בשנים האחרונות התנערה הממשלה מאחד המייצבים המשקיים החשובים שהונהגו מאז תכנית הייצוב של המשק הישראלי משנת 1985 והוא הגבלת יכולתן של הרשויות המקומיות ליקר את הארנונה. החלה בכך כבר הממשלה הקודמת, בראשותם של בנט ולפיד, שאישרה העלאה של תעריפי הארנונה ובכך תרמה, לצד מהלכים שגויים נוספים, להתפרצות האינפלציונית שתוקפת אותנו בשנה האחרונה. ברם, הממשלה המכהנת שוברת שיאים חדשים.

למרות הבטחות חוזרות ונשנות ערב הבחירות להקפיא את הארנונה ביצעה הממשלה מאז ראשית כהונתה כבר שלושה מהלכים שונים לייקור תעריפי הארנונה.
 

עוד ב-

בושה: הפערים המגדריים בישראל רשמו שיא חדש | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

המהלך הראשון היה מתן אפשרות לרשויות שונות לשנות את שיטת חישוב השטחים שלהן כך שבפועל הן יוכלו לגבות ארנונה גבוהה יותר מתושביהן. המהלך השני היה הקמת קרן ארנונה שתעביר חלק מההכנסות העתידיות של ארנונה מעסקים בין רשויות כביכול חזקות לבין רשויות חלשות. זאת, תוך התנערות מהעובדה כי זה תפקידה של הממשלה לצמצם פערים ולכך בדיוק נועדו תקציבי מענקי האיזון. אין זה מקובל בעולם, למעט חריגים בודדים ואף הם מוגבלים, מאוזנים ומבוקרים, כי תשלומי הארנונה של רשויות יממנו את צמצום הפערים. וכעת, מגיע המהלך השלישי והוא ייקור ישיר של תעריפי הארנונה החל מראשית שנת 2024 בשיעור של 2.7 אחוזים נוספים, כפול מהעלייה בשנה שקדמה לה.

על פי ההערכות תתייקר הארנונה בשנה הקרובה בסך של כמעט 800 מיליון שקל וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון את ההכנסות שינבעו משינוי שיטת חישוב השטחים ומיישום קרן הארנונה החדשה.

במקביל להעלאות הבלתי פוסקות של הארנונה קיצצה הממשלה את היקף מענק האיזון לנפש שהיא מעבירה לרשויות המקומיות. אם בשנת 2017 הגיע שיעור מענק האיזון לנפש לסך של 380 שקל אזי בשנת 2022 הוא כבר צנח ל-342 שקל בלבד. במילים אחרות, משרד האוצר מצא שיטה חדשה. הוא יקצץ את תקציב הרשויות המקומיות ויגלגל את המימון החסר על כתפי התושבים. כאילו הם לא משלמים מספיק מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, מכסים, מס על הדלק ועוד שלל מיסים שונים ומשונים. התוצאה היא עלייה נוספת של נטל המס המוטל על הציבור הישראלי כמו גם פגיעה נוספת באמינות המדיניות הכלכלית של הממשלה אשר הבטיחה שלא להעלות מיסים ואף הבטיחה מפורשות שלא לייקר את הארנונה.

חמורה לא פחות היא אי ההבנה של אנשי האוצר כי הארנונה היא מחולל ישיר של אינפלציה. לא בכדי כללה תכנית הייצוב של המשק הישראלי משנת 1985 הגבלה חמורה על יכולתן של רשויות מקומיות לייקר את הארנונה. זאת ועוד, הנזק האינפלציוני חמור מההיקף הכספי של הארנונה הנוספת שהרי ייקור הארנונה משמש כסיגנל חשוב לרמת המחירים במשק וכן משדר כי הממשלה אינה נחושה במלחמתה באינפלציה ולכן משפיע לשלילה על הציפיות האינפלציוניות של הציבור.

מעבר לתרומה השלילית ליוקר המחיה ולאינפלציה ומעבר לפגיעה באמינות המדיניות הכלכלית של הממשלה, משדרים הצעדים ההולכים ומחריפים לייקור הארנונה כי הממשלה כלל לא עסוקה בצמיחה של שנת 2024. הצמיחה לנפש של שנת 2023 כבר אבודה אך אם הממשלה לא תתעורר ותשנה כיוון באופן ייסודי אזי גם הצמיחה לנפש של שנת 2024 תרד לטמיון וחבל. 

הכותב: פרופ' ירון זליכה, ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית