בריאות

מדינת ישראל צריכה להגיד לציבור "לעולם לא עוד" -וליישם

בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל כל מי שביקרו, התנדבו ונכחו במלונות המפונים מעוטף עזה פגשו כאוס מוחלט. חלק גדול ממרכזי החוסן, האמונים בין היתר על תחומי בריאות הנפש בחלוקה לאזורים לא מצליחים לעמוס בעומסים עד היום. באופן אישי אני מכיר בוגרים וילדים כאחד, הממתינים לטיפול חודשים ארוכים ואף יותר מכך

ערן צימרין, נשיא אל"י | 27/2/2025 13:30

בריאות הנפש בישראל-אילוסטרציה (צילום freepik, shutterstock)

פרסום דו"ח מבקר המדינה לא מפתיע את העוסקים במלאכת בריאות הנפש. הוא איננו בגדר נורה אדומה או התראה מפני אסון אלא קופסה שחורה, המספרת את סיפורו של מטוס שהתרסק ממזמן.

בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל כל מי שביקרו, התנדבו ונכחו במלונות המפונים מעוטף עזה פגשו כאוס מוחלט. לא יושמה תכנית חירום אסטרטגית לטיפול בטווח הקצר והמיידי בשורדי הטבח, עבור מי שנחשפו לזוועות ובטח לא בילדים חסרי הישע, שעבורם נדרשים מענים וכלים טיפוליים ייחודיים.

ולא די בכך, חלק גדול ממרכזי החוסן, האמונים בין היתר על תחומי בריאות הנפש בחלוקה לאזורים לא מצליחים לעמוס בעומסים עד היום. באופן אישי אני מכיר בוגרים וילדים כאחד, הממתינים לטיפול חודשים ארוכים ואף יותר מכך, ככה זה שהטיפול בבריאות הנפש ריכוזי, לא מתוכנן ברמה האסטרטגית ואף סופג איומי קיצוץ מהאוצר מעת לעת.

נכון שאת הנעשה לא ניתן להשיב אבל אפשר ללמוד ממנו רבות על המשך התייחסותה של המדינה ומוסדותיה לעיסוק בבריאות הנפש בכלל וזו של ילדים בפרט, דור העתיד שלנו, אותם ילדים שלימים מדינת ישראל תרצה לגייס לצה"ל ואף תהיה תלויה בכשירותם האישית ובחוסנם. אז מה בכל זאת אפשר לעשות בשביל שהדו"ח בתחום בריאות הנפש של השנה הבאה לא יהיה גרסת "העתק הדבק" חמורה יותר של דור זה?

1. תגבור מעטפת הטיפול בבריאות הנפש - מדינת ישראל חייבת לצאת למכרזים של לפחות שלושה מפעילים מנוסים נוספים עבור כלל מרכזי החוסן תוך בחינת צוות המטפלים וכשירותם של כל גוף וכן התאמתם לטיפול הן באוכלוסיות בוגרות והן בילדים עם טראומות וטראומות מורכבות.

2. יש לקיים הכשרות מיידיות למטפלים בפריסה ארצית לטיפול ייעודי באוכלוסיית הילדים והנוער עד גיל 18, הן ביישובי העוטף, הצפון ובכל הארץ. מנתוני אל"י – האגודה להגנת הילד עולה כי ילדים רבים, גם כאלו שאינם מוגדרים שורדי טבח השבעה באוקטובר או מפונים מהצפון חווים השפעות ישירות ועקיפות של מלחמת חרבות ברזל ואי טיפול מותאם עלולה להחריף את מצבם עד כדי כך שבשלב כזה או אחר יוכרו כמתמודדי נפש עם הפרעות ומחלות כרוניות.

3. יש לתגבר מענה במוקדים לאומיים העוסקים בבריאות הנפש על בסיס עובדים ומערך מתנדבים, המבוסס על אנשים הנמצאים בשלבי הכשרה והסמכה בתחום בריאות הנפש.

4. יש לפעול ולהוסיף תכני חינוך בבתי הספר המקנים דרכי התמודדות במישור הרגשי לצד הבנת חשיבות הדיווח בחירום ככלי מציל חיים על מנת שאלו יסייעו לילדים ונוער לעבד את תחושותיהם, להכיר סיטואציות של חובת דיווח וערבות הדדית וכן לתת כלים מעשיים לחיזוק החוסן האישי.

כאמור, אנחנו באל"י - האגודה להגנת הילד מקיימים הצגות בבתי ספר בפריסה ארצית ועדים לילדים ונוער במצוקה המדווחים על מצוקותיהם ישירות או באמצעות אנשי מקצוע בעקבות החשיפה להצגות המעלות את נושא המוגנות והנפש למודעות.

5. מומלץ בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והמל"ג וכן משרדי הרווחה והבריאות לבחון האצת תהליכי למידה והכשרות בתחום העבודה הסוציאלית ומקצועות הטיפול הקליניים לצורך התגברות הדרגתית על משבר כוח האדם הפוקד את תחום בריאות הנפש.

6. מדינת ישראל חייבת ליצור פרוטוקול ותוכנית לתגבור מערך בריאות הנפש בזמני חירום לרבות מלחמות, מבצעים צבאיים, משברים לאומיים וכיו"ב. כמו כן, על המדינה למפות ולנהל ידע ומעקב אודות סד"כ המטפלים המוסמכים, לרבות אלו שאינם עוסקים בתחום, על מנת לבקש סיוע בשכר במצבי קיצון וחירום.

7. יש לפעול לשיפור מיידי בתנאי העסקת עובדים סוציאליים וכן עובדים סוציאליים קליניים בשירות הציבורי וליצור תוספות משמעותיות של משרות מלאות – במציאות הנוכחית עובדות ועובדים סוציאליים רבים נאלצים לחלק את זמנם בין חלקי משרות ואינם ממוקדים לאזור פעילות אחד תוך מקסום המענה לאוכלוסיית האזור.

ערן צימרין, נשיא אל"י. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

לסיכום, גם מדינת ישראל צריכה להגיד לציבור הישראלי "לעולם לא עוד" וליישם אמירה זו תוך לקיחת אחריות וביצוע פעולות מעשיות, המבוססות על עבודה בין משרדית רחבה.