התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, הגישה השבוע עתירה כנגד תיקון החקיקה בדבר הגבלות נוספות בחוק לצמצום השימוש במזומן, כפי שאושרו בחוק ההסדרים האחרון (בג"ץ 29338-05-26).

ההגבלות הנוספות בחוק לצמצום השימוש במזומן, נדונו במהלך חודשים פברואר-מרץ 2026, בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים. תיקון החקיקה החדש מונע או מחיל מגבלות על ניכיון, פריטה או המרה של שיקים למזומן במעל 6,000 שקל, מונע ניכיון, פריטה או המרה של שטרות עסקיים במעל 25,000 שקל, למרות שנמסר בגינם מספר הקצאה מרשות המיסים, ומונע החזר הלוואה לגוף פיננסי מפוקח בשטר של מעל 25,000 שקל וכדומה.

למרות ההתנגדויות מגורמים רבים לתיקון החקיקה, משרד האוצר לחץ לאשרו, כך שהוא נכנס לתוקף ביום 31.3.2026 והוחל מיידית במשק. משכך, בהתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל טוענים כי נוצר מצב אבסורדי, לפיו עסקים אינם יכולים לנהל את תזרים העסק.

בנוסף לכך, עובדים רבים, שאין להם חשבונות בנק (כגון מודרי אשראי, עובדים זרים וכדומה), שעד כה פרעו את שכרם בגופים פיננסים מוסדרים, לא יכולים להמשיך לעשות זאת ולקבל את שכרם. גם מי שרצו לפרוע שיקים של שכירות דירה או אפילו שיקים עצמאיים למזומן, לא יכולים לעשות זאת כיום.

רונן סלומון (צילום: רמי זרנגר)

בעתירה, שהוגשה ע"י עוה"ד עודד אופק, מרים קריכלי ונוי אטדגי, ממשרד פירון, יחד עם עו"ד איתן פינקלשטיין, נכתב כי תיקון החקיקה פגע במאות אלפי שכירים שאין להם חשבונות בנק, בין אם בשל הגבלות שהוטלו עליהם ובין אם בשל כך שהתאגידים הבנקאיים לא פתחו להם חשבונות מסיבות אחרות, בעיקר בסקטורים מסוימים, כדוגמת המגזר הערבי והחרדי, עובדים זרים, עובדים מהרשות הפלשתינאית, מבקשי מקלט מדיני שקיבלו היתר עבודה ועוד.

עוד ב-

הסוף למזומן בישראל? זו ההחלטה הדרמטית שהתקבלה היום

לכתבה המלאה