כולנו מכירים את הסצנה הקלאסית מהוליווד: הגיבורה נזרקת על ידי בן הזוג, מתיישבת מול הטלוויזיה ומחסלת לבדה את מיכל הגלידה המשפחתי של "בן אנד ג'ריס". אבל כשמדינת ישראל כולה נמצאת בסטרס קיומי, הגלידה היא כבר לא רק קלישאה קולנועית - היא הפכה לתוכנית עבודה. על הקשר שבין חרדה, שוקולד, ולמה קוד קופון למרכך כביסה הוא הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו.

מסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" שמתנחמת באלכוהול ומתוקים, ועד ויולט מ"משפחת סופר על 2" שאוכלת מהמיכל אחרי דייט כושל - המושג "אוכל מנחם" (Comfort Food) הוא עמוד תווך בתרבות האמריקאית וכמובן גם בישראל. אבל מה שמתחיל על המסך כדרך להמחשת שברון לב, פוגש אותנו היום במציאות הישראלית המורכבת. שילוב של משפחה בבית, חוסר מעש, זומים, נדודי שינה ופחד קיומי שממלא את החלל, מוביל אותנו בקו ישיר לדלת המקפיא או למגירת הממתקים. וכמובן הדרך היתה קלה כי בכל בית עם ילדים היה כבר מוכן על השיש משלוח המנות לחג פורים.

אור אברוצקי, צילום: פרטי

אם בתקופת הקורונה הפכנו כולנו לשפים חובבים כי חיפשנו תעסוקה ובילוי משותף במטבח, המלחמה הנוכחית היא סיפור אחר לגמרי. הפעם אין לנו סבלנות למתכונים מורכבים או לאביזרי אפייה. אנחנו לא מחפשים בילוי - אנחנו מחפשים סיפוק מיידי, מתוק וזמין.

בזמן שחברות מסחריות מציפות אותנו בקמפיינים גנריים של "אנחנו איתכם בימים הקשים" או בימים הלא פשוטים האלו... אבל היי שלחנו לך קוד קופון, הציבור הישראלי נמצא במקום אחר לגמרי. כשחוויית השופינג המקומי והבינלאומי נפגעה, ו-"הקנייה הרגשית" של בגדים וגאדג'טים מאמזון או עלי-אקספרס ירדה מהפרק, נשארנו עם הנחמה העתיקה מכולן: האוכל. לא בכדי, וולט פרסמה כי רק השבוע עלה מספר הזמנות הגלידות והמתוקים ל64%, לעומת 40% בשבוע שלפני המלחמה. 

המספרים והמדפים בסופרמרקטים לא משקרים. הציבור נמצא ב"מניה" של פחמימות וסוכרים. מחקרים מוכיחים שבתקופות משבר וסטרס לאומי, צריכת הסוכר והשוקולד עולה באופן מדיד. זהו מנגנון ביולוגי הישרדותי: הגוף מחפש אנרגיה זמינה ומהירה כדי להתמודד עם הלחץ. הסוכר מפעיל את מערכת התגמול במוח, מעלה את רמות הדופמין והסרוטונין ומעניק לנו רגע מזוקק, גם אם חולף, של רווחה נפשית. המרוויחים העיקריים מהנ"ל הם כמובן רשתות המזון שאף דואגות ברובן להעלות את המחירים בהתאמה. 

זו גם הסיבה שעולם המשלוחים נכנס ל"טורבו". ברגע של חרדה קיומית, לחיצה על כפתור ההזמנה באפליקציה היא לא רק פעולה צרכנית - היא טיפולית. (בדומה לתחושה כשאנחנו מזמינים חופשה, כבר  אנחנו באווירה של חופש עם התמונות של המרטיני והביקיני) מרגע הלחיצה ועד שהשליח בדלת, אנחנו כבר מרגישים קצת יותר טוב.

ההמלצה שלי: בימים שבהם השוקולד הוא הממ"ד הרגשי שלנו, אל תשלחו לנו הנחה למוצרי ניקיון. אם אתם באמת רוצים להיות איתנו ב"ימים הלא פשוטים האלו" - שלחו לנו עוגה טובה או מארז גלידה בטעמים שכולנו אוהבים. בסוף, עם כל הכבוד לסיסמאות, הדרך ללב (ולחוסן) של הישראלים עוברת דרך רמת הסוכר בדם.