ילדים בגיל הרך רגישים במיוחד לשינויים ולמתח הסביבתי, גם כאשר אינם מבינים לחלוטין את המתרחש. הם קולטים את החרדה והמתח של המבוגרים סביבם ועלולים לפתח תגובות רגשיות וגופניות המשפיעות על תפקודם היומיומי. חשוב לזכור שתגובות אלו הן טבעיות ונורמליות ועם הכלים הנכונים ניתן לסייע לילדים לעבור תקופה זו בצורה מיטבית.

איך נזהה סימני חרדה אצל ילדים בגיל הרך?
ילדים מביעים חרדה בדרכים שונות: רגרסיה (חזרה להרטבה, מציצת אגודל), קשיי שינה וסיוטים, היצמדות מוגברת להורים, קשיי פרידה בגן, התקפי זעם או התכנסות יתר וביטויים גופניים כמו כאבי בטן או ירידה בתיאבון. חשוב לזכור שכל ילד מגיב בצורה שונה.

כיצד נצליח להתמודד עם חרדות הילדים?
השתמשו בשפה פשוטה ומותאמת גיל. הסבירו שיש מצב לא רגיל, אבל הצבא שומר על הביטחון ועל כולנו. הימנעו מצפייה משותפת בחדשות או משיח מפורט "על המצב" בקרבת הילדים. ענו על שאלות בכנות אך בתשובות התואמות שלב התפתחותי ובעיקר תנו הרגשה של יציבות וביטחון.

איך צוותי חינוך יכולים לתמוך בילדים החרדים?
שמרו על סביבה יציבה בעלת שגרה קבועה. הקצו זמן לביטוי רגשות דרך משחק, ציור או סיפור. התמקדו בפעילויות מרגיעות כמו נשימות עמוקות, מוזיקה נעימה או עיסוק בפעילות ייצרית המאפשרת ביטוי ופורקן – כגון חול, בוץ, חימר ומים. העניקו תשומת לב אישית מוגברת לילדים הזקוקים לכך והקפידו על תקשורת שוטפת עם ההורים.

מה עושים כשילד מפגין התנהגויות קיצוניות?
ראשית, הבינו שזו תגובה טבעית ללחץ. שנית, הישארו רגועים ומכילים. במהלך תהליך ההירגעות, שוחחו עם הילדים על תחושותיהם ותנו מקום גם לרגשות ולהתנהגויות "לא פוטוגנים". שמרו עדיין על גבולות וכללי הבית, אך היו רגישים גם ליוצא מהכלל בתקופה זאת.

כיצד שומרים על הרגלים בתקופה מלחיצה?
שמרו על השגרה הקבועה, גם אם יש הפרעות בגלל אזעקות. הכינו יחד עם הילדים, תיק מוכנות כדי להפחית חרדה. השתמשו בטכניקות הרגעה כמו סיפורים אהובים, מוזיקה נעימה, חפץ אהוב ומרגיע או בובה מחבקת. אם הילד מתעורר בלילה, הרגיעו אותו בעדינות והחזירו אותו למיטה.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
פנו לעזרה אם התסמינים נמשכים ויש פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי (אכילה, שינה, משחק), אם הילד מביע מחשבות לא תואמות גיל, או אם אתם מרגישים חסרי אונים. פנייה מוקדמת יכולה למנוע החמרה ולעזור לילד לחזור למצב רגשי יציב מהר יותר.

זכרו: הילדים לומדים להביע רגשות באמצעות קשת רחבה של התנהגויות המאפשרת להם להיות הם ולתקשר באופן תקין ובריא עם סביבתם. לכן המשמעות של סביבה בטוחה מבחינת נוכחות ההורים ותחושת הביטחון שהם משרים על הפעוט והילד, היא עצומה. חשוב לאפשר לילדים להרגיש גם תחושות ורגשות שליליים, ככל שההורים והצוות החינוכי יהיו רגועים ומכילים יותר, כך הילדים ירגישו בטוחים יותר בתקופה מאתגרת זו.

עוד ב-

מדינה במלחמה: 8 דרכים מומלצות להרגעת חרדה אצל ילדים

לכתבה המלאה

הכותבת היא ד״ר טליה רז, מרצה להתפתחות הילד בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. (קרדיט צילום: סמדר אשכנזי).