ככל שאנחנו מתבגרים, יש סיכוי גבוה יותר לירידה קוגניטיבית. אז איך אנחנו יכולים לאמן את המוח שלנו להילחם בו? חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה אומרים שהתשובה עשויה להסתתר במוזיקה. המחקר שלהם מגלה שגם האזנה וגם למידת נגינה יכולים למנוע ירידה בבריאות המוח.
לקראת ירידה קוגניטיבית, המוח מאבד את ה"פלסטיות" שלו, כמו גם את החומר האפור, שמחזיק את הנוירונים השומרים על חדות המוח. ברגע שהירידה הזו מתחילה, זיכרון העבודה הוא הקשה ביותר לתחזוקה. סוג זה של זיכרון כולל דברים כמו חזרה על מספר טלפון.
החוקרים בדקו כיצד תרגול מוזיקה יכול להילחם בתופעה זו באמצעות 132 מבוגרים בריאים בגילים 62 ל-78. חשוב לציין, כל המשתתפים הללו מעולם לא למדו שיעורי נגינה במשך יותר משישה חודשים במהלך חייהם.
"רצינו אנשים שהמוח שלהם עדיין לא הראה שום עקבות של פלסטיות הקשורות ללמידה מוזיקלית. ואכן, אפילו חווית למידה קצרה במהלך חייו של האדם יכולה להשאיר חותם על המוח, מה שהיה מטה את התוצאות שלנו", הסביר דמיאן מארי, המחבר המוביל של המחקר.
מחברי המחקר חילקו את המשתתפים באופן אקראי לשתי כיתות, נגינה בפסנתר ומודעות מוזיקלית. עבור האחרונים, המשתתפים היו צריכים להקשיב באופן פעיל ולהתמקד בזיהוי כלי נגינה וניתוח של מאפיינים מוזיקליים על פני סגנונות מוזיקליים שונים. שני השיעורים ארכו שעה ולכל כיתה היו 30 דקות של שיעורי בית מדי יום.
"לאחר שישה חודשים, מצאנו השפעות משותפות לשתי ההתערבויות. הדמיה עצבית גילתה עלייה בחומר האפור בארבעה אזורי מוח המעורבים בתפקוד קוגניטיבי ברמה גבוהה בכל המשתתפים, כולל אזורי המוח הקטן המעורבים בזיכרון העבודה. הביצועים שלהם עלו ב-6% והתוצאה הזו הייתה בקורלציה ישירה לפלסטיות של המוח הקטן", הסבירה מחברת המחקר קלרה ג'יימס.
יתרה מכך, איכות השינה, מספר השיעורים שבוצעו במהלך קורס ההתערבות וכמות האימון היומית, כולם השפיעו לטובה על השיפורים שצוינו. הצוות ציין שהחומר האפור בקליפת השמיעה הראשונה הימנית – אזור במוח שמעבד צליל – נשאר יציב אצל פסנתרנים. בקבוצת ההקשבה הפעילה זה ירד.
התוצאות מראות שהאזנה ותרגול מוזיקה יכולים לשמור על קוגניציה. אלו חדשות מבורכות, בהתחשב בכך שכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם נהנים ממוזיקה. מחברי המחקר מדגישים כעת את הכללתן של פעילויות אלו במדיניות להזדקנות בריאה. במבט קדימה, הם מתכננים להעריך את הפוטנציאל של מוזיקה באנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, שהוא האזור האפור בין הזדקנות נורמלית לדמנציה.
