חדשות

מקרה שירה איסקוב והגט, תנו לבית הדין הרבני לעשות את מלאכתו

פרסומים מוקדמים בסכסוכי גירושין יכולים רק להזיק לקידום האינטרס הברור של כל אישה שנפגעת מאלימות במשפחה. מקרה שירה איסקוב כמשל | טור אורח של עו"ד אוהד הופמן

אוהד הופמן |  2
אוהד הופמן (צילום גדי אברהם)
השבוע פורסם שבעלה של שירה איסקוב שתקף אותה באכזריות וגרם לפציעתה הקשה, סירב לתת לה גט. לאחר שבית הדין הרבני הבהיר לאביעד משה כי בנוסף לכליאתו בגין עבירות האלימות הקשות, בית הדין עשויי להטיל עליו סנקציות חמורות נוספות, מסר משה את הגט המיוחל.
בניגוד לשמועה הרווחת בציבור כאילו שבית הדין הרבני הוא מקום שמסייע דווקא לגברים, המציאות דווקא הפוכה: כאשר גבר דורש להתגרש מאשתו, הוא צריך להוכיח לבית הדין הרבני כי אחת מעילות הגירושין ההלכתיות מתקיימת, שאם לא כן – בית הדין יתקשה לגרש את האישה בעל כורחה וזאת על בסיס הפסיקה שקבעה שבנות ישראל אינן הפקר.
לעומת זאת, כאשר האישה היא זו שדורשת להתגרש – היא איננה חייבת להוכיח עילת גירושין אלא רק לשכנע את הדיינים שהיא נחושה ושלמה עם ההחלטה כדי שאלה יחייבו את הבעל לתת לה גט.
לדאבון הלב, גילויי אלימות במשפחה אינם זרים לבתי הדין הרבניים וברור שכאשר אישה דורשת להתגרש ממי שנוקט כלפיה באלימות מוכחת – בית הדין מסייע לה וכך נעשה גם במקרה של שירה איסקוב. חשוב גם לדעת שמי שדורשת להתגרש עקב אלימות איננה מפסידה את זכויותיה הכספיות הקבועות בכתובה ואלה ישולמו לה ע"פ קביעה של בית הדין אודות אשמתו של הצד האלים בפירוק הנישואין.
אחד היסודות החברתיים החשובים ביותר הוא מערכת משפט מתפקדת. בתי הדין אינם יכולים לערוך "משפט שדה", הם חייבים לשמוע בחופשיות את טענות הצדדים, לבחון את הראיות ולקבל החלטה מושכלת בכובד ראש. קשה להאמין שיימצא אזרח אחד שמוכן שענייניו המשפטיים יידונו שלא ע"פ הכללים והחוקים המחייבים, ולא בכדי – שהרי אלה מהווים את הבסיס לעשיית משפט צדק.
כעת כבר מובן כי הפרסומים אודות הסירוב למתן גט היו פרסומים מוקדמים מדי ועדיין יש ללמוד מהם מוסר: מה שהתקיים בבית הדין הוא דיון ראשון שבו נשמעו טענות הצדדים. מכאן קובע בית הדין את התיק להמשך שמיעת הראיות וכתיבת פסק הדין וכמי שמכירים היטב את בית הדין הרבני – אין שום הפתעה בכך שבית הדין קידם במהירות ובנחישות את מסירת הגט .
להמחשת הדברים: הדבר דומה לנאשם בפלילים הכופר באשמה בדיון הראשון של הקראת כתב האישום, אך לבסוף הכרעת הדין קובעת שהוא אשם. במצב שכזה – פרסום חדשותי שהנאשם לא מודה באשמה הוא אמנם אירוע תקשורתי, אבל אין מאחוריו כלום.
ישנם כאלה שמנצלים את הוואקום התקשורתי בכל הקשור לבית הדין הרבני, אשר נובע בשל איסור פרסום גוף ע"פ חוק שאוסר על הצדדים ועורכי דינם להתראיין. ייתכן שהיה נכון לשקול הודעה מסודרת אשר מבהירה כי בית הדין יחתור להוצאת הצדק לאור בדרך שהחוק מחייב. לא צריך למהר לפרסם חלקיקי דיונים - בית הדין יודע את מלאכתו היטב, גם אם לפעמים יכול להיראות מהצד שמערך ההסברה לוקה בחסר.
הכותב: אוהד הופמן, הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אישה לא צריכה להוכיח עילות גירושין? מאיפה הבאת את זה??
    עו"ד 02/2021/11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מקווה שאתה לא באמת מייצג בבתי הדין רק כותב טורי דעה. אחרת אתה עושה ללקוחות שלך ממש נזק.
    סגור
  • 1.
    זה יפה שגבר, שחופשי לקחת אישה אחרת, מטיף לנשים
    אופיר 02/2021/11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    להישאר עגונות ולתת לבית הדין לעשות את מלאכתו... בואו לא נשלה את עצמנו - גבר יכול להישאר נשוי לאישה עשרות שנים ויתירו לו לחיות עם אישה אחרת ולהביא איתה ילדים לעולם שלא ייחשבו לממזרים. אישה, תישאר עגונה עשרות שנים ולעולם לא יתירו לה לחיות עם גבר אחר. אם היא בכל זאת תעז להיכנס למערכת יחסים עם גבר אחר, ילדיה מהגבר הראשון מייד ייחשדו בממזרות כי אולי היא בגדה בעבר, ובאופן כללי היא תנודה מהקהילה הדתית שלה (אם היא אישה דתית). אישה שרוצה להגן על עצמה, רצוי שלא תינשא אלא תחיה בצורה חופשית. אם יש צורך בהסדרה כלכלית של מערכת היחסים, אפשר לחתום על הסכמים משפטיים. אבל לא להתחתן!!! חשוב שתדעו שגם אם תתחתנו בחו"ל בנישואים אזרחיים, הרי שאם תרצו להתגרש בישראל - עדיין תידרשו לעבור דרך הרבנות ומסלולי הייסורים שהם מעבירים נשים. המקרה של איסקוב זורז רק בגלל הלחץ התקשורתי והציבורי. זה לא הסטנדרט של הרבנות, בלשון המעטה...
    סגור