רכילות עסקית

בתו של אהרן ברק בצעד ענק: זה המיזם בו השקיעה 40 מיליון דולר

אסתר ברק-לנדס כבר מזמן בנתה לעצמה קריירה עצמאית בעולם ההייטק, עם השקעות בחברות כמו פלייטיקה ופיוניר. כעת היא מקימה קרן חדשה בשיתוף המרכז הרפואי שיבא, שתתמקד בבריאות הנפש, המוח ובתחום מסקרן במיוחד: הארכת החיים

מערכת ice | 19/10/2026 13:26

אסתר ברק לנדס, בתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק כבר מזמן אינה מוכרת רק בזכות משפחתה. את דרכה המקצועית החלה כעורכת דין, בדומה להוריה, אך לאחר כתשע שנים החליטה לעזוב את עולם המשפט לטובת ההייטק.

מאז צברה יותר מ-25 שנות ניסיון בהשקעות, הייתה מעורבת בעשרות חברות טכנולוגיה ובאקזיטים מוכרים, בהם פלייטיקה, פיוניר, פרולור ואורתוספייס. בין היתר הקימה חממה טכנולוגית בשיתוף חברת המחקר הבינלאומית נילסן.

"מזמן לא הבת של", אהרון ברק (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)

כעת פונה ברק-לנדס לתחום מסקרן במיוחד. על פי הפרסום בכלכליסט, היא מקימה יחד עם עדי אוסטרי מטלון קרן הון סיכון חדשה בשם "עלמה", שנמצאת בשלבי גיוס מתקדמים של כ-40 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעות בטכנולוגיות לבריאות הנפש והמוח, ובהן פתרונות לטיפול בדיכאון, התמכרויות, דמנציה וטראומה. לצד אלה, היא מבקשת לפעול גם בתחום הלונג'ביטי (Longevity), שהופך בשנים האחרונות לאחד מתחומי המחקר המסקרנים בעולם הרפואה.

הסבר קצר על מה זה בכלל לונג'ביטי: בניגוד למה שאולי משתמע מהשם, לא מדובר בהבטחה לחיי נצח או בתרופת פלא שתאפשר לאנשים לחיות עד גיל 150. מטרת התחום היא להאריך את השנים שבהן האדם חי בבריאות טובה, תוך ניסיון להאט את תהליכי ההזדקנות ולצמצם מחלות הקשורות לגיל. במקום להמתין להופעת מחלה ואז לטפל בה, חוקרים ורופאים מנסים לזהות מראש שינויים בגוף ולפעול לפני שהם הופכים לבעיה רפואית משמעותית.

Longevity (צילום: שאטרסטוק)

ומהם החידושים בתחום? אחד הכיוונים הוא פיתוח "שעונים ביולוגיים", המבוססים בין היתר על שינויים כימיים ב-DNA, ומנסים להעריך את גיל הגוף מעבר למספר השנים שחלפו מאז הלידה. כיוון נוסף הוא מחקר של תאים המכונים "תאים מזדקנים", שמפסיקים להתחלק אך ממשיכים להשפיע על הרקמות שסביבם.

ביוני האחרון הציגו חוקרים במימון מכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית מפה מקיפה ראשונה של תאים כאלה בגוף האדם, שעשויה לסייע בפיתוח טיפולים עתידיים. עם זאת, עדיין לא הוכח כי הטיפולים הניסיוניים הללו מאריכים את חיי האדם.

וכאן נכנס לתמונה המרכז הרפואי שיבא, שעימו מקימה הקרן שיתוף פעולה אסטרטגי. בשיבא כבר פועל מרכז ייעודי ללונג'ביטי, המשתמש בבדיקות מתקדמות וביותר מ-400 סמנים ביולוגיים לצורך הערכת מצב הבריאות והתפקוד של המטופלים. שיתוף הפעולה עם עלמה נועד לסייע לחברות טכנולוגיה צעירות לבחון פתרונות רפואיים בסביבה קלינית, לבצע מחקרים ולפתח מוצרים שיוכלו להגיע בהמשך לשוק הבינלאומי.

הבחירה בתחום בריאות הנפש אינה מקרית. בעקבות הביקוש הגובר לפתרונות טיפול ושיקום, גם תעשיית הטכנולוגיות בתחום בישראל מתרחבת. לפי מפת החדשנות של Startup Nation Central, בשנת 2025 גייסו חברות ישראליות בתחום בריאות הנפש כ-352 מיליון דולר, לעומת 138 מיליון דולר בשנת 2024, זינוק של כ-150%. בישראל פועלות כיום כ-178 חברות בתחום, ורובן נמצאות עדיין בשלבים מוקדמים.

לצד פעילות ההשקעות המסחרית, המיזם כולל גם זרוע פילנתרופית נפרדת בשם ALMA Foundation, שנועדה לקדם מחקר רפואי וניסויים קליניים שלא תמיד זוכים למימון פרטי. באתר המיזם מציבים יעד שאפתני: לסייע ליותר ממיליון בני אדם לקבל גישה טובה יותר לטיפולי נפש ומוח עד שנת 2035. מדובר ביעד עתידי, ולא בתוצאה שכבר הושגה.

עוד ב-

יוסי שטרית עובר לשלב הבא בחייו: בהשקעה של מיליוני שקלים

לכתבה המלאה

כך, אחרי שנים של השקעות בחברות טכנולוגיה מתחומים שונים, ברק-לנדס מבקשת להשתלב בענף שבו השאלות אינן רק כלכליות, אלא נוגעות גם לאיכות החיים של מיליוני בני אדם. האם הטכנולוגיות החדשות יצליחו לעכב מחלות ולשפר את איכות החיים בגיל מבוגר? התשובה עדיין נמצאת בידי החוקרים, אך עבור המשקיעים, המרוץ כבר החל.