חייב היה להעלות את הריבית והוא בחר בזהירות, קרי העלאה של 0.25%.
אסור להתבלבל, כרגע העלאת הריבית הזו עשויה להספיק. אבל בנקל גם לא, ומכאן יכול בהחלט להיות שלא תהיה ברירה והריבית תמשיך לעלות ככל שהשינויים בסביבת המקרו תשתנה. השינויים המרכזיים שיכולים להיות כרגע: עלייה במחירי הנפט (ערב הסעודית הודיעה על צמצום מפתיע בקצב הפקת הנפט) והתחזקות נוספת של הדולר, בין היתר בגלל המהפכה המשפטית. אלו הסיכונים הגדולים כרגע, ואיתם ירון צריך להתמודד.
ירון עשה עוד דבר נכון שלא להגיד מתבקש. הוא הפעיל את חטיבת המחקר המצוינת של בנק ישראל בניסיון לייצר סוג של הערכה מושכלת ובלתי תלויה של ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית.
ירון ועדי ברנדר, מנהל החטיבה, לא מצמצו ועשו את שלהם: הם יצרו שני תרחישים. האחד להעברת חוקי המהפכה המשפטית בהסכמה והשני העברה שלהם בלי הסכמה, והתמונה איך נגיד את זה בעדינות - לא טובה.
לפי חטיבת המחקר של בנק ישראל בתרחיש החיובי התוצר של ישראל, במידה והמהפכה המשפטית תעבור בהסכמה, תאבד 0.8% מהתוצר שלה בכל שנה משלוש השנים הקרובות וזה אומר אובדן תוצר של 14 מיליארד שקל מדי שנה. בתרחיש הרע, הכלכלה הישראלית תאבד 2.8% תוצר מדי שנה שהם כ-50 מיליארד שקל בשנה.
הנחות העבודה האלה לוקחות בחשבון מצב בו כל העולם עומד מלכת וישראל הופכת לדמוקרטיה נכה. אבל העולם אינו עומד מלכת וארה"ב מדרדרת להאטה כלכלית ואירופה כבר שם. עכשיו קחו בחשבון התמשכות של המלחמה באוקראינה, עוד מכה למעלה של מחירי הנפט, והתרחיש הפסימי של בנק ישראל הופך להיות אופטימי.
תכניסו למשוואה הזו סבב לחימה ארוך יותר או פחות בעזה או לבנון שלא להגיד משהו על מערכה רחבה הרבה יותר. ואנחנו נמצאים במדרון חלקלק מאוד ושיהיה בהצלחה לכולם.
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
3.
עושק
מיכאל
04/2023/04
הגב לתגובה זו
00
מה שעושים לנו האזרחים זה לשלוט בנו כדי שנהיה כמו עכבר במעבדה רצים בלי סוף ומשיגים קצת נכסים ועסקים ושוב מנערים את החבל שעליו תלויים עולם זה נקרא אשראי וככה חוזר חלילה עבודה בעניים .
מה שיוסף עשה למיצרים במיצרים בתקופה הקשה שלהם ככה עושים לנו כאן עושקים אותנו ואנחנו מפגינים על רפורמה במקום על החיים היקרים שעושים לנו המנהיגים ולא מנסים לטפל ביוקר המחיה מפגינים על הדבר הלא נכון והכי לא מעניין .זה מעניין רק את העשירים כי הם מחוברים לעטינים של המדינה אז רפורמה משנה את כללי המשחק ותכניס עוד שחקנים לזירה הכלכלית כדי שלנו יהיה קל יותר.בקיצור מי ששולט במדינה הם בעלי המאה והאזרח הפשוט ימשיך להיות פשוט ועשוק
סגור
2.
זה הזמן לפטר את החכם , ירון זליכה הנגיד הבא (ל"ת)
תפנימו הפסדתם
04/2023/04
הגב לתגובה זו
11
סגור
1.
נגיד צולע
עינבר
04/2023/04
הגב לתגובה זו
12
האיש מעלה ריבית ואנפלציה עולה ולא מתרסנת .האיש קורא לעצמו כלכלן או חרטטן שמאממלמאות אלפי משפחות שהעיזו לקחת משכנתא
סגור
כנראה שהצולע (עינבר) רואה באחרים צולעים .
מוש
04/2023/04
הגב לתגובה זו
10
הדקטטורה של נתניהו מובילה את ישראל למחוזות קשים ביותר .
סגור
רואים שאתה לא מבין את הסיבה לעליית הריבית
חזי
04/2023/04
הגב לתגובה זו
00
אינפלציה דורשת ריסון והדרך זה עליית ריבית, הבנק המרכזי בארהב מעלה את הריבית ורוב הבנקים המרכזיים בעולם מתיישרים לפיו, כי אחרת יברח כסף מהארץ ויחלש השקל ותיהיה אינפלציה גבוהה יותר, ככה שהשקל יהיה עם פחות ערך. בסיסי ביותר
