אוכל

מלח מועשר ביוד: על אף היתרון התזונתי, הצריכה בישראל נמוכה

בכנסת מקדמים הצעת חוק שתכליל מלח מועשר ביוד- מינרל חיוני לתפקוד התקין של בלוטת התריס ולהתפתחות הקוגניטיבית, ברשימת המוצרים שתחת פיקוח
מערכת ice | 
מלח (צילום shutterstock)
הכנסת מקדמת הצעת חוק חדשה שמטרתה להבטיח גישה שווה לכלל הציבור למלח מועשר ביוד ("מיודד"), באמצעות הכללתו ברשימת המוצרים שתחת פיקוח מחירים, לצד המלח הרגיל. יוזמה זו, אותה מוביל סגן יו"ר הכנסת, חבר הכנסת ניסים ואטורי (הליכוד), יחד עם חברי הכנסת אלי דלל (הליכוד) וטטיאנה מזרסקי (יש עתיד), נועדה לעודד את השימוש במלח מיודד ולהבטיח כי כל אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מהיתרונות הבריאותיים שלו ללא נטל כלכלי.
יוד הוא מינרל חיוני לתפקוד התקין של בלוטת התריס ולהתפתחות הקוגניטיבית, והוא ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות הציבור. מחסור ביוד עלול לגרום לפגיעות משמעותיות, ביניהן עיכוב בהתפתחות ילדים, פגיעה קוגניטיבית, ופגמים בתפקוד בלוטת התריס שעלולים להוביל למחלות כרוניות.
בעוד שרוב מוחלט של מדינות העולם אימצו מדיניות מחייבת להעשרת מלח ביוד וכתוצאה מכך, אין בהן מחסור ביוד באוכלוסייה, ישראל נותרה הרחק מאחור והיא אחת מ-19 מדינות בלבד שעדיין באוכלוסייתן מחסור ביוד. אף בקרב אוכלוסיית הרשות הפלסטינית אין מחסור ביוד, עקב פיקוח מחירים הקיים שם. משרד הבריאות עצמו הגדיר את המחסור ביוד בישראל כבעיה בריאותית משמעותית, אולם עד כה לא ננקטו צעדים רגולטוריים שיבטיחו פתרון ארוך טווח.
העשרת מלח ביוד נתמכת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומשרד הבריאות בישראל, הרואים בכך פתרון תזונתי קריטי למניעת מחסור ביוד בקרב האוכלוסייה. במדינות רבות בעולם קיימת חקיקה מחייבת בנושא, כאשר 124 מדינות כבר אישרו הסדרה בנושא המחייבת הוספת יוד למלח למאכל.
על אף מאמצים קודמים להעלות את המודעות לנושא ולעודד שימוש במלח מיודד, הנתונים מצביעים על כך שהצריכה בישראל נותרה נמוכה מאוד. מחקרי משרד הבריאות מצאו כי רק 5.4% מהמבוגרים ו-5.3% מהילדים בארץ משתמשים במלח מיודד, נתון נמוך באופן דרמטי מהממוצע העולמי העומד על 88%. 
אחת הסיבות המרכזיות לשימוש הנמוך במלח מיודד היא המחיר הגבוה שלו בהשוואה למחיר מלח רגיל - עד פי 5 - ולפיכך הוא נתפס, בטעות, כמוצר "פרימיום" ולא כמוצר בריאות בסיסי. אין כל הצדקה מעשית לפער מחירים זה, ואף ועדת המחירים הבין-משרדית המליצה בשנת 2018 להכניסו לפיקוח מחירים, אך ההמלצה לא יושמה. 
הצעת החוק מבקשת להבטיח שמחירו של מלח מיודד לא יעלה על מחירו של מלח רגיל, בדומה למדינות רבות אחרות בהן קיימת הסדרה מחייבת לשימוש במלח מיודד, בין היתר באמצעות פיקוח מחירים. 
ד"ר דוד מנהיים, מייסד ומנהל מחקר ומדיניות של עמותת אלתר (הארגון למען העתיד הרחוק), אשר פועלת לקידום הנושא בזירות הכנסת והממשלה באמצעות משרד הלובינג אימפקט בניהולו של עו"ד ורו"ח רן ונגרקו, מסר: "הצעת החוק, בנוסף לצעדי מדיניות תומכים נוספים, תתקן עיוות ארוך שנים ותעודד את כלל הציבור הישראלי לעבור לצרוך מלח בריא יותר, ללא תוספת עלות. בכך, מדינת ישראל תצטרף לרוב המכריע של מדינות העולם ותוכל לצמצם את מקרי המחסור ביוד ולמנוע בעיות בריאות חמורות בקרב האוכלוסייה".
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה