מספרים על אחד הקיסרים הרומיים, שכאשר פנה אליו מהנדס צעיר בהצעה לטכנולוגיה שתייעל את ייצור המלט (הרומאים היו בנאים אדירים) ותחסוך רבים מעובדי ייצור המלט, הוא סרב לאמצה מחשש שעובדים רבים מדי יאבדו את מקום עבודתם. הטכנולוגיה תמיד איימה אפוא על מקומות העבודה. אולם האיום מופרז ויש לצידו גם לא מעט הזדמנויות אשר אם נשכיל לנצלן נוכל לשפר מאוד את רמת החיים שלנו ובפרט בישראל.

אמנם, אין בכלל ספק, כי הטכנולוגיה בכלל וה-AI בפרט, חוסכת שעות עבודה רבות בייעלה תהליכים שבעבר צרכו הון אנושי ניכר. כך לדוגמא, יכול היום עורך דין להכניס לתוכנת AI פסקי דין, מאמרים וקבצי חוקים ולבקשו להכין כתב תביעה או כתב הגנה או מכתב איום בתביעה. עדיין יצטרך עורך הדין לקרוא ולתקן לאחר קבלת הטיוטה, כמו גם לוודא כי התוכנה לא המציאה פסקי דין שלא קיימים, אך מרבית העבודה נעשתה ואף נעשתה היטב.

בה בעת, יכול רואה חשבון להכניס לתוכנה קבלות, חשבוניות ונתונים כספיים ולבקש מהתוכנה שתפיק לו מאזן בוחן או דוח ניתוח סיכונים. עדיין יצטרך רואה החשבון לנסח את מה הוא צריך מהתוכנה וכיצד לבקר את תוצריה. בקיצור, תוכנות ה-AI הן כמו עובד חדש שהצטרף למערכת עם יכולות לחסוך שעות עבודה רבות מהעובדים האנושיים. האם אין זה איום גדול על מקומות העבודה הקיימים?

ובכן, איום על מאפייני העבודה הקיימים בהחלט, אך גם לא פחות מכך הזדמנות גדולה לעובדים שהרי ה-AI בא גם עם יכולות חדשות שמאפשרות להציע מוצרים ושירותים חדשים. אלא יוסיפו עבודה לא פחות משהם מאיימים על עבודות קיימות.

כך למשל, יוכלו רואי החשבון לשלב בעבודתם כלי AI כדי לבנות תוכניות עסקיות, לערוך ניתוחים פיננסיים  וניתוח דוחות כספיים, לנתח סיכוני בקרה, לבחון שווי חברות תוך השוואה רחבה ומעמיקה בין חברות, לערוך ניתוחי שוק ולהציע עוד תובנות שבעבר עלתה הכנתם סכומים גדולים ולכן הביקוש להם היה מצומצם. כיום באמצעות כלי ה- AI  עלות הכנת הניתוחים ירדה משמעותית ועל כן סביר כי הביקוש אליהם יעלה משמעותית. גם המחלקות האסטרטגיות במשרדי רואי החשבון יוכלו לבנות תוכניות אסטרטגיות אפקטיביות יותר שיכולות לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית לצורך אופטימיזציה של תהליכים עסקיים, שיפור חווית הלקוח וניהול סיכונים וכך לחדור לשוק העסקים הקטנים בו הם כמעט שלא פועלים כיום.

דוגמא בולטת אחרת היא המערכת הצבאית שמפליאה לשלב כלי AI שמייצרים פתרונות חדשים לבעיות ישנות תוך ייעול דרמטי של מספר שעות העבודה הנדרש למציאת כל פתרון. גם שם אנו מצליחים להגיע למקומות שלא יכולנו לחלום להגיע בעבר בעזרת כלי ה-AI.  

במילים אחרות, כלי ה-AI משדרגים את מערך המוצרים והשירותים שיכולים אנשי מקצוע להציע, מוזילים את עלותם הכנתם ולכן מאפשרים לחדור לשווקים ולענפים שבעבר היה להם לא כלכלי לשרת. מכאן גם ברור שהביקוש לעבודתם של אנשי המקצוע יוכל אף לגדול ובאופן משמעותי. 

בה בעת, העולם המערבי חווה גידול ניכר בתוחלת החיים לצד האטה בקצב הילודה. שתי ההתפתחויות הללו הביאו לתהליך מתמשך של ירידה ביחס התלות. היינו, היחס שבין מספר האנשים בגילאי עבודה (15 עד 67) לבין מספר האנשים שמחוץ לגילאי עבודה. יחס זה צונח באופן משמעותי במערב ובמדינות כמו גרמניה וצרפת הוא מחייב יבוא בלתי פוסק של כוח עבודה זר על בעיות ההשתלבות הקשות שלו. הקנצלר הגרמני התראיין לא מכבר וקבע כי גרמניה ייבאה כמויות אדירות של אנטישמיות דרך העובדים הזרים שקלטה בעשור האחרון, ואילו, בפריז זכורות המהומות לאחר זכייתה של פריז סן ז'רמן באליפות הכדורגל.

ה-AI מסייע לחסוך ידיים עובדות ולהקטין את הצורך ביבוא עובדים זרים. למערב זו ברכה אדירה על רקע הסיכונים הגדולים באובדן הזהות המערבית פועל יוצא מפערי התרבות בין המהגרים לבין המקומיים. מהגרים שרובם מגיעים מתרבויות לא מערביות, לא ליברליות ולעיתים קרובות אלימות ומדירות נשים באופן שמאיים על ערכי המערב.

בישראל יש תופעה נוספת שבה עקב העיוותים הרבים במשק המדינה (המונופולים, היבואנים הבלעדיים, מחירי הדיור, עיוותי המיסים וחוסר היעילות הממשלתית) אנו נדרשים לעבוד הרבה יותר ממה שנדרשים לעבוד במערב. העבודה הזו חסרת תכלית. אם נוכל לאמץ כלי AI במשק ולהפחית את ממוצע שעות העבודה לרמה המערבית נוכל לחסוך את אובדן המשרות הצפוי. 

לסיכום, ה-AI מהווה אתגר והזדמנות. מי שלא ייערך, יישאר מאחור ויפסיד את העסק או העבודה שלו. אך מדינה שגורמי הממשל, העסקים והאקדמיה שלה ישכילו להיערך ולהכשיר את כוח האדם להשתמש בכלי AI תוכל לצאת נשכרת ולהעלות את רמת החיים שלה, להפחית את שעות העבודה לטובת שעות פנאי, ולצמצם פערים שנותרו בינה לבין רמת החיים המערבית הגבוהה.

הבחירות  הבאות  בישראל לא יקבעו  רק מי ינהיג את המדינה לאחר המלחמה – אלא האם נצליח לממש את הבטחת ה-AI  – לשגשוג, פריון וחיים טובים יותר, או שנידרדר לעוד עשור אבוד של בזבוז, עייפות ואובדן כישרון. בדיוק כפי שההנהגות הקודמות מימין ומשמאל לא השכילו לאורך כל העשור ומחצה האחרונים לנצל את הכישרון האדיר של אזרחי ישראל ליצור צמיחה גבוהה וכלכלה מצוינת.

עוד ב-

האמת המטרידה על ChatGPT: האם התחלנו לדבר כמו הצ'אטבוט?

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.