יום השואה הבינלאומי מציין שמונים שנים לשחרור מחנה אושוויץ. אולם השנה, הוא מקבל משמעות אחרת. למעלה משנה חלפה מאז ה-7 באוקטובר והאנטישמיות ממשיכה לשבור שיאים חדשים. בברלין, המשטרה מגבילה את כניסתם של יהודים לשכונות מתוך חשש לביטחונם. באמסטרדם, אוהדי קבוצת כדורגל הותקפו ברחובות במה שדימה מראות מליל הבדולח, באוניברסיטאות, מעוזן של "הערכים הגבוהים", סטודנטים מותקפים על בסיס יהדותם, ובמקביל, ישנם יותר ויותר מקרים של השחתת בתיהם של יהודים ובתי כנסת. 

נראה שאירופה עוינת מתמיד למדינת ישראל וליהודים, שההפרדה ביניהם הולכת ונעלמת. אך דווקא בתקופה זו, אסור להזניח את הזירה מולה ואת יהודי אירופה. תגובתם הרפה של הכוחות המתונים באירופה אל מול עלייתם של כוחות פוליטיים קיצוניים בכל רחבי היבשת ובעולם, לצד ההססנות בגיבוש תפיסתו של האסלאם הרדיקלי כאיום ממשי על עתיד היבשת, מחייבים את ישראל לחדול מהזנחת הזירה האירופית ואת הקהילות היהודיות ולחבור לכוחות המתונים. 

המאבק באנטישמיות באירופה והתחזקות גורמים קיצוניים
בשנת 2021 הציג האיחוד האירופי לראשונה את האסטרטגיה למאבק באנטישמיות, במטרה לייצר סטנדרט אחיד בין המדינות במאבקן הלאומי בתופעה שהלכה וגברה עוד לפני ה-7 באוקטובר. מדובר באסטרטגיה מקיפה, הכוללת צעדים פורמליים ובלתי פורמליים, לחיזוק החקיקה והאכיפה נגד האנטישמיות, שיפור אבטחת הקהילות, מחקר, חינוך, וצעדים לשימור המורשת היהודית וזיכרון השואה שנעלמת מהזיכרון הקולקטיבי, לפי סקר שערכה הליגה נגד השמצה. 

בדומה לרבים מהצעדים של האיחוד, האסטרטגיה היא בגדר מדיניות מתווה ויעילותה לבסוף נמדדת ביכולתן לאמץ מאבק לאומי המסייע במיגור התופעה ובהעלאת תחושת הביטחון של היהודים. מרבית המדינות כבר אימצו מדיניות לאומית למאבק בתופעה וממשלות רבות פועלות באופן שאכן מציג תוצאות בשטח.

למרות המאמצים, שגשוג האנטישמיות נובע מהפיכתה לאמצעי המשמש התחזקות מצד כוחות פוליטיים קיצוניים באירופה מימין ומשמאל. בשמאל, התופעה באה לידי ביטוי בתרבות "הפוליטיקלי קורקט" של תנועות פרוגרסיביות קיצוניות שחברו לאסלאם הרדיקלי ומסוות דעות שמעודדות רדיפה, טרור ורצח יהודים כביקורת לגיטימית כנגד ישראל, באופן שכביכול מנתק בינה ובין היהודים, למרות שהעלייה בשנאה כלפי ישראל משפיעה על מצב הקהילות באופן ישיר.

בימין הקיצוני, שכוחו שובר שיאים חדשים בכל רחבי היבשת, האנטישמיות היא אג'נדה שמשרתת לא רק את אותן המפלגות, אלא גם את הגורמים הקיצוניים והפונדמנטליסטיים שתומכים בהן מבחוץ, כמו רוסיה ואיראן, שמרוויחות מהאנטישמיות (והאנטי-ישראליות) גם ברמה הבינלאומית, כמו שהן מרוויחות מכך שמפלגות אלו מצדדות בהפסקת התמיכה באוקראינה. רק לפני כחודש, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין האשים את היהודים בכך שהם "קורעים לגזרים את הכנסייה האורתודוקסית". 

