כלכלה ביום שאחרי המלחמה: כך תשפיע המערכה הצבאית על המשק הישראלי
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, תת אלוף במיל' עודד טירה: "המניות של הבנקים ירדו לא בגלל שהמצב של הבנקים קשה אלא כי יש חשש פסיכולוגי שאם משהו קורה אז הוא קורה לכולם". עוד אומר טירה: "תזרימית יש לנו מיליארדי דולרים בבנק ישראל שיכולים לעזור לנו בתזרים רכישת דברים מחו"ל. יש לנו רזרבות עצומות של דולרים בבנק ישראל שרכשו כל הזמן"
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, תת אלוף במיל' עודד טירה (צילום מסך כאן 11, פלאש 90/ אייל מרגולין)
מלחמת "חרבות ברזל" והשפעתה על הזירה הכלכלית: נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, תת אלוף במיל' עודד טירה אומר בריאיון ל-ice דברים שכדאי להקשיב להם במצב כלכלי מעורפל בענני מלחמה ומנסה לחזות את השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית. בין השאר אומר עודד טירה כי: "הדולק יתחזק והתעשייה המקומית תפגע בגלל הפחתת הצריכה בזמן מלחמה".
האם התרחבות המערכה לזירות נוספות תביא לירידות חדות נוספות בשוק המניות, בשוק איגרות החוב ולעליה נוספת של הדולר מול השקל? "הרבה תלוי באיך המערכה תתפתח. יש כל הרבה משתנים. ההתפתחויות מגוונות ויש שוני בין התפתחות בארץ של שוק המניות האמריקני המוביל ושעל פיו יישק דבר ברוב המקרים ובמידה רבה. מי שחושב שיכול לחזות את תנועת המטבעות, המניות האג"חים אינו אלא טועה. המצב של הסקטורים במשק נשען על התעשייה המייצאת ושל השוק המקומי. כשהריבית עולה אז הבנקים מרוויחים וזה קורה בדרך כלל כשהדולר עולה. הדו"חות האחרונים של הבנקים היו מצוינים והדולר מתחזק. בין הסיבות לשינוי גם כי הוא עושה טוב לכל תעשיות הייצור וניתן לקבל יותר שקלים עבור הדולרים. מצד שני יש השוואה פסיכולוגית בתרחיש שהמלחמה לא תצלח ברמה כזו שלא קונים מניות ואז המניות של חברות מייצאות יכולות לרדת וזה מה שקורה עכשיו. המניות של הבנקים ירדו לא בגלל שהמצב של הבנקים קשה אלא כי יש חשש פסיכולוגי שאם משהו קורה אז הוא קורה לכולם. יש עוד גורם: בכל תחום המטבעות והשווקים והמדדים יש מצב שבו הרוח ההשקעתית משתנה כאשר חושבים שהגענו לשפל ועכשיו אפשר רק לעלות. כל אחד יכול להניח לעצמו מתי הוא מגיע לשפל ויש גם את הסנטימנט שנגזר מההערכה אנליסטית מתי הגענו למצב של שינוי כיוון. כלומר, יש או הזדמנות מכירה או הזדמנות קנייה. לכן אני אומר שבטווח הארוך קשה לתת תחזית".
הערכה גסה? "בהערכה גסה אני חושב שהדולר לא יכול להתחזק עוד הרבה ואמנם הוא היה פעם 5 שקלים לדולר כשסילבן שלום היה שר אוצר והגענו יום אחד ל-4.99 ואז זה חזר והתחיל לרדת. הדולר יתחזק אבל לא עוד הרבה. המניות בארץ תלויות באיזה סקטור מדובר שהרי בסקטור הרגיש עיקר התעשייה של השוק המקומי הוא מוצרי צריכה שאינו מייצא ומצבו לא יהיה טוב כי הביקושים יקטנו יותר כי בגלל ההתקפות אנשים לא יוצאים. אנשים יוצרים פחות כשמייצאים רק לשוק המקומי מוצרי צריכה".
אמרת שיוצאים פחות אבל נדמה שהחיים חוזרים לשגרה לצד המלחמה במידת מה: "יש פאוזה. כשאתה מתכוון להתרחבות רב זירתית כבר יש גל חששות ופסיכולוגיה ואז תזרימית יש לנו מיליארדי דולרים כי בנק ישראל יכולים לעזור לנו בתזרים רכישת דברים מחו"ל. יש לנו רזרבות עצומות של דולרים בבנק ישראל שרכשו כל הזמן. תלוי גם בסוג המוצרים. 80 או 90 אחוז יש להם יותר כוח והם יותר יעילים והדולר מתחזק ומקבלים יותר שקלים וכמה שהם יותר עתירי עבודה ושוק מקומי בתשומות שלהם אז הם יותר ירוויחו. במלחמה זירתית חלק ממקומות העבודה יסגרו והאינפלציה תבלום את הרווחים. כשחלק ממקומות עבודה יסגרו יהיה יותר היצע של עובדים כי כשיש לך יותר היצע גבוה של עובדים כמו בקורונה אז השכר יורד או לפחות לא עולה".
זה דומה לקורונה? "אני חשוב שכן, בהקשר הזה של השוק המקומי זה דומה לקורונה".
גם סביב הקורונה הייתה בהלה ובסוף העניינים הסתדרו: "הקורונה באמת נתנה לנו איזשהו סף מאוד נמוך שהגענו אליו והצלחנו להתגבר עליו ובדרך כלל אחרי מלחמה יש בריחה. תראה את מלחמת ששת הימים, תראה את מלחמת ויאטנם, אחרי מלחמה פתאום באה צמיחה ופריחה מאוד משמעותית כי אתה חוזר לצמיחה הקודמת ואם ירדת בעשרה אחוז אז אתה עולה בעשרה אחוז. אבל עלית".
אם השוק האמריקאי יותר יציב והוא נותן את הטון זו סיבה להפחית דאגה? "בסל השקעות יש מרכיב דולרים מאוד גדול. אני גם יכול להעיד על עצמי שיש לי דולרים יותר משקלים והדולר יותר יציב והמניות יותר יציבות. השוק האמריקאי יותר יציב אמריקה היא הקובעת כי השווקים הישראלים מתנהלים לפי השווקים האמריקאים. באמריקה הפירמות במצב טוב ועצם זה שהאינפלציה לא כל כך יורדת זה אומר שאנשים קונים כי המחירים עולים וכשאנשים קונים גם המחירים עולים וגם האינפלציה גואה ומצד שני יש קיטון בביקושים".
איזו השפעה כללית תהיה למערכה הצבאית? "תלוי בהתפתחות המערכה. שלב הכניסה לעזה וההשתלטות עליה תהיה מהירה ואח"כ יחל שלב הטיהור והניקוי היותר איטי והמצב יותר טוב. כי ברגע שהשתלטת אתה סומך על החבר'ה שיטהרו אותה ואז נוצר מצב שלוקח שבוע להשתלט על עזה ולהתייצב בנקודות מפתח כאלו שמבטיחות לך את השליטה בעזה. אתה יודע שניצחת את המלחמה אבל אם הכניסה תהיה איטית ומתמשכת זה היכול להיות גם להגדיל את שיעור הפיחות ולחזק את הדולר עוד יותר וחלק מהכלכלה תשמח - היצואנים והבנקים ישמחו כי יצטרכו לעלות את הריבית. אז המניות ירדו ותהיה כאן השפעה פסיכולוגית על רכישת מניות כי הביקושים יקטנו. התעשיות שמייצרות לשוק המקומי יפגעו והיצואניות לא תיפגענה. זה יוצר מסה קריטית של פגיעה בכלכלה ומה שיקרה פה זה שהגרעון יגדל מפני שהוצאות הביטחון - המלחמה מגדילות הגירעון. הירידה ברווחיות של חברות מקומיות מקטינה את המיסוי ואתה משלם פחות מיסים כי אתה מרוויח פחות ואז הגרעון גדל".
אז אתה מעודד? "מתחילים מצב יחסית טוב. יחס החוב לתוצר יחסית טוב כי פעם היה חוב תוצר 100 אחוז והיום זה השתנה. תזרימית יש לנו מיליארדי דולרים בבנק ישראל שיכולים לעזור לנו בתזרים רכישת דברים מחו"ל. יש לנו רזרבות עצומות של דולרים בבנק ישראל. שרכשו כל הזמן".
