גם בגיל 92, חנה הורוביץ לא ויתרה על הדבר שליווה אותה במשך עשרות שנים והפך לחלק בלתי נפרד מחייה - הכלבים. בשבת האחרונה לחייה היא עוד הספיקה לאמן את דנה, כלבת המלינואה שהגיעה אליה מיחידת עוקץ. אתמול הלכה הורוביץ לעולמה, והותירה אחריה מורשת ארוכה בעולם הכלבנות ושורה של כלבנים שכואבים את לכתה.

סיפורה של הורוביץ החל הרחק מכאן. היא גדלה בוורשה שבפולין, ובגיל שמונה איבדה את הוריה. כילדה ניצולת שואה היא עברה שנים קשות, ובשנת 1947 עלתה לישראל והחלה לבנות כאן את חייה מחדש.

עוד בפולין התאהבה הורוביץ בכלבי הרועה הגרמני, אהבה שהמשיכה ללוות אותה לאורך חייה. במהלך השנים היא גידלה ואימנה מספר כלבים, והפכה לדמות מוכרת ומשמעותית בעולם הכלבנות. גם הגיל לא עצר אותה, והיא המשיכה להתחרות ולאמן כמעט עד הרגע האחרון.

לאחר שכלבת הרועה הגרמני האחרונה שלה מתה, התקשתה חנה לדמיין את חייה ללא כלב לצידה. אז הוצעה לה דנה, כלבת מלינואה שהגיעה מיחידת עוקץ. אמנם זו לא הייתה כלבת הרועה הגרמני שאליה הורגלה במשך השנים, אלא רועה בלגית, אך חנה החליטה לתת לה הזדמנות.

החיבור בין השתיים היה מהיר והפך לקשר עמוק במיוחד. חנה סיפרה כי דנה ידעה לזהות את הרגעים שבהם לא חשה בטוב, ובאותם רגעים הייתה נשארת לצידה. הכלבה שהגיעה אליה לאחר שנים של אהבה לרועים גרמניים הפכה בתוך זמן קצר לחברה הקרובה שלה.

והקשר הזה נמשך ממש עד ימיה האחרונים. בשבת האחרונה, ימים ספורים לפני פטירתה, חנה עוד אימנה את דנה - כאילו השנים והגיל אינם משנים דבר כשמדובר באהבה הגדולה של חייה.

אתמול נפטרה חנה הורוביץ בגיל 92. הידיעה על מותה עוררה כאב בקרב כלבנים רבים שהכירו אותה ואת פועלה במשך השנים.

עוד ב-

אבל בעולם העסקים: בפעם ה-2 השנה - המיליארדר מאל על קיבל בשורה קשה

לכתבה המלאה

"חנה היוותה דמות מופת מאז ומעולם. מעמודי היסוד של החוג לכלבי הגנה והצלה", ספד לה שרון רונן. את דמותה של האישה שהמשיכה לעסוק באהבת חייה עד הרגע האחרון הוא סיכם במילים קצרות שנדמה כי אומרות הכול: "אישה קטנה אבל גדולה מאוד."