5 שקרים נפוצים על המהפכה המשפטית והכלכלה:

[1] "תחזית הדירוג ירדה בגלל השביתה, המחאה והסרבנות, ולא כתוצאה מהרפורמה": הטענה מנוגדת הן לעיקרי הדו"ח הקשה ש"מודי'ס" פרסמה בסוף השבוע, והן להבהרות החריפות שסיפקה סגנית נשיא החברה, קתרין מולברונר, בשיחת הוועידה עם משקיעים כעבור שלושה ימים.

נכון שסוכנות האשראי ציינה בהודעתה כי החקיקה הממשלתית הובילה לקרע חריף בציבור, ואולם במוקד הסקירות ניצבו באופן עקבי סעיפי התוכנית עצמה: "לדעתנו הרפורמה חותרת תחת עצמאות מערכת המשפט, מפני שהיא תקנה לקואליציה שליטה במינויים לעליון... מערכת משפט בלתי תלויה חיונית לכל דמוקרטיה, אבל בהקשר הישראלי – שבו סמכויות הנשיא סמליות והשלטון המקומי חלש – חשיבותה אפילו גוברת... הדאגה המרכזית היא הממשלה, שדוחפת לשינויים גדולים במהירות וללא דיאלוג ממשי עם מתנגדיה... ההתפתחויות האחרונות לימדו שהרשות המבצעת מוכנה לסכן את היציבות הכלכלית והיא נעשתה פחות צפויה בקבלת החלטות".

זהו המניע היחיד שהוביל את "מודי'ס", לדבריה, להפחית את תחזית הדירוג של כולנו – וגם להדגיש בהמשך כי כל עוד המשבר אינו נפתר בהסכמה, באופן שיבטיח את העצמאות השיפוטית במדינה, אין מקום לצפות להעלאה מחודשת בציון. באשר למחאה, הודגש בדו"ח כי היא דווקא מלמדת על "עוצמתה של החברה האזרחית בישראל", כשמולברונר אף הזכירה בעל פה את תרומת ההסתדרות וגמלאי הממסד הביטחוני להצלחה היחסית שרשמו המפגינים בהשהיית החקיקה החד צדדית. ב"מודי'ס" אומנם ציינו את השסעים, הסרבנות והשביתה, אך מרכז הכובד של החששות – כפי שהבהירו גם שם שוב ושוב – נעוץ במהפכה עצמה.

[2] "עם כל הכבוד, אין פה דרמה גדולה. לאנליסטים של 'מודי'ס' אין דוקטורט במשפט חוקתי": אלמלא נשמע הציטוט ההזוי מפיו של שר האוצר בעצמו, היינו אולי צוחקים. ה"דרמה" שסמוטריץ' מכחיש נובעת מהשפעת הדירוג (לרבות התחזית המלווה אותו) על גובה הריבית שתשלם הממשלה עבור חובות חדשים בחו"ל – באופן שעלול לגרוע בעתיד מיליארדים מתקציב המדינה המיועדים לשירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.
 

עוד ב-

תקציב? חצי תקציב: הפרטים שהעדיפו להסתיר מהציבור בתקציב המדינה | מתן חודורוב

לכתבה המלאה

הסקירות של סוכנויות האשראי המובילות משמשות גם משקיעים מוסדיים מהעולם – ובראשם קרנות פנסיה – כדי להחליט לאילו שווקים כדאי לנתב את חסכונות העמיתים, ולאילו יעדים מוטב מבחינתם לצמצם חשיפה. נכון ש"מודי'ס" אינה גוף עם מומחיות חוקתית רשמית, אבל המומחים מטעמה צברו ניסיון רב שנים באומדן ההשפעה שיש לשינויים במבנה המשטר על ביצועי המשק.

למעשה, ניתוח "היציבות המוסדית" והשלכותיה על הכלכלה, הוא אחד התפקידים המרכזיים שמבצעת החברה בעבור לקוחותיה, אלא שבהקשר הישראלי לא נתקלנו בו כקריטריון שלילי לפני החקיקה הנוכחית. למעשה, ניתוחי הרוחב של סוכנויות הדירוג מאפשרים להן לערוך השוואות בין מדינות הפונות לכיוונים דומים. בהקשר זה ציינה מולברונר שהמהפכה המשפטית אצלנו מזכירה בין השאר יוזמות בפולין (אף ששם, לדבריה, הממשלה "הצליחה יותר") אך שונה מהמצב בהונגריה – בזכות עצמאותה של התקשורת ועוצמתה של החברה האזרחית. גם בהנחה ובתקווה שהיא צודקת, מועדון המדינות שבחברתן מצאנו את עצמנו השנה על שולחן העבודה של "מודי'ס", אינו מחמיא במיוחד לדמוקרטיה הישראלית.

[3] "הדולר עלה רק ב-10 אגורות מאז הבחירות, כך שההשפעה עליו לא דרמטית": הכול תלוי איך מחשבים. ב-1.11 הדולר היציג אכן היה גבוה יחסית (3.54 שקל), לעומת 3.24 שקל רק שלושה חודשים קודם לכן – כך שהפער בין רמתו במועד הבחירות למצב כיום עומד על כ-13 אגורות "בלבד". אלא שאם מתחילים לספור משלבים מתקדמים של החקיקה – למשל מיום הדיון הראשון בחוק יסוד השפיטה בוועדת החוקה של חה"כ רוטמן, אפשר להיווכח שהפרשי השער מזנקים ל-23 אגורות. כך או כך מובן שהפיחות בשקל, שאותו איש לא יכול עוד להכחיש, מייקר את המוצרים המיובאים לישראל (שמחיריהם הרי נקובים בדולרים), באופן שעלול ללבות את האינפלציה במקום לזרז את דעיכתה. בהקשר זה מקובל לטעון כי עלייה של 1% בשער החליפין, שקולה לתוספת שנתית של 0.3% למדד המחירים לצרכן. אם נחיל את המפתח הזה על התוספת "הקטנה" לדולר, נגיע להתחזקות של 3.67% מהבחירות בנובמבר, שעלולה לתרום לבדה יותר מאחוז שלם לאינפלציה (אם תישאר על כנה לאורך שנה שלמה). את התוצאה הישירה הצרכנים כבר החלו לספוג, למשל בהתייקרות ההזמנות מאתרי השופינג אונליין, או פגיעה בכוח הקנייה של המטבע בחופשות משפחתיות בחו"ל.

כך זה נראה מתחילת 2023, לפי נתונים של אחד מבתי ההשקעות המובילים:

[4] "הבורסה מדשדשת בגלל ההאטה הגלובלית, ולא כתוצאה מהמהפכה המשפטית": את הפרשנות הזו ניתן להפריך בקלות רבה. נכון שעליית הריבית ברחבי העולם אינה תורמת בלשון המעטה לגאות בשוק ההון, אלא שמול המגמה הרוחבית הזו – הבורסה הישראלית בולטת לרעה מתחילת 2023 בכל המדדים המובילים. בעוד שת"א מציגה תשואה שלילית מובהקת, מניות ה-S&P בארה"ב רושמות עלייה של 8% - שלא לדבק על נאסד"ק, המאגד חברות טכנולוגיה, עם החזר של כ-15% על ההשקעה רק השנה.

באירופה, לאחר ההפסדים ב-2022, הבורסות חוגגות עם זינוק בשיעורים דומים (ראו תרשים) – והשאלה היא מהיכן הפער נובע, אם לא מההתפתחויות הפנימיות הייחודיות בישראל. בשבועות האחרונים חלה אמנם הידרדרות ביטחונית, אך זו אינה מסבירה את המסכים האדומים בת"א גם בחודשים שלפניה. לכן מרבית האנליסטים בדעה שלא ניתן להכחיש את הקשר הסיבתי בין המהפכה המשפטית, שהוכרזה ע"י השר לוין בימים הראשונים של 2023, לבין התשואות הגרועות שרשמה הבורסה מאז. את המחיר הזה החוסכים לפנסיה משלמים לעת עתה במזומן, עוד לפני אישור החקיקה בכנסת.

כך זה נראה בנתונים מתחילת השנה, לפי נתונים של אחד מבתי ההשקעות המובילים:

[5] "ההייטקיסטים לא באמת חרדים לעתידם הכלכלי, אלא משתמשים בכוחם לסיכול החקיקה ממניעים פוליטיים": ההיסטוריה מלמדת כי ראשי הסטרט-אפ ניישן הישראלי אינם מעורבים בדרך כלל במחלוקות בין ימין ושמאל בישראל. אלו אכן אנשים עשירים ולכן, אילו חפצו להחליף את נתניהו בשל עמדותיו המדיניות או כתבי האישום נגדו, הגיוני היה שיתגייסו למשימה עוד לפני שנים ארוכות. אין שום סיבה להניח כי יזם שהשקיע את כל כספו וזמנו בחברה שייסד, יפעל לפגיעה בתדמית השוק שבתוכו הוא פועל, אלא אם אכן זיהה סכנה ממשית לעתיד הענף.

לראייה, קברניטי ההיי-טק "התעוררו" רק כעת, כאשר הממשלה מקדמת שינויים במנגנון הדמוקרטי מהסוג שמרתיע משקיעים בינלאומיים בקרנות ההון-סיכון. המממנים הזרים של תעשיית החדשנות העולמית מקפידים להפקיד את כספם, ולפתח את פעילותם הכלכלית, במדינות שמקיימות מערכת ערכים ליברלית בתחום זכויות הפרט – ואף חשוב מכך: מאפשרות לבתי המשפט לפסוק עפ"י שיקול דעתו, גם בניגוד לעמדת המדינה, מבלי שחברי ההרכב (או הערכאה הדיונית כולה) יהיו חשופים בשל כך לסנקציות שתנקוט נגדם הממשלה.

הפרדת הרשויות הכרחית מבחינתם גם כתעודת ביטוח עסקית, וגם כאמצעי למשוך ולשמר עובדי היי-טק מבוקשים שיכולים להגר בקלות ממדינה שבה הם חשים לא בנוח. כפי שהעידו המעטים שהודו (גם בשם הרבים ששתקו) בהוצאת כספים מישראל: "אלה לא אנחנו שסיפרנו לקרנות מה קורה היום בארץ, אלא המשקיעים הזרים שהתקשרו ודרשו את הכסף בחוץ".