בעיה משמעותית שעומדת מול התופעה ההולכת וגוברת היא העובדה שחלק ניכר מההנהגה האירופית המתונה שדווקא נחשבת לידידותית לקהילות היהודיות ולישראל, אינה נוקטת בעמדה תקיפה מספיק מול התופעה ומסתפקת בהצהרות וגינויים פורמליים שלעתים אינם מגובים בפעולות משמעותיות לאור החשש מעימות עם האסלאם הרדיקלי ועם קבוצות פוליטיות קיצוניות מהימין ומהשמאל.

כך למשל, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, לא הזכירה פעם אחת במצע הבחירות האחרון שלה את האנטישמיות או הצורך בהגנה על הקהילות היהודיות, למרות תמיכתה באירופה יציבה ובטוחה בה המרכז הפוליטי חזק. 

אירופה זקוקה ליהודים ולישראל
המשך ההתנהלות הנוכחית מצד הכוחות המתונים עלולה להוביל לעזיבתם של יהודים את היבשת. כיום כ-40% מהיהודים כבר שוקלים לעזוב. אך מה שנראה כביכול כמימוש החלום הציוני וטובת מדינת ישראל, למעשה טומן בחובו את הפקרת יהודי התפוצות, הוויתור על אירופה והנפת דגל לבן אל מול הקיצוניים שהולכים ומתחזקים בתוכה. 

היהדות היא חלק בלתי נפרד מזהותה של אירופה. במידה רבה, ערכי היסוד שעליהם הוקם האיחוד האירופי, בהם דמוקרטיה, חופש, סבלנות ושמירה על זכויות מיעוטים, נובעים מלקחי העבר ומתוך ההבטחה של אירופה שהשואה לא תתרחש עוד לעולם על אדמתה. אירופה למעשה קשרה את גורל זהותה הערכי בגורל היהודים, וגם בגורל מדינת ישראל, שהוקמה גם היא מתוך ערכים זהים והבטחת מקומם וביטחונם של היהודים.

למרות שרבים מהגורמים המתונים באירופה, כבר מבינים שלא ניתן לנתק בין המאבק באנטישמיות לבין הקשרים עם מדינת ישראל וקיימת תמיכה מצד ממשלות ובכירים באירופה, ישנה חובה להגביר את שיתוף הפעולה במערכה נגד האנטישמיות. לא די בהצהרות ובקריאות לשיתוף פעולה, אלא ממש בנקיטת עמדה פרו-יהודית ופרו-ישראלית מובהקת מצד אירופה שעומדת נגד התחזקות הקיצוניים. 

ערב יום השואה הבינלאומי, אנו נמצאים בנקודת זמן בה הכוחות המתונים באירופה לא יכולים להמשיך להגיב בצורה "מתונה" כלפי האיומים על היהדות ועל מדינת ישראל, שבפועל, הם גם האיומים על הזהות הדמוקרטית של אירופה ועל עתידה. לאירופה אסור לנהוג ברפיון אל מול קיצוניים מבית ומחוץ לו שמרוויחים מחולשתה הערכית, ובשל כך גם מקדמות אנטישמיות ואנטי-ישראליות ברמה הבינלאומית. 

הרב פנחס גולדשמידט. צילום: אלי איטקין

עם זאת, גם לישראל החובה לגבש עמדה ברורה אל מול האיומים על יהודי אירופה ואירופה עצמה. היא חייבת להבין שללא התגייסות שלה למאבק בקיצוניים, אותו היא מכירה בעיקר מהזירה במזרח התיכון, גורל יהודי אירופה עלול להיחרץ.

עוד ב-

לאחר ביטול הטיסות ליעד במדינה: כתובות אנטי ישראליות ביעד הפופולרי

לכתבה המלאה

הכותב הינו נשיא ועידת רבני אירופה, לשעבר הרב הראשי של מוסקבה