הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה היום (שני), דיון הסוקר את החסמים ביישום החלטת ממשלה 1731. החלטה זו, שראשיתה ב-2014 אך תוקפה בשנה שעברה, שמה לה מטרה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ולהרחיב את מערך האשפוז הציבורי בדרום.

יו"ר הועדה פתח את הישיבה, בהצגת תמונה המשקפת פערים מהותיים בשירותי הרפואה בין תושבי הדרום למרכז. "לא ניתן לקבל מציאות כזו. זו מדינה שרוצה אחדות וערבות הדדית? אם הממשלה רוצה לתקן את זה היא צריכה להיות יותר אקטיבית ולהביא לפתרונות. האם ב-2028, בחלוף 14 שנה מהחלטת הממשלה, נזכה לקבל מיטת אשפוז זמינה בבית החולים החדש בנגב?", תהה היו"ר.

בפתח הישיבה הוצגו קווי המתאר שעומדים בבסיס החזון להקמת מרכז רפואי שני בבאר-שבע, שיוסיף לנגב עוד 600 מיטות אשפוז ושלל יחידות ומערכי ליבה חיוניים. פרופ' אורלי ויינשטיין, מנכ"לית שיבא נגב, תיארה את החזון האסטרטגי בהקמת בית החולים: "החזון שלנו הוא הקמת מרכז רפואי בינוני, בסדרי הגודל של קפלן, כאשר סורוקה יישאר מרכז-העל של הנגב. הקמת בית החולים היא הרבה מעבר למיטות וחדרי ניתוח – מדובר באירוע אסטרטגי משמעותי, כזה שיהיו לו אדוות חברתיות, כלכליות ואקדמיות, הרבה מעבר לטיפול הקונקרטי בחולים", ציינה. 

על דבריה הוסיף מנכ"ל קופת החולים לאומית, חיים פרננדס: "יש צורך ברור בהרחבת היצע שירותי הבריאות בנגב. האוכלוסייה כיום בנגב מונה כמיליון וחצי איש, עם קצב ריבוי טבעי גבוה, שיש לה בית חולים אחד ויחיד. הבשורה בהקמת בית החולים היא מעולמות התחרות – כשנכנסת תחרות דברים טובים קורים", הדגיש. 
 

ואולם, ישנם חסמים רבים המונעים התקדמות בהקמת בית החולים. לאורך הדיון נדונו חסמים רבים שמעכבים את ההתקדמות, ועלתה תמונה עגומה, לפיה בתחזיות האופטימיות ביותר בית החולים יחל לפעול לא לפני 2032, כאשר ישנן תחזיות המדברות על התחלת הפעילות רק בשנת 2034. "אם כל התהליכים הרגולטוריים יעברו כשורה, שש שנים מרגע שנקבל את כל מה שצריך זה פרק הזמן הנדרש", תיארה ויינשטיין. פרננדס הוסיף: "סוף השנה זה היעד שנראה כרגע כריאלי לסיים את פרק התכנון המפורט, לחתום על הסכם עם המדינה ולצאת לביצוע. חצי השנה הקרובה היא פרק זמן מאוד משמעותי, ולאחריו יתבהרו לוחות הזמנים להמשך". 

אחד החסמים העיקריים שנדונו בדיון הוא מבנה הבעלות הייחודי של בית החולים: לפי התכנון, המודל מכיל בעלות משותפת של קופות החולים לאומית ומאוחדת, שיחד הקימו את חברת "פרס נגב" כזרוע המבצעת, כאשר שיבא, שהוא בית חולים ממשלתי, אחראי על תהליכי התכנון, ההקמה וההפעלה, ויחד עם תאגיד הבריאות הממשלתי הקימו את חברת "שיבא נגב" כזרוע המבצעת. בנוסף, חברות אלו נרשמו כחברה בע"מ ללא תועלת הציבור ולא כמוסד ללא כוונות רווח. יושב ראש הוועדה תהה על מבנה הבעלות הייחודי: "יש פה יצור כלאיים שאני בספק רב האם השותפויות המרובות הללו יחזיקו מעמד לאורך זמן. מה ייקרה אם יתגלו מחלוקות על סכומים כספיים גדולים? מה יקרה במידה ואחד מהשותפים ירצה למשוך את ידו מהפרויקט? מדוע הממשלה לא רצתה לבוא לנגב ולהקים בו בית חולים ממשלתי?".

מנהל רגולציה בקופת החולים מאוחדת, חן לוי, התייחס לדברים: "יש חשיבות לבעלות של קופת חולים על בתי חולים כדי לייצר רצף קהילתי, ולאפשר לרופאים שיעבדו בביה"ח להמשיך את הטיפול גם בהקילה". באשר לרישום החברות התייחס פרננדס וציין כי ההחלטה לרשום את החברות באופן מיוחד זה נבעה משיקולי מיסוי והשקעות. 

לאורך הדיון עלו חסמים נוספים בתחומים רבים, ביניהם בתחומי גיוס והכשרת כוח אדם, פיתוח הקרקע והקמת תשתיות חשמל וביוב, פיתוח תשתיות תחבורתיות, ביניהן מחלפים בכבישים 25 ו-40, הקמת תחנת רכבת בסמיכות לבית החולים. "אם לא נדע לייצר תהליכים מקדימים, נצטרך להתמודד עם עסק בעייתי מאוד כשבית החולים ייפתח", הזהיר ירדן נבו, משנה למנכ"ל קופת חולים כללית. "המחסור בכוח אדם היום הוא לב העניין, ושמישהו לא יחשוב בטעות שאפשר להקפיא את סורוקה – חייבים שסורוקה יהיה בית חולים גדול כדי לאפשר לבית החולים החדש להיבנות. האוכלוסייה גדלה ולא מחכה לאף אחד, יש צורך בתקצוב תכניות פיתוח כדי שהנגב לא יעמוד במקום", הדגיש נבו.

יו"ר הועדה התייחס לכלל החסמים שעלו בסיום הדיון: "אני קורא למשרד התחבורה לגבש תוכנית אסטרטגית, שהמחלפים וזרימת התנועה התומכת יעמדו. האוצר והחשבות הכללית צריכים לשים מאות מיליונים לתכנון ולפעולות תומכות להקמה, סכום כזה שתומך בכל היבטי הקמת בית החולים". בהמשך התייחס היו"ר לעניין מודל הבעלות, וציין כי הוא מביע דאגה ממבנהו של המודל: "זה מבנה מורכב שעלול להיות מסוכן, אני מקווה שבמעלה הדרך זה לא יפגום ביעילות ובאפקטיביות של תהליך ההקמה".

בעניין לוחות הזמנים המתעכבים, ציין יו"ר הוועדה כי המדינה רחוקה מלעמוד בלוחות המשנים שהציבה לעצמה, והביע דאגה לנוכח כך: "ההצהרה על שלב ראשון ב2028 רחוקה מהמציאות. לפי מה שנאמר כאן, קלוש הסיכוי שנראה גם ב2032 בית חולים מתפקד כי פעולות שמאיצות את לוח הזמנים לא קורות. הממשלה צריכה לצאת לציבור ולהגיד את האמת מתי הוא באמת יוקם. מה יעלה בגורל אזרחי הנגב שממתינים לבית חולים?".

בנוסף, יו"ר הוועדה קרא למשרד הבריאות לגבש תוכנית ביניים מיידית להשבחת שירותי הבריאות בנגב, ללא קשר להקמת בית החולים: "האם מישהו יעסוק בתורים ובמחסור ברפואת מומחים בנגב או שכולנו בני ערובה בהמתנה לבית החולים החדש?". בעניין המחסור בכוח האדם, הציע היו"ר להתנות קבלה ללימודי רפואה וסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון בהתחייבות לעבוד בנגב לאחר תקופת ההתמחות. 

עוד ב-

בית חולים חדש נפתח בישראל: זו ההחלטה החדשה שהתקבלה

לכתבה המלאה

לסיום, קרא היו"ר לכלל הגורמים לפעול במרץ כדי להביא להקמת בית החולים מוקדם ככל האפשר. "אני דוחק בכולכם לעשות את מלאכתכם נאמנה, לתמוך בירוקרטית ותקציבית ולהקשיב למצוקה של מי שרוצה בבית החולים הזה. תראו לנגד עיניכם את תושבי הדרום, שסבלו מרפואה באיכות ירודה במשך השנים ומשוועים לתיקון. אני מתכוון לנדנד לכם לא מעט מתוקף תפקידי זה. אשמח להיכנס לחדר הניתוח החדש ב2032", אמר, והודיע שיקיים ישיבת מעקב בנושא